כתב נושא: שעור בהסטוריה - משפחת MOYES חלוצי הספורט בעולם שהקימו את המפעל MOYES בסידני  (נקרא 1606 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק nimi

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מפעיל בובקט מתקדם
  • *******
  • הודעות: 155
Birdmen of Kilimanjaro

שניהם עדיין בחיים, סטיב, חובב הטיפה המרה (רק בירה בעצם), ואבא שלו בסביבות ה 80 לחייו מנהלים את המפעל בו עבדתי ב 96 כ שלושה חדשים
עם אחות של סטיב ויקי.

מנותק giginoi

  • פורום גלישה אוירית
  • מפעיל בובקט מתקדם
  • ******
  • הודעות: 132
    • דוא
אני מכיר את הסרט (שודר בטלויזיה בתחילת שנות התשעים) אפשר לראות מלבד ההישג של גלישה אוירית לראשונה בהיסטוריה מהקלימנג'רו ,רואים את השפעת צפיפות האויר הנמוכה על נוסחת העילוי ז"א צריך לרוץ מהר מאוד אם רוצים להמריא
גם זכורה לי טיסתו החיננית של סטיב כפי שנראה בדקה 10:30 אין מה לעשות הוא נולד לעוף בזכות אביו שהיה אחד מחלוצי הענף
אהבתי

מנותק gider

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 2005

מנותק יובל ענבר

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 571
נימי, ספר לנו איך בדיוק קשור התפקיד שביצעת במפעל לויקי?
;-)
יובל ענבר

מנותק עומר נאמן

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 483
  • מין: בן
    • דוא
Mercedes + Rolls Royes = Moyes
« Reply #4 ב- : February 04, 2014, 11:42:19 pm »
הייתי שם. מוסרים לך ד"ש אוסטרלי חם!  drink winki
« עריכה אחרונה: February 04, 2014, 11:54:33 pm על ידי עומר נאמן »
"מי שלא חולם, לא מגשים" (רמי בר, 2005)

מנותק nimi

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מפעיל בובקט מתקדם
  • *******
  • הודעות: 155
וואי, אכילה עדיין שם?  הייתי נוסע איתו טרמפ באוטו בבקרים כי גר באזור שלי בצד השני של סידני, איזה שור הונגרי.
ואיזה חמודים הייתר, לא יובל, לא היה לי כלום עם ויקי אבל היא אחלה, תמיד נחמדה ונותנת שרות חם ויעיל.
מה שכן, היו קטעים, אני עבדתי במחלקה יחסית נחותה, ייצרתי שחיפים. כשהיתי עובר ליד החברה בהרכבות, עבדו שם קרייג קומבר, שהיה ילד מבטיח בגיל העשרה וציפו שיהיה טייס על ולכן טיפחו אותו, ועוד ליצן ששכחתי את שמו אבל הוא היה מסטלבט על כולם.
הליצן הסטלבט על קרייג שאני הומו, ואני קלטתי את זה וזרמתי איתו. כל פעם שהייתי עובר לידם הייתי עושה לו עיניים וכדומה והוא היה נגנב. יום אחד כשעברתי מאחוריו הבאתי לו צביטה קלה בישבן, הילד נגנב והתנפל עלי במכות תוך כדי צעקות you fucking puffte. וכל המפעל נחלץ להפריד ביננו.
כמה שנים אחרי זה הוא התבגר ופגשתי אותו באיזה תחרות בחו״ל. איליי במונטה קוקו איטליה. הוא חייך ואמר שלום ואז נרגעתי שהוא הבין שהסטלבטנו עליו בצעירותו.
הכי מגניב שסופי שבוע הינו נוסעים לטוס בכל מני מקומות. באזורי זה היה stenwall park אבל המעניין היה כל מני מנחתים שם ביל מוייז לימד אותי גרירות רכב, גרירות מדולי על ידיי טרייקים ובעיקר דרגון פלייט.
באחד הטיולים היה לי קטע עם טייסת מהנבחרת האמריקאית לנשים
היו ימיםםםםם

מנותק nimi

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מפעיל בובקט מתקדם
  • *******
  • הודעות: 155
שגיעת תיקון אוטו. של האייפון. אכילה= אטילה

מנותק עומר נאמן

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 483
  • מין: בן
    • דוא
צפיתי בסרט.

ביל האבא כבר איפשהו כמעט בן 90 ועדיין סוחב יפה. התחתן עם אישה סינית ויש לו חמישה או שישה ילדים - בינהם ויקי וסטיב.

סטיב - כשהייתי שם מישהו לחש לי שסטיב כבר סובל מאיזשיהו סרטן.

ויקי  - המנהלת הג'דה של המפעל ואישה חמה מאוד.    ויקי.   


אטילה ברטוק וגרולף - מהנדסי החברה. יושבים זה לצד זה בקומה העליונה בחלל הגדול שמאחורי הקיר שבתמונה שלי.
« עריכה אחרונה: February 08, 2014, 06:52:45 pm על ידי עומר נאמן »
"מי שלא חולם, לא מגשים" (רמי בר, 2005)