אילן בקר - תודה !!!
סוף סוף מותר לפרסם את הסיפור האמיתי!
ביום שלישי השבוע, השכם בבוקר, כשכולנו עדיין ישנו וחלמנו במיטותינו, קם אילן בקר ויצא למבצע הגדול.
העמיס אילן את הקייק על הכתף וצעד לחוף הים.
ב 4 בבוקר כבר היה אילן במים. לבד... בחושך... בקור...
ואילן התחיל לחתור.
וחתר, וחתר וחתר. והחוף מתרחק, ואילן נהייה קטן כמו נקודה, ואז נעלם.
והאורות של נתניה מתרחקים, וקו החוק מתחבר עם האופק, ואז אילן נשאר לבד באפלה המפחידה!!!
ואילן ממשיך לחתור.
10 ק"מ, 50 ק"מ, 100 ק"מ....
והשרירים כואבים, ואילן עייף, אבל ממשיך לחתור במרץ.
והשמש זורחת, היום מאיר, ואילן חותר.
500 ק"מ מהחוף, 1000 ק"מ... ואילן חותר.
והשמש קופחת מלמעלה, וחם, אבל לאילן לא אכפת , כי יש לו בנדנה.
אילן מזיע, שריריו כואבים, הגב נשבר לו.
אבל אילן שלנו איש חזק, ואמיץ, ועזוז. אילן לא נשבר וממשיך לחתור.
עברו 1500 ק"מ.
ברקע נראית נקודה קטנה. אילן מגביר את הקצב. אילן מתקדם והנקודה גדלה.
והנה אפשר לראות - זו אוניה.
אילן ממשיך לחתור, על האוניה דגל פנמה.
במרחק 1250 מטר מהאוניה, אילן נעצר.
אילן חושש להחשף. הוא קודח חור בקייק ומטביע אותו. עכשיו לא ניתן לראות אותו.
אילן ממלא ראותיו באויר וצולל לעומק הים. אין לו סנפירים, הוא עייף אחרי חתירה של 1500 ק"מ, אבל לא איש כמו אילן יוותר.
הוא גומע בצלילה את 1250 המטרים המפרידים בינו לבין האוניה ומגיע אליה.
אילן מטפס על חבל המשתלשל מהאוניה, ועולה לסיפון.
על האונייה 16 אנשי צוות.
אילן משתלט עליהם אחד, אחד. בשקט, באלגנטיות. הוא לא הורג ולא פוצע אף אחד, רק מנטרל ואוזק.
כזה הוא אילן, לוחם עז לב ואציל נפש.
תוך 5 דקות 16 אנשי הצוות מנוטרלים, קשורים באזיקים.
אילן יורד לבטן האוניה. מפנה לבד שקי מלט במשקל 17 טון, וחושף מצבור תחמושת ענק.
המשימה הושלמה.
אילן מדווח בקשר למפקד חיל הים שהשטח נקי.
סטי"לים, דבורים ודבורות יוצאים למקום.
בהגיעם, אילן כבר לא שם.
הוא חזר הביתה בשחייה, לא רצה להטריד אף אחד.
לוחמי השייטת עולים לאוניה. לעינהם נגלים 16 מלחים קשורים, ערימת שקי מלט, ומצבור תחמושת.
התקשורת מגיעה והמבצע מדווח לעולם.
אילן כבר ישן במיטה, עוד מעט הוא צריך לנסוע לרחף בגלבוע והוא צריך לנוח קצת.
אז זהו, גם אתם יודעים עכשיו שהכל זה אילן!!!
אז תודה רבה לאילן על המבצע.!!!
עוד תרומה של "החרב המעופפת" לעם ישראל.
רונן גורדון, דובר
החרב המעופפת, אנחנו בסה"כ ממשיכים את המורשת של עגור.
