הנושא לא כל כך חדש (בטח לא תיאורטית), מדובר יותר בפרסומת למוסד הלימודים מאשר להסבר על ״פריצה מדעית״.
הסבר על רגל אחת (אנסה לפשט כמה שיותר):
מקטינים את מערבולות קצה כנף ע״י יצור כנף עם פרופיל משתנה לאורכה של הכנף כך שיווצרו פחות ופחות הפרשי לחצים בין חלקה העליון של הכנף לחלקה התחתון ככל שנעים לכיוון קצה הכנף, אחת השיטות היא פיתול הכנף כך שזווית ההתקפה תקטן (כמו בגלשן רק שבגלשן יש לנו צורך נוסף מעבר להקטנת מערבולות קצה הכנף - על מנת שאף הגלשן יזדקר לפני קצה הכנף ולא נאבד שליטה במקרה של הזדקרות).
כנפוני קצה הכנף האנכיים גם הם בעלי פרופיל אווירודינמי ולכן הם מיצרים עילוי עפ״י אותם החוקים, ההבדל הוא שכיוון הזרימה עליהם (שהוא שילוב של מהירות הטיסה והמערבולות) יוצר כח ״עילוי״ עם רכיב קדימה ופנימה. הכח הזה גדל ככל שמערבולות קצה הכנף גדלות ולכן מתנגד לסבסוב שיוצר הגרר המושרה.
ע״י משחק עם אופן השינוי בפרופיל הכנף ניתן להגיע לתוצאה דומה עם כנפונים ״ישרים״ שהם יותר יעילים כי הכח ״קדימה ופנימה״ משתנה ל״קדימה ולמעלה״.
כל כנף (וגם גלשן) תרוויח מהעניין כאמצעי להקטנת הגרר המושרה והגברת היעילות, אבל כאמצעי המתנגד לסבסוב ההפוך הנוצר בעת גלגול גלשן הוא לא דוגמה טובה כי בגלשן קונבנציונלי מגלגלים ע״י הטיית משקל ולא ע״י מאזנות (אין אמצעי להגדלת העילוי בכנף העולה) לכן אפקט הגידול בגרר המושרה ומערבולות קצה הכנף בכנף העולה כמעט אינו קיים.
יש לנו אמצעים אחרים בגלשן - הקרוסבר הצף גורם לקיצור הכנף הפנימית (כנף עבה ומפרש רפוי ועומת תהליך הפוך בכנף החיצונית) ויצור יותר גרר שמסייע לסבסוב לתוך הפניה.
העניין הרבה יותר רלוונטי לגלשן שמנוהג ע״י מאזנות (גם הקשיח של עודד לא רלוונטי כי אצלו אין מאזנות אלא מחבלים שהם צרה אווירודינמית אחרת ומקור לגרר לא קטן).