עוד תאונה של הדור הצעיר -למזלו ללא פציעה.

[חגי]

אני כרגע שואב את המידע מהווטס-אפ של החבורה .
מהתאור עולה שהגולש לא התייחס מספיק לעוצמת הרוח ונתקע במדרון הדרומי בלי יעולת לחדור קדימה (או שפשוט לא ידע שהוא יכול לחדור קדימה בעזרת משיכה).
החליט בשלב מסויים לצאת החוצה לכיוון תחנות הדלק שלפני הכניסה לדבורייה ובחר שדה מדרום לתחנת הדלק.
בנחיתה לא התייחס למהירות הרוח ושפט לפי מהירות הקרקע (לפי ההודעה ששם בווטס אפ). דחף חזק , עלה 3-5 מטר אנכית וסיים בריסוק המשולש (צלעות וספיד בר- בהחלט מכובד מאד! לא זוכר מתי מישהוא הצליח לחסל את שלושתם במכה אחת).

מה יש לאמר? שנחזור על כל הקלישאות? שתחקירים זה טוב בשביל למלא ניירות...שהרצאות בטיחות זה בשביל ה V שעשינו..?
הגולש נכח בהרצאה ביום רביעי בה אני דיברתי על אוויראות וכניסה לפינות שהיא תוצאה של חוסר ידע, חוסר ניסיון, התעלמות מתמשכת מסימנים עד שמגיעים כבר לפינה...  ציינתי גם מקרה של בעיית חדירה שמתפתחת ושצריך לזהות אותה מוקדם.
בהמשך דיבר לירן על התבור עם תרשימי זרימת רוח והסברים על הונטורי.
עמיר שלום שלא בא לדבר על בטיחות השחיל משפט בתחילת ההרצאה שהפלייר נמצא ביחס למהירות האוויר ולא למהירות הקרקע - אולי רק המשפט הזה ברור למי שממילא מבין אותו  ולא לאילו שבאמת צריכים להבין אותו.
תחקיר תאונת נדב לשם מהקיץ עם היד השבורה שבר פתוח במבוא חמה עליון- תאונה שהגולש האמור מכיר ונכח במקום - התחקיר הדגיש את הטעות החמורה של פלייר אוטומטי חזק בזמן שיש רוח משמעותית.

אני חייב לציין שאני מרגיש שיש פה בעייה ראשית שמייצרת את כל הארוע - פשוט רגישות בסיסית למה שקורה ! התייחסות לרוח היא  אבו יסוד של הטיסה. אי אפשר לטוס בעיניים עצומות (מי שלא מרגיש את הרוח הוא כמו עיוור שהולך ברחוב) , להיות מופתע שאתה נסחף לפינה, להיות מופתע מכך שבפלייר הגלשן עולה "פתאום" 3-5 מטר.
אני מצפה שהגולש ישלח לנו צילום של הארוע אבל על פניו אני כבר מעיז לאמר לו - יש לך כשל בהבנת הטיסה .

לסיכום - זה כנראה לא המקרה האחרון שיעשו טעויות חמורות שכבר טחנו אותן עד דק ושוב נחזור ונסביר שוב שבלי הבנת תאורייה אי אפשר לצפות לשרוד הרבה בעסק.

[ניר ארואסטי]

אני יכול להוסיף עדות שלי כשההינו אני ועוד חבר באבו ג׳אמל.
מה שמשך את צומת ליבנו הוא שהגלשן צלל בזוית יחסית מאוד חזקה.
בעיין לא מקצועית כמו שלכם נראה לי שהוא הגיע עם המון אנרגיה ושהתישר הוא לא בזבז מספיק אנרגיה.
ראיתי את הדחיפה שהרימה את האף לכמה מטרים שהות של איזה שניה שתיים וזיקור ונפילה של כמה מטרים.
דאגנו ואז ראינו גולש אחר מגיע אליו בריצה.
שאלת תום. האם יש צורך בכזאת זווית חריפה? ואם כן גם ברוח כזאת?
אין ויכוח שהדחיפה חריפה מידי,אבל אחרי שהגיש שהוא עולה האם יכל להוריד את האף?

ולגולש
שמח שיצאת ללא פגע, הרם ראש, זהו שכר הלימוד שלומדים,  גם לפעמים בדרך הקשה, אבל שתדע...עדיף שלא
אז יאאלה בגבהים למעלה ובטוח.
נ.ב
שתף אותנו איך אתה הרגשת, זה יכול לעניין אותי אבל בטח יכול לעזור לחברים.

[חגי]

הטסה זה ענין שחייב להיות בו רגש, אי אפשר להטיס בצורה רובוטית. יש לחץ על הספיד בר שמתנגד לפעולת הדחיפה.  הלחץ הזה משדר כל הזמן כמה צריך לדחוף ובאיזה קצב. אין שום סיבה בעולם להתרומם בפלייר בצורה בלתי  נשלטת ורק הגולש עצמו יכול להסביר אולי   מאיפה זה  הגיע

[gider]

ארואסטה , להגיע עם הרבה אנרגיה זה טוב וחשוב בגלשן כדי שתהיה שליטה על הכלי גם במפלי רוח והפתעות נוספות במטרים האחרונים (תזכור שהכנף שלנו מגיע הרבה יותר קרוב לרצפה)
העניין הוא לשחרר את אותה האנרגיה בצורה מתונה , וטכנית זה די פשוט .
אחרי שאף הגלשן השתחרר (לא בצורה מתונה) והגלשן בזבז את כל האנרגיה שלו בנסיקה חדה ,הוא על גבול ההזדקרות .
בשלב הזה כשיש ניסיון אתה יודע אם עוד יש לך מספיק גובה להתאושש - הגלשן צולל ותוך צבירת המהירות חוזר לטוס ,
או שאין ,ואז ע"י נעילת מרפקים במצב הדחיפה (האף נשאר למעלה) ניתן "לצנוח" עם הגלשן מספר מטרים כאשר הצניחה מספיק איטית כדי לצאת ללא פגע .

[gider]

בערב בטיחות דיברו על שהיום מתחיל יום לפני , על הונטורי הדרומי וכו
אתמול היה יום נחמד , וכמו שהתחזית הראתה עם הרבה רוח .
אנחנו יצאנו מוקדם והגענו בסביבות 10:15 לעמדה (אם אודג, לא היה מאחר היינו מגיעים כשעה לפני)
לקראת 11 היום היה די בשיאו , ואחרי זה הרוח החזקה נכנסה וקצת הקשתה לעלות גבוה .
בסביבות 12:30 אחרי שהמראנו , הצעירים נזכרו להגיע
כשהם המריאו הרוח כבר הייתה חזקה מאוד , ובגובה כבר היה רכיב צפוני ברור .
גם את נושא הוונטורי הדרומי לא כולם זכרו , ונכנסו לפינות ..
מקווה שבסוף האסימון ייפול
בחוץ התנאים היו יותר נוחים , והיה מדהים לראות איך כל כתם שמש משחרר טרמיקה חצי דקה אחרי שהוא צץ .
בסיס ענן היה בסביבות ה1400 , והרוח בגובה הגיע ל30 קמ"ש בסוף היום .
אחלה יום , שצריך להתחיל מוקדם כדי לנצל

[חגי]

ראיתי כרגע את הסרט.
מדובר בצלילה אגרסיבית לנחיתה בלי לעבור כלל לעמידה .
אין זיהוי נכון של הרוח לדעתי ורואים סחיפה ברורה דרומה בפיינל וזה אומר שהיתה צפון מערבית.
ברגע שמגיע לקרקע , עדיין במהירות גבוהה ועדיין משוך בתוך המשולש מבוצע שחרור פתאומי והגלשן כצפוי מתחיל לטפס. בשלב הזה מתחיל הגולש להעביר ידיים יותר גבוה כשכל הגוף שלו עקב הרמת האף מוטה אחורה ותורם עוד לכניסה להזדקרות. הגלשן מזדקר ונופל תוך כדי פנייה שמאלה לכיוון דרום דרום מערב והנחיתה מסתיימת במקרה הטוב עם רוח צד לגמרי.
לסיכום- אין מעבר לעמידה מסודרת (זה מדהים אותי כל פעם כאילו מעבר לעמידה זה מתאים לשנות ה 80 וה 90 של המאה הקודמת) , הטסה בשכיבה מאד אגרסיבית ולא במקום ובסוף נחיתה שהיתה צריכה להיות פיס אוף קייק הופכת למבוכה ואיטלולה.

[יובל ענבר]

אנחנו נזכה לראות את הסרט גם?

[חגי]

קבל במיוחד לבקשתך ובלי תאום עם הגולש.

Tavor 29 Nov

[ASI ZEMACH]

משהו שנורא מעצבן שנצפה בסרט ,שישנו גלשן שמראה את כיוון הרוח בנחיתה,ובכל זאת ....
שמתי לב ,כי למספר מסוים של אנשים אין מודעות לסימון הזה ,יצא לי אישית ,בזמן שאני בטיסה ,ואני מנסה להעריך את כיוון הרוח ,דווקא אז היו מספר גלשנים וכל אחד מהם הוצב בכיוון אחר  ,וזה מבלבל נורא ...
לתשומת לבכם ,זה נורא חשוב

[גיא מתן אל]

מעבר למה שחגי כבר כתב, לדעתי השיחרור הפיתאומי הוא תוצר ישיר לכך שלא היה מבט
לאופק. ולכן לא יכל לאמוד את זווית הגלישה שלו... לפחות המראה מצויינת..:-) והלימוד עלה רק בכסף.

[יובל ענבר]

תודה חגי,
מחזק את כל מה שכבר נאמר.
דרך אגב, ברוב המקרים הללו של ונטורי בחלק הדרומי נכון דווקא למשוך ולהשאר צמוד לרכס עד לאזור העמדה, בשלב מסויים יוצאים מהונטורי וחוזרים לאזור המוכר עם די והותר גובה. הבחירה באלכסון לשדה משאירה את הגולש זמן רב עם רוח אף ודווקא מקטינה את הסיכוי להגיע לשדה, מגרש הכדורגל כבר ראה כמה גלשנים. לחלופין אפשר לטוס ממש דרומה לשדות שצמודים לכביש הגישה לדבוריה.

רצף הטעויות הכל כך בסיסיות הוא תוצאה של דבר אחד בלבד, ברגע שמשהו השתבש בתוכניות (ונטורי בחלק הדרומי) הגולש הפסיק לתכנן את מהלכיו וחוץ מבחירת שדה ומשיכה (מאד מוקדמת) הוא פשוט קפא עד נחיתה ונתן לגלשן להטיס אותו.
אני לגמרי מבין מהיכן זה נובע.
רעיון - כיוון שהעניין המתואר של יציאה לנחיתה בחלק הדרומי בגלל ונטורי הוא תופעה יחסית שכיחה בקרב גולשים חדשים שווה לתרגל את העניין באחת מהטיסות הראשונות בתבור, לבחור מראש שדה, לתכנן את הנחיתה ולצאת אליו מדרום ההר באופן רגוע.
בפעם הבאה זו כבר לא תהיה הפתעה.

[gider]

ללא ספק אירוע קלאסי שהתחיל בונטורי קלאסי (מ 8:15).
כמעט כל החברה הצעירים שטסו איתו באותו זמן נכנסו לפינה דומה ,בלי לזכור את נושא הוונטרי וכו .
חגי אני יודע שאתה לא מסכים , אבל זאת הסיבה שבימים כאלו אנחנו נותנים לצעירים גבולות גזרה ,כי אין עדיין הפנמה ואוויראות מספיקה .
שימו לב שהרכיב כבר צפוני באוויר , וההתקדמות דרומה מאוד מהירה - ועדיין כולם טסו לאזור הדרומי .
הבחור גם נלחם יותר מדי זמן בצרה שנכנס אליה במקום לברוח החוצה ל SAFE ZONE תוך משיכה החלטית !
לגבי הנחיתה עצמה בגדול מסכים לגמרי עם יובל ,
אבל בנוסף ספציפית לבחור יש הסטוריה של נחיתות לא מסודרות , וממליץ לו בחום לצאת לנחיתות עם יותר גובה ממה שהתרגל ולעשות את כל שלבי הנחיתה ממציאת כיוון הרוח ועד מעבר לעמידה מוקדמת,הפיינל הארוך והשחרור המדורג של האנרגיה מוקדם וברוגע .

[הילד]

אני דווקא חולק על כולכם בקשר למשיכה לנחיתה.. לפי דעתי לא היה מזיק למשוך עוד קצת.. תשימו לב שהוא עדיין מקבל שם את מפל הרוח..הבעיה הייתה השחרור החזק שכנראה נגרם מהלחץ של השקיעה של מפל הרוח..

[gider]

ילד הבעיה לא במשיכה אלא בשחרור .
אין בעיה למשוך המון אבל קודם עדיף לאתר את כיוון הרוח ולהיות מודע במישור השחרור/העברת ידיים..
אקיצר האובר משיכה זאת לא הבעיה כאן

[יובל ענבר]

עודף משיכה בפיינל אכן לא בעייתי אבל במקרה הזה הבחור מתחיל למשוך לקראת נחיתה מאד גבוה ולמשך הרבה זמן ללא קשר לשלב בטיסה. זה סממן לכך שלא היה תכנון למעט רצון לרדת למטה (ואולי גם חוסר הבנה של הסיבה בגללה מוסיפים מהירות).
יצא לי לפני שבועיים לטוס שוב על גלשן מתחילים ונזכרתי כמה מעייף למשוך הרבה זמן בגלשנים הללו בגלל היציבות הרבה בעלרוד. זה רק גורם לכך שמגיעים עייפים לנחיתה ואז עושים שטויות...