תומר מהצעירים שלח אלי במייל , סרט עם הנחיתה שלו לתחקורי

[חגי]

ראשית אני ממש מאושר שההצעה והכפפה שזרקתי לחברה באמת מביאה לקוחות ואני מקווה להפוך אותם ללקוחות מרוצים.
לפני שאנתח את מה שאני רואה כבעייתי בסרט הרי הוא לפניכם לשיפוטכם ולפני שקיבלתי אישור לפרסם. בסופו של דבר חייבים להבין שאין פה עניין של בושה או פדיחה - כל מה שאפשר להוציא מהסרט דרך עיניים של בעלי ניסיון - מבורך!
אני גם לא רוצה להיות מומחה יחיד כמובן ולא פעם אני רואה דברים אחרת מאחרים וכל אחד שיקח מה שמתאים לו.

אגב - זה הפרוט של תומר לגבי מה שקרה.

המראה ברוח של בערך 25 קמ"ש, בסדר גמור.
טיסת רכס של שעה וחצי באויר רגוע מאד, הייתי רוב הזמן כחמישים מטר מעל הרכס.
הייתי מרוכז לאורך כל הטיסה ובנחיתה עצמה - לא היו לי הפרעות גופניות או הסחות דעת משמעותיות.
לקראת השקיעה שמתי לב שאני לא מצליח לעלות לגובה מספיק מעל העמדה ע"מ לנחות למעלה, אז יצאתי לנחיתה למטה.
אולג (שנחת לפני) הזהיר בקשר שבשדה התחתון אפס רוח ושנתחיל נחיתה עם מעט גובה. האם זו העצה הנכונה?
שמעתי לעצתו של אולג, הגעתי לשדה לאחר פתיחת רוכסן והרמה של הרתמה והתחלתי לעשות שמיניות מעל החממות (היות שאין רוח בחרתי בכיוון הנחיתה שאני הכי רגיל אליו). האם הרמתי את הרתמה מספיק?
במהלך השמיניות היה עוד צנחן מעל החממות, נתתי את תשומת לבי למרחק בינינו ע"מ שאתרחק בזמן אם יתקרב אלי (הוא עמד לנחות מיד אחרי).
אורכן של השמיניות היה קצר כי חששתי שאם ארחיק מנקודת התחלת הפיינל אצא לנחיתה מגובה נמוך מדי. האם השיקול נכון?
כשהגעתי לגובה שנראה לי הולם להתחלת פיינל הוצאתי רגליים מהרתמה והתחלתי למשוך. האם הגובה נראה לכם נכון? האם המשיכה היתה נכונה ומספיק חזקה?
מהר מאד ראיתי שאני לא מאבד מספיק גובה, אז התחלתי לעשות תמרוני S חדים. האם הם היו חדים מדי?
התמרון האחרון היה 90 מעלות שמאלה, היות שלא הייתי בטוח שהמרחק לפינת השדה הצפון מערבית תספיק לי, והתכנית החלופית שלי במקרה זה היא לנחות לעבר הפינה הדרום מערבית. האם התמרון היה קרוב מדי לקרקע? האם התכנית החלופית טובה?
ביישורת האחרונה הגלשן משך קצת שמאלה, אז איזנתי אותו, אבל כתוצאה הייתי פחות מוכן לפלייר, והתוצאה היתה שתילה. שמתי לב שלא הסתכלתי ישר אלא לקרקע המתקרבת.
עשיתי פלייר חלש ומוקדם מדי כנראה, והתחלתי לפדל עם הרגליים עוד באויר. התוצאה - שתילה וכיפוף קל של צלע.

נחיתה 12-10-2013

[חגי]

טעות ראשונה- הרמת הזווית ברתמה מוקדם מוקדם מוקדם. אפשר לעשות את זה ממש 5 שניות לפני המעבר לעמידה. לא נח להטסה ומוריד קשב.
בשלב הזה התעסקות עם הרתמה ואין הסתכלת סביב .  הכמעט תאונה פה זאת לא הנחיתה!!!! קרבה גדולה בהד- און (יעני ממול בנתיב התנגשות)למצנח . לשלב הזה של נסיון רצוי לשמור מרווחים הרבה יותר גדולים. בתחילת משיכת חוט הרתמה רואים שהשנים  טסים זה לקראת זה עד חליפה  די קרובה . התנגשות עם מצנח(או עם גלשן) בגובה כזה היא קטסטרופה. אין מספיק זמן לפתוח מצנח כראוי - זה מה שנקרה "מתחם מוות".

יוצא לנחיתה (2:25) ומתחיל להוציא רגליים כשעדיין גבוה לאללה  בשביל פיינל. היה אפשר לעשות לפחות עוד 2 360 מעלות מעל החממות. ניתן גם לאבד גובה יותר דרומית - ממש מעל החממות כשיש כזה עודף.  שורה תחתונה- שיפוט גובה לנחיתה שגוי עם לפחות 30 מטר מיותרים. 360 מעלות גורם להפסד של כ 20 מטר. להערכתי 2 שמיניות נוספות היו מוציאות  לנחיתה בגובה הנכון.
מיד  מזהה שגבוה ומיד מתחיל בפניות 90 מעלות. ב 2:50  יכול להשלים אפילו פנייה מלאה כדי לגנוב חזרה דרומה , אבל הופך הטייה שוב כדי להתיישר צפונה כשעדיין יש הרבה גובה ובנתיים השדה מתחיל להיגמר.
3:20 -  מתיישר דרום דרום מערבה. לא בפוזת עמידה של נחיתה אלא ממש במצב אף גבוה כשהגוף מאד רחוק אחורה מהמשולש. זה שלב שהגוף והמשולש אמורים להיות כמעט מקבילים. עוברים לעמידה ומביאים את המשולש אליך לטובת צלילה מהירה לעבר הקרקע.
זאת טכניקה שאני קורא לה - שקיעה מהירה והצפה. בפועל מבוצעת הטכניקה הלא טובה שאני קורא לה שקיעה קבועה - טכניקה מסוכנת שמקשה על תזמון הפלייר ועלולה לגרום להזדקרות וקשיי שליטה בגלשן בשלב מפל הרוח של המטרים האחרונים.
3:30 -  בשלב הסופי של השקיעה הרצופה. אין כלל שלב של טיסה בגובה הקרקע ובהצפה. כלומר הגולש לא מגיע לקרקע עם מהירות ועכשיו מציף בעדינות כדי להגיע לרגע הפלייר , אלא מגיע בהנמכה כל הזמן כשבבת אחת הוא רוצה לעצור את ההנמכה בפלייר אחד. כפי שכתבתי , זאת טכניקה בעייתית עם תוצאות סטטיסטית משמעותית פחות טובות. מצופה מהגלשן למעשה שגם יפסיק לשקוע וגם יפסיק לנוע קדימה. בטכניקה שאני ממליץ עליה הגלשן צריך רק לבלום את התנועה קדימה כי ממילא הוא כבר לא שוקע. זה הבדל עצום.
3:31 - הידיים דוחפות קדימה והרגליים....מחפשות את הקרקע וגם הן הולכות קדימה! זאת הטעות ה ק ל א ס י ת . ממליץ לבחון שוב את האנימציה המפורסמת  שמדגימה את הטעות הזאת.  למעשה אף הגלשן לא יכול לעלות חד למעלה בפוזה הזאת כי חצי מהגוף  מהמותניים ומטה מחבל במאמץ של הידיים.
3:32 -  שימו לב לאבק כתוצאה מהנחיתה והשתילה. על פניו נראה צפונית(כנראה עם רכיב מערבי) של לפחות 7-8 קמש. בהחלט נראה שהנחיתה בוצעה עם רכיב רוח גב משמעותי. מהקרקע לפני הנחיתה דווח לגולש על אפס רוח אבל להערכתי הדיווח נלקח מהפינה של השדה שמוסתרת מהרוח הקלה על ידי העצים והחממות מצפון. כדי לבדוק רוח צריך לצאת למרכז השדה.
אני מניח שניתן היה לזהות את הרוח גם באוויר לפחות לפי סימני הרוח על הכנרת.
מרגע היציאה לפיינל עד הנחיתה עוברות כ 65 שניות. קצב הנמכה של 1.2 מטר בשנייה בממוצע מראה שהתחלת הפיינל היתה באזור 75-80 מטר גובה פלוס מינוס.
גובה מתאים יותר ליציאה לפיינל הוא באזור ה 25  גג 30 מטר. כפי שכתבתי למעלה היו  לפחות 2 שמניות שלמות נוספות שניתן לעשות או 2 פניות 360 זריזות לגולש היותר מנוסה.

[נתי_ה]

טעות ראשונה- הרמת הזווית ברתמה מוקדם מוקדם מוקדם. אפשר לעשות את זה ממש 5 שניות לפני המעבר לעמידה. לא נח להטסה ומוריד קשב.
בשלב הזה התעסקות עם הרתמה ואין הסתכלת סביב .  הכמעט תאונה פה זאת לא הנחיתה!!!! קרבה גדולה בהד- און (יעני ממול בנתיב התנגשות)למצנח . לשלב הזה של נסיון רצוי לשמור מרווחים הרבה יותר גדולים. בתחילת משיכת חוט הרתמה רואים שהשנים  טסים זה לקראת זה עד חליפה  די קרובה . התנגשות עם מצנח(או עם גלשן) בגובה כזה היא קטסטרופה. אין מספיק זמן לפתוח מצנח כראוי - זה מה שנקרה "מתחם מוות".

יוצא לנחיתה (2:25) ומתחיל להוציא רגליים כשעדיין גבוה לאללה  בשביל פיינל. היה אפשר לעשות לפחות עוד 2 360 מעלות מעל החממות. ניתן גם לאבד גובה יותר דרומית - ממש מעל החממות כשיש כזה עודף.  שורה תחתונה- שיפוט גובה לנחיתה שגוי עם לפחות 30 מטר מיותרים. 360 מעלות גורם להפסד של כ 20 מטר. להערכתי 2 שמיניות נוספות היו מוציאות  לנחיתה בגובה הנכון.
מיד  מזהה שגבוה ומיד מתחיל בפניות 90 מעלות. ב 2:50  יכול להשלים אפילו פנייה מלאה כדי לגנוב חזרה דרומה , אבל הופך הטייה שוב כדי להתיישר צפונה כשעדיין יש הרבה גובה ובנתיים השדה מתחיל להיגמר.
3:20 -  מתיישר דרום דרום מערבה. לא בפוזת עמידה של נחיתה אלא ממש במצב אף גבוה כשהגוף מאד רחוק אחורה מהמשולש. זה שלב שהגוף והמשולש אמורים להיות כמעט מקבילים. עוברים לעמידה ומביאים את המשולש אליך לטובת צלילה מהירה לעבר הקרקע.
זאת טכניקה שאני קורא לה - שקיעה מהירה והצפה. בפועל מבוצעת הטכניקה הלא טובה שאני קורא לה שקיעה קבועה - טכניקה מסוכנת שמקשה על תזמון הפלייר ועלולה לגרום להזדקרות וקשיי שליטה בגלשן בשלב מפל הרוח של המטרים האחרונים.
3:30 -  בשלב הסופי של השקיעה הרצופה. אין כלל שלב של טיסה בגובה הקרקע ובהצפה. כלומר הגולש לא מגיע לקרקע עם מהירות ועכשיו מציף בעדינות כדי להגיע לרגע הפלייר , אלא מגיע בהנמכה כל הזמן כשבבת אחת הוא רוצה לעצור את ההנמכה בפלייר אחד. כפי שכתבתי , זאת טכניקה בעייתית עם תוצאות סטטיסטית משמעותית פחות טובות. מצופה מהגלשן למעשה שגם יפסיק לשקוע וגם יפסיק לנוע קדימה. בטכניקה שאני ממליץ עליה הגלשן צריך רק לבלום את התנועה קדימה כי ממילא הוא כבר לא שוקע. זה הבדל עצום.
3:31 - הידיים דוחפות קדימה והרגליים....מחפשות את הקרקע וגם הן הולכות קדימה! זאת הטעות ה ק ל א ס י ת . ממליץ לבחון שוב את האנימציה המפורסמת  שמדגימה את הטעות הזאת.  למעשה אף הגלשן לא יכול לעלות חד למעלה בפוזה הזאת כי חצי מהגוף  מהמותניים ומטה מחבל במאמץ של הידיים.
3:32 -  שימו לב לאבק כתוצאה מהנחיתה והשתילה. על פניו נראה צפונית(כנראה עם רכיב מערבי) של לפחות 7-8 קמש. בהחלט נראה שהנחיתה בוצעה עם רכיב רוח גב משמעותי. מהקרקע לפני הנחיתה דווח לגולש על אפס רוח אבל להערכתי הדיווח נלקח מהפינה של השדה שמוסתרת מהרוח הקלה על ידי העצים והחממות מצפון. כדי לבדוק רוח צריך לצאת למרכז השדה.
אני מניח שניתן היה לזהות את הרוח גם באוויר לפחות לפי סימני הרוח על הכנרת.
מרגע היציאה לפיינל עד הנחיתה עוברות כ 65 שניות. קצב הנמכה של 1.2 מטר בשנייה בממוצע מראה שהתחלת הפיינל היתה באזור 75-80 מטר גובה פלוס מינוס.
גובה מתאים יותר ליציאה לפיינל הוא באזור ה 25  גג 30 מטר. כפי שכתבתי למעלה היו  לפחות 2 שמניות שלמות נוספות שניתן לעשות או 2 פניות 360 זריזות לגולש היותר מנוסה.

קצת ארוך ההסבר הזה , מענין מי יקרא את כולו.
הכי טוב קצר ופשוט :
ראשית פיינל משמעו  טיסה ישרה צלע סופית ישרה מגובה 20-25  מטר לא מוציאים רגליים לפני כן.
הטכניקה של ה 360  מאד לא אהובה עלי, עדיף שמיניות רחבות המהודקות עם הירידה לקרקע בפועל לא מאבדים קשר עיין ולו לא לשניה עם נקודת הנחיתה .
ב 360 ודאי שמאבדים קשר עיין.
טכניקת הנחיתה האצה ופלייר הסברת יפה וקצר .

אלו הדברים העקרוניים.

בענין התעסקות עם הרתמה לא מאבדים קשר עיין עם הסובב באויר אף לא לרגע .
זהו .

[תומר שטרן]

הגולש עצמו כמובן יקרא את הכל...
תודה נתי, באמת מגולשים שונים אני שומע דעות שונות לגבי 360 בקרבת הנחיתה. אני מתוך ההרגל מהקורס עושה שמיניות.

תודה רבה על ההערות!
תומר

[נתי_ה]

הגולש עצמו כמובן יקרא את הכל...
תודה נתי, באמת מגולשים שונים אני שומע דעות שונות לגבי 360 בקרבת הנחיתה. אני מתוך ההרגל מהקורס עושה שמיניות.

תודה רבה על ההערות!
תומר

תומר החשוב הוא  שהדברים יהיו פשוטים :
פשטות היא שם המשחק, מי שמסבך מבלבל, מהרגע ההמראה הכל חייב להיות פשוט.
אם שמרת קשר עיין עם מיקום הנחיתה התיקונים יהיו אוטומטיים, השמיניות יתהדקו עם הירידה אוטומטית , מהרגע שהוצאת רגליים ועברת לעמידה אתה מחוץ למשולש אין יותר שמיניות גג S קטן לא יותר מעכשיו טסים  ישר לנחיתה ,המטרה להשיג מקסימום מהירות כדי להשתמש באפקט הקרקע בנחיתה ולעבור את מפל הרוח בגובה 10 מטרים ללא הזדקרות האטה או נפילת כנף.

כל מה שגורם לך לאי בהירות בלבול  חוסר  ריכוז ותר עליו תתרכז רק בדברים הפשוטים .
נשארה רק בעיה אחת בנחיתה והיא  טרמיקה  הפוגשת בך ברגע היציאה לצלע הסופית , מה עושים עכשיו ?

מאחר וזו בעיה להמשך חשוב לתרגל המראות ונחיתות גם בחוף לחזור פעם אחר פעם על הבסיס , אין דרך אחרת.
בהצלחה . 

[skorb]

תומר עוד טיפ אחד (אומנן של חנונים) - אני ממליץ לך לחזור ולקרוא עוד פעם בפייגן על נחיתות.  מה שמצאתי אצלי זה שכל פעם שאני צובר על קצת ניסיון, ההבנה שלי מהנקרא הולך ומתעמקת.  יש דברים שהיום תצליח להבין שלא יכולת לפני.

שם הוא מדבר גם על השלבים של הנחיתה שחגי מתאר, וגם על שמיניות מול 360ים.

אני חושב שגורם עיקרי בכל נושא הנחיתות זה שיקול עצמת הרוח. הרי זה ישפיע על בחירת טקטיקת שריפת גובה (360 אולי יותר מתאים למעט רוח כאשר פחות דואגים להישחפות אחורה) וגם על הארכת זוויות כדי לדעת מתי לצאת לפיינל (הרי ברוח חזקה זווית השקיעה יחסית לקרקע יותר אנחית). וגם כמובן על כמה חזק לבצע פלייר.

עוד טיפ קטן - הכוונה לנקודה מסויימת. זה למדתי בליגה כאשר היה בול של ממש.  לפני זה, ובטיסות שלא במסגרת הליגה, לא כל כך משנה איפה נחתת כל עוד שזה בתוך השדה. רק כשהייתה לי נדוקה ספציפית לכוון עליה יכול לראות כמה השיקולים (גובה יציאה לפיינל, עצמת רוח באותו שדה באותו יום) דרשו כיול מחדש.  גם ניתן להפעיל את טכניקת ה"בול עולה/בול יורד" רק כאשר יש באמת בול. בהתלה הייתי באוברשוט מטורף (גם לדעתי עקב Ground Effect), אחרי זה תיקנתי חזק מידי לאנדרשוט, אבל לדעתי זה השתפר עם הזמן.  אני יודע שיותר קשה לבחור נדוקה כשכל השדה נראה אותו דבר, אבל אפשר לנסות.

[joessepe]

שמואל, דברים כדורבנות.

רציתי להוסיף ולחזק עוד את עניין השיפוט לפי זוית גישה לבול.
מדברים פה על גובה יציאה לפיינל. זה נכון בשדה שהוא מישורי, כלומר ללא שינויי גובה מנוקדה אחת של השדה לנקודה אחרת.
במבוא חמה, כפי שדובר רבות וכולם אמורים לדעת, השדה הוא משופע ויש הבדל משמעותי בגובה בין החלק המזרחי של השדה (זה הקרוב להר) לחלק המערבי (זה הקרוב לכביש).
תומר כתב: (היות שאין רוח בחרתי בכיוון הנחיתה שאני הכי רגיל אליו).
פיינל מדרום מזרח לצפון מערב מתחיל בחלק המזרחי של השדה (מעל קצה החממות) שבו הקרקע גבוהה, ויוצר רושם מטעה שנותר רק מעט גובה לנחיתה. הפיינל אמור להסתיים בשליש המערבי של השדה, שבו הקרקע נמוכה משמעותית ויוצא שבמהלך ההתקדמות בפיינל הקרקע התרחקה ממך ללמטה.
משמע, אם אתה מסתכל על הקרקע שמתחתיך כשאתה שופט לבול, אתה תצא גבוה מדי מדי (כמו שקורה שוב ושוב לטייסים צעירים שלא זוכרים לקחת בחשבון את הפרשי הגובה האלו). בשביל לשפוט נכון את הגובה לבול צריך להסתכל על הבול!!!
הבעיה היא שהבול רחוק, ולכן לא שופטים לבול לפי גובה אלא לפי זוית.
ברוח 0, זוית הגישה לבול צריכה להיות 30-40 מעלות.
ברוח חזקה אפשר לשפוט 50-60 מעלות לבול (וכשהיא חזקה מאוד זה יכול להגיע גם ל 70-80 מעלות).
כל הזויות כמובן הן ביחס לאופק, כאשר האופק הוא 0 מעלות והנקודה שמתחתיך היא 90 מעלות.
עם הזמן לומדים את הזוית המתאימה לפי עוצמת הרוח. זה נרכש עם ניסיון, אבל המספרים שנתתי פה הם כלל אצבע לא רע, ובמיוחד לשדות הנחיתה הגדולים של מ"ח.

אם אתה מרגיש צורך בהסבר בע"פ (נראה לי שלא הצלחתי לכתוב בצורה מאוד ברור) אז דבר איתי.

יום טוב לכולם,
יוסי.

[נתי_ה]

תומר  בצד הצפוני של השדה בערך בשליש המערבי שלו  יש קו השקיה T בולט אני תמיד מכון  אליו מתחיל שמיניות  מעל  קווי  המתח המזרחיים חוצה אותם כשאני  כבר  נמוך  מדי  להמשיך  בשמיניות ולכן חשוב להדק את השמיניות כך שלא  אתרחק מדי מהבול ברגע שאיאלץ להתקדם,  וממשיך לכון אל קו  ההשקיה הזה כל הזמן .
ברכיב  רוח צפוני השיטה הזו עובדת יופי כאשר הרכיב  דרומי צריך לסיים את השמיניות מעל קוי המתח המזרחיים מצפון ולחפש בול אחר  כי  הנחיתה  תסחוף לכיוון  דרום בפניה  מול הרוח.
זו  הנחיתה הכי טריקית בשדה התחתון כאשר  הרוח דרומית , כאשר  היא צפונית  קל מאד .
בעיקרון צריך להחליט מהו כיוון הרוח בגובה של יותר מ 150 מטר לנחיתה על פי פייגן ובמאה וחמישים להתחיל שמיניות .

ושאלה כאשר קימת רוח מאד  חזקה כפי  שנכתב  קודם למה לנחות למטה במבוא חמה ולא  למעלה ?

[חגי]

יוסי
יחס גלישה של 1 ל 10 באפס רוח נותן זווית של 10 מעלות. איך הגעת ל 30-40??
בנוסף אם באים עם עודף מהירות ויורדים לקרקע להצפה ארוכה אפשר להגיע גם ל 1 ל 15 בקלות שזו זווית של 7 מעלות לערך.

[liad]

שמואל איזה חומר אתה קורא של פייגן על הניחתות?

[תומר שטרן]

חבר'ה תודה רבה על כל ההערות וההארות, במיוחד לאלו המתייחסות אל הפרשי הגבהים במנחת התחתון במבוא חמה.

לגבי תזמון הוצאת הרגליים אני שומע תומכים הן בלהוציא את הרגליים "כבר כשמתחילים להתקרב למתחם הנחיתה", והן בלהוציא אותן שנייה לפני תחילת הפיינל. אישית אני מעדיף להוציא אותן הרבה לפני תחילת הפיינל כי אז אם משהו מציק כמו כבל שנתקע בנעל או משהו דומה (וזה כבר קרה לי פעם) יש לי מספיק פנאי לסדר את זה.

לגבי ההערה של חגי לחישוב הזויות של יוסי, אם אני מבין נכון יוסי מתכוון שביציאה לפיינל מגיעים לזוית של 30-40 מעלות באפס רוח כאשר צוברים מהירות ויחס הגלישה יורד.

לגבי הזויות עצמן, יכול להיות שיש איזו הגדרה של זוית ספציפית שמשתמשים בה לגלישה, אבל יחס גלישה של 1 ל- 10 נותן זוית של 5.71 מעלות בערך ויחס גלישה של 1 ל- 15 נותן זוית של 3.81 מעלות בערך. זהו למעשה ה- arctan של יחס הגלישה.

שוב תודה לכולם!

[skorb]

שמואל איזה חומר אתה קורא של פייגן על הניחתות?

בספר הרגיל שלנו שניתן למצוא כאן.

בפרק 4, עמוד 78, יש לו מבוא קצרצר, ואז אחרי זה פרק 7 כולו מוקדש לנחיתות.

בספר המתקדם שלו, Performance Flying, יש לו טיפת התייחסות לנחיתות אבל רוב הפרקטיקה נמצאת בספר הראשון.

[חגי]

תומר- תבדוק שוב את הזויות למרות שבפועל מה שחשוב זה שיפוט בעין ולא מספר המעלות המתימטי
לפי מיטב זכרוני 1 ל 10 זה 10 מעלות בקרוב . מודה שלימודי טריגונומטריה הסתיימו אצלי לפני 35 שנה אבל אני זוכר שהייתי טוב בזה.

[יוגב ראובן]

חגי רציתי להגיד לך כל הכבוד על ההשקעה. זה לא מובן מאליו לקבל כזה תחקיר ארוך ומעמיק שנוגע בכל הטיסה. ובטח שזה מבורך כשאתה עושה את זה מזמנך הפרטי. מודה לך בשם הגולשים.

אני מסכים עם הכל דרך אגב . ומה שהכי צרם לי בנחיתה מכל מה שחגי כתב זה כמובן הגלישה האיטית עד הקרקע בלי משיכה ובלי צבירת מהירות , פשוט הגעת לקרקע עם מהירות אווירית נמוכה מאוד. כל "הפתעה" בקרבת הקרקע הייתה נגמרת בהתרסקות במקרה כזה, וגם לפלייר אין סיכוי להצליח בלי מהירות. פשוט ישבתי מול המחשב כל ההנמכה שלך וצעקתי : "תמשוך ! תמשוך ! " נראה לי שהשכנים שמעו.

דרך אגב כל הכבוד על הנכונות לשתף ולקבל ביקורת. כמו שאתה רואה אתה יוצא מורווח מאוד.

יוגב.

[skorb]

רציתי להוסיף ולחזק עוד את עניין השיפוט לפי זוית גישה לבול.
מדברים פה על גובה יציאה לפיינל.

במעט שאני מבין במדעי המוח, המוח מסוגל להעריך זוויות בדיוק הרבה יותר גבוה מאשר מרחקים, במיוחד מרחקים אנכיים (גובה).

מעבר למקרה הספציפי של מבוא חמה, באופן כללי נכון יותר לעבוד לפי זוויות, כי אנחנו מתקדמים לפי Glide Path (כמו כל כלי דאייה) שיש בם את האלמנט של הD וגם הL.

עוד תמונה מחבר שלנו דניס עוזר להמחיש את זה. גם A וגם B בתמונה למעשה באותו מצב כי הם נמצאים על אותו מסלול, למרות השוני בגובה ובנקודה קרקעית.

[צחי רייל]

המוח מסוגל להעריך יותר טוב את מה שהוא מאומן יותר להעריך. הכל שאלה של אימון ומי שלא מאומן לא מעריך טוב לא מרחק ולא זוויות.

[נתי_ה]

רציתי להוסיף ולחזק עוד את עניין השיפוט לפי זוית גישה לבול.
מדברים פה על גובה יציאה לפיינל.

במעט שאני מבין במדעי המוח, המוח מסוגל להעריך זוויות בדיוק הרבה יותר גבוה מאשר מרחקים, במיוחד מרחקים אנכיים (גובה).

מעבר למקרה הספציפי של מבוא חמה, באופן כללי נכון יותר לעבוד לפי זוויות, כי אנחנו מתקדמים לפי Glide Path (כמו כל כלי דאייה) שיש בם את האלמנט של הD וגם הL.

עוד תמונה מחבר שלנו דניס עוזר להמחיש את זה. גם A וגם B בתמונה למעשה באותו מצב כי הם נמצאים על אותו מסלול, למרות השוני בגובה ובנקודה קרקעית.

הנסיון שלי היה לעבוד על יחס של 1:5  פייגן הגדיר זאת יפה , וקיבלתי תוצאות יפות.
כמה זה במעלות ?
צריך לחשב  INVTAG של 0.2  בערך וזה 11.5 מעלות
, 

[mikiweiss]

קצת מופלא בעיני שאנשים שנסיונם בגלישה אווירית כל כך מזערי, הופכים כאן למומחים וליועצים. בסה"כ, מי שקורא את כל דברי החכמים יוצא בתחושה שנחיתה בגלשן אוויר היא אחד הדברים היותר מורכבים ומסובכים שיש בעולם התעופה. לדעתי רובכם לוקים בסיבוך מיותר של מעשה פשוט.
עוד מופלא בעיני שאיש לא מדבר על הקפה (לא זה ב-5 שקלים) מסודרת. מי מלמד אתכם את השמיניות המטופשות הללו? בהקפה מסודרת, כשהגולש ממוקד כל הזמן בנקודת הבול הוא בדר"כ גם יגיע אליה די במדוייק, בלי בעיות של אובר ואנדר שוט ובלי חישובי זוויות ובדרך גם ירגיש טוב יותר את כיוון הרוח (דבר שלא קורה בשמיניות כלל). לבסוף משיכה, הצפה ושחרור איטי הם ערובה בטוחה לנחיתה טובה. זאת כל החכמה שאני יודע, על רגל אחת.

[חגי]

במייל תשובה שכתבתי לתומר ציינתי במפורש שנחיתה היא אחד הדברים הקלים והפשוטים .
הבעייה היא שמתרגלים לטכניקות לא נכונות ואולי ההדרכה לא מספיק בקורתית בשלבים המוקדמים .
הנחיתה מתחילה להיות קשה יותר כשטסים על גלשנים מתקדמים ובתנאי מזג אוויר פעילים.

החברה המתחילים חייבים להקפיד על מספר דברים פשוטים כדי באמת לא להסתבך:

1. טכניקה נכונה (והעובדה שתומר שלח סרט לבקורת מאפשרת לנו להעיר על טעויות בטכניקה)
2. שיפוט סביר ותחקור מטיסה לטיסה במטרה לתקן טעויות שיפוט.
3. זיהוי מצב הרוח  בלי לטעות ביותר מ 90 מעלות...

[נתי_ה]

אין בספרות ולא  ספר  אחד  המלמד להקיף ,נחיתה בגלשן היא  בשמיניות, עם כל הכבוד  לזקני השבט אני מעדיף את פייגן,
ו