המשך לדיון שהיה לי עם עומר.
אני לא בטוח שהם באמת הגיעו ל-140MPH (המחשבון שאני משתמש בו המיר את זה ל-225 קמ"ש).
המהירות הסופית של צנחן חופשי ללא ווינג-סוט, כאשר הידיים והרגליים שלו פרושים לצדדים, היא כ-200 קמ"ש. עוד אנחנו יודעים שככל ששטח הפנים של עצם הנופל דרך האוויר קטן יותר המהירות הסופית שלו גדולה יותר.
(למעוניינים:
http://hypertextbook.com/facts/JianHuang.shtml)
אם צנחן חופשי
ללא חליפה נופל ב-200 קמ"ש, ואם החליפה
מגדילה את שטח הפנים של הצנחן הבא במגע עם האוויר ובוודאות לא מקטינה אותו, איך יכול להיות שצנחן חופשי עם ווינג-סוט שידיו ורגליו פרושים לצדדים נופל במהירות הגבוהה מ-200 קמ"ש, המהירות הסופית של אדם (נדמה לי שבאופן רשמי מדובר על 202 קמ"ש ומשתנה מעט מאדם לאדם)?
עומר טען כי בזמן נפילה עם ווינג-סוט הצנחן לא נמצא בתנוחה בה הוא יוצר חיכוך מקסימלי עם האוויר אלא מוטה מעט לפנים (ראש נמוך מרגליים אם הבנתי נכון) ע"מ ליצור תנועה קדימה. עדיין, לדעתי, שטח הפנים של הצנחן הבא במגע עם האוויר, כאשר הוא לבוש בווינג-סוט ומשתמש בה והיא "מנופחת" ע"י האוויר, הוא גדול משמעותית משטח הפנים של צנחן חופשי ללא ווינג-סוט ולכן המהירות הסופית של צנחן עם ווינג-סוט בהכרח נמוכה מהמהירות הסופית של צנחן ללא ווינג-סוט.
(המעוניינים להתפלסף מוזמנים להמתין שעתיים-שלוש עד שאסיים את השיעור בכתיבה אקדמאית ואעבור לשיעור פילוסופיה

)