(כוס)אמק יבניאל אלומות

[joessepe]

שלום לכולם
אתמול היה יום מעולה לטיסות
על יום כזה אומרים - כל מטאטא פוגע..
בסיס ענן ב- 1900, רוח דר' מע' לאורך כל הבוקר, קצת חזקה עבור המצנחים, חגיגה לגלשנים
לאחר המראה, טרמיקה אחת מעלה אותי ל1750, שם אני רואה את העננים מתקרבים ומהר, מחליט שמספיק לי ושם אף לכיוון הבריכות של יבניאל. לשמחתי זה גם כיוון הסחיפה הכללי, ואל הבריכות אני מגיע ב 1600 לערך, כאשר רוב הדרך אני בעילוי או שקיעה קלה מאוד של פחות מ 1-.
ואז מגיע החלק הבעייתי.
העמק שבין יבניאל לאלומות. אני משתדל לעבור בו את הדרך הקצרה ביותר שאני יכול וחייב, אבל הסחיפה היא לשם (לעבר העמק) ואני עם סינגל.
הילד מקדים אותי ונותן ריצה ל\בתוך הסינק, מגיע הרבה לפני לאלומות כשהוא נמוך מתחתי. אני עצמי שומע את הואריו מיילל ללא הפסקה, מנסה לחצות את רחוב הסינקים הארור הזה, פונה שמאלה, פונה ימינה מוצא פיסת שמש שמעליה אני רק שוקע בקצב סביר של 1.5- ולא 4-. ללא הועיל. לאלומות אני מגיע בקושי עם 600-700 מטר. אובדן של כמעט 1000 מטר מעל ל(כוס)עמק הארור הזה. וזו הפעם השניה שאני אוכל שם את אותו קש.
משם אני יורד לכיוון מרכבות הירדן, מתכונן לנחיתה, הילד מפנה לי זכות קדימה לנחיתה בהיותי הגלשן האיטי יותר (ובעל קצב שקיעה גדול יותר), הריתמה פתוחה, אויר עמק הירדן חמים ונעים,
-פיפס,
פיפס, פיפס,
טו טו טו טו טו
הריתמה נסגרת, הצלה מ-80 מטר לגובה 300 - 500 מטר, אבל התרמיקה נסחפת לי אל מעל לכינרת ואני לא מרגיש בטוח להתרחק מהטווח לשדה נחיתה. בכל זאת היא נתנה לי עוד קצת התקדמות ואני מצליח להגיע עד אל מאחורי היילו של צמח.
הילד עולה איתה ל- 1000 ומעדיף לחזור ולנחות עם הטופלס בשדה של מרכבות הירדן. לשדה הזה יש לג מערבה ארוך יותר מזה שאני בחרתי בו, ובנוסף אין עצים בקצהו כך שסכנת הרוטור שם קטנה יותר. אני עם הסינגל לא חוויתי בעיות בשדה הקצר יותר ונחתתי בקלות בקצה השליש המזרחי שלו.
40 דקות של טיסה כיפית עד מאוד.

ולשאלת היום, מה עושים בשביל להמנע מהסינק המקולל שבעמק יבניאל - אלומות?
אני יודע שאני לא היחיד שאוכל שם קש...
מי מבעלי הניסיון מוכן לשתף וללמד את הדרך היותר יעילה לעבור שם בלי להפסיד כל כך הרבה גובה?

שבוע טוב לכולם
ו- HAPPY עונת מעבר

[צחי רייל]

בחצי העליון של הגובה בין הקרקע ובסיס ענן טסים לפי העננים לא לפי הקרקע. במקום לטוס בקו הקצר ביותר לחצות את העמק היית טס לענן הקרוב ביותר.

[joessepe]

אולי אני לא מבין את מה שכתבת, אבל אם כן הבנתי, אז היותי ממש מתחת לענן לא הועילה. הואריו לא הפסיק ליילל והשקיעה הייתה 3.8 - 4.5. גם כשיצאתי מהענן וניסיתי לעבור לענן הבא זה לא הועיל.
דווקא כשלא הייתי בצל של ענן קצב השקיעה נרגע קצת.
ביני לביני  (בתחקור עצמי בבית) חשבתי שאולי אם הייתי מנסה לחצות את העמק לכיוון הצפון מערבי שלו (לכיוון פוריה) אז אולי לא הייתי בלי-סייד של רכס יבניאל (שנראה לי שהוא הגורם העיקרי לבעיה). אבל גם זה היה נראה לי לא מעשי ולא לעניין כי המרחק גדול ובכל מקרה אני עובר דרך ארוכה מעל לעמק, ואפילו קצת בניצב לרוח.
בקיצור, בינתיים אני אבוד...

[צחי רייל]

בגובה 1600 לרכס יבניאל אין כל השפעה. הגובה שלו הוא 300, צריך בערך 600 כדי לא להכנס לרוטור ממש אבל מרגישים בגובה הזה את ההשפעה של הרוח היורדת על המדרון. אם הרוח חזקה אפשר גם להרגיש את זה ב800, אבל טסת בפי 2 מזה.

יכול להיות שסתם היה מזל נאכס והגעת לעננים בדיוק שהתפרקו ומה שקודם היה רחוב של עננים הפך לרחוב של סינק. היה לי דבר דומה מעל יער משמר העמק אתמול, שסינק עקשן בזבז לי המון גובה וחייב אותי לחזור מערבה לעין השופט כי ביער אין איפה לנחות.

בכל אופן זה יותר קשור לבחירת קו גלישה מאשר לרכס יבניאל בגובה שהיית. בגבהים האלה ההשפעה היא של בחירת קו הגלישה לא של תוואי הקרקע.
הטיסה הכי מהירה שלי מהתבור למבוא חמה (34 דקות) הייתה על רחוב עננים בקו ישר בלי להסתובב בדרך פעם אחת אפילו. עליתי ל1500 בתבור ובטיסה מתחת לרחוב הגעתי למבוא ב1100. את יבניאל לא הרגשתי בכלל.

[joessepe]

הבנתי.
אני עוד בתחילת דרכי, יהיו לי עוד המון הזדמנויות ללמוד ולראות איך האיזור הזה מתנהג ואיך בוחרים נתיב טיסה טוב.
גם עננים זה דבר שעוד חדש לי. בינתיים אני מתרחק מהם...
מתישהו אולי אלמד לאהוב אותם

[חגי]

כמו שעלית ל 1600 די בקלילות כך גם אותו אוויר שעולה בסייקל רחב מאד, שוקע בהמשך בסייקל רחב.
עמק יבנאל לא בעייתי באופן כרוני. זה נכון שהטופוגרפיה מעודדת היווצרות אוויר שוקע ב 2/3 הראשון עד שמגיעים למדרונות העולים לרכס אלומות פורייה.
כל שצריך לעשות זה למשוך למקסימום ספיד- בגלשן שלך זה אומר לפחות 70 קמש עד שיוצאים מהסייקל השוקע.
אני מהמר שלא משכת מלא ואפילו לא %50 מלא.

הארוס המתקדם שלי יעשה עבורך את העבודה. הוא עדיין למכירה במחיר מצחיק.

[joessepe]

חגי, אתה צודק. לא משכתי אפילו 50%. בפעם הקודמת משכתי יותר, אבל לא למהירות מקסימאלית. אני מבין אגב את העיקרון של מדוע למשוך, ולמרות שלא ראיתי את ההרצאות של אהרלה עדיין, קראתי את הפרק "ספידס טו פליי" והבנתי את עיקרון הזזת הגרף הפולרי בשינוי מצבי הרוח. עם זאת, אני לומד את זה יותר ברגש מאשר באופן מסודר. אין לי מד מהירות ולא למדתי מהירות של הגלשן בכל מצב של משיכה. אני פשוט מנסה להיות עירני ולהרגיש מתי אני יותר יעיל. אולי לא מספיק טוב, אבל משתפר :-)
בכל מקרה, אני לא בטוח שברחוב של סינקים משיכה מקסימאלית היא מה שנכון לעשות. הרי לא ממש ישבתי ומדדתי מהירות רוח ומהירות שקיעה והזזתי את הגרף בהתאם, אבל אני מניח שהזזת הגרף לקיצון נעשית רק במצבי קיצון.
ניתן לומר שסינק של מינוס 4 הוא מצב קיצון? (ושוב, סליחה שאני מבלבל במוח מבלי שטרחתי לראות את מלוא ההרצאות המוקלטות. אני מבטיח להקדיש לזה את הזמן כשיהיה לי).
בפעם הקודמת אגב, המשיכה האגרסיבית עזרה לי להגיע עם לא מעט גובה, אבל הפעם הלכתי על חיפוש איזורים עם פחות יירוד. כשמצאתי כאלו, חזרתי לטוס לאט ונתתי לגבית לקדם אותי תוך איבוד גובה מינימאלי. כשהגעתי לאלומות כבר היה נראה לי אפשרי לחצות לצמח בבטחה. מצד שני, התחלתי הפעם עם יותר גובה...
מה שאני בעיקר לומד זה שאין יום אחד דומה למשנהו!

לגבי האירוס,
1. למה הוא למכירה ואף אחד לא חפץ בו? - לא שאני חושד שאתה מוכר גלשן פגום, אלא שאני למד שאנשים מתקשים להפרד מגלשן אהוב ורוצים למכור גם עגלות שאולי לא כדאי להתקרב אליהן (ואני לא אומר שזה המצב. אני הרי לא מכיר את הגלשן, אבל אתה מכיר אז תגיד אתה אם זה כך או לא). למה אתה לא טס עליו?
2. לא קצת מוקדם להעביר אותי מסינגל לטופלס? אני זוכר טיסה אחת משותפת שלנו ביום של ליגה בשנה שעברה. אני אגב לא חושב שהיית מודע לכך שטירמלת איתי באותה הטרמיקה... מאז אותו יום לא נראה לי שראית אותי מטיס גלשן. למה אתה חושב שלא מוקדם מדי להעביר אותי לגלשן מתקדם? (זו לא שאלה צינית, אני מקבל פידבקים גם מאחרים שהמעבר לא צריך להיות קשה כל כך ושכדאי לי לשקול מעבר. עדיין אני זוכר שהרבה אנשים פרשו מהספורט כי התקדמו מהר מדי לגלשן שלא מתאים להם).

תודה על תשומת הלב לך וגם לצחי.
שבוע טוב :-)

[נולד לעוף]

בכל מקרה, אני לא בטוח שברחוב של סינקים משיכה מקסימאלית היא מה שנכון לעשות.

לא מבין למה הספק. אחרי שיותר מאחד (כולל חגי) אמרו לך את זה, אתה יכול להיות בטוח שזה הדבר לעשות!!
רק חידוד קל- לאו דווקא " משיכה מירבית (מקסימלית)", אלא משיכה לפי מידה.  כלומר: עליך לדעת מה מהירות הטיסה המיטבית באוויר רגוע (כ- 25% מהיר יותר ממהירות טרים), ולזה לשקלל (להוסיף במקרה שלך) את מהירות הרוח ואת קצב השקיעה בסינק.

במילים אחרות: אתה בסינק?.. צא משם הכי מהר והכי גבוה שאתה יכול! וזה קורה רק כשאתה טס במהירות המיטבית של הגלשן לאותו רגע נתון.

[joessepe]

דוד, לא הבנתי מה אתה אומר.
מה זה משיכה לפי מידה?
אמרתי:

"בכל מקרה, אני לא בטוח שברחוב של סינקים משיכה מקסימאלית היא מה שנכון לעשות. הרי לא ממש ישבתי ומדדתי מהירות רוח ומהירות שקיעה והזזתי את הגרף בהתאם, אבל אני מניח שהזזת הגרף לקיצון נעשית רק במצבי קיצון."

חגי מדבר על משיכה מקסימאלית (70 קמ"ש), אני מדבר על זה שאין לי דרך לדעת מה מידת המשיכה הנכונה מבלי להיעזר בגרף פולארי וידיעת המהירות האוירית המדויקת בכל מצב אף וכן את מהירות הרוח וקצב השקיעה שבהם טסתי (או לחילופין, להשתמש ב gps שיספק לי את הנתונים הללו). כלומר, אני משתדל להרגיש את מה שאין לי מספיק מידע בשביל לנתח באופן מדעי. ובהרגשה שלי, משיכה מקסימאלית היא מוגזמת למצב.

על כך שצריך למשוך אין ויכוח. זה גם מה שאני עושה בכל פעם שאני נתקל בסינק.
הבעיה שאני מעלה היא קצת שונה. כמו שברחוב של עננים העילוי הוא מתמיד מתחת לרחוב ואם תטוס מתחתיו, גם מבלי שתטוס במעגלים אתה תצבור גובה, ככה  ב "רחוב של סינקים" אם תטוס לאורכו, גם אם תמשוך במידה המתאימה תמצא את עצמך סתם מאבד גובה לחינם. לא עדיף לנסות לצאת מאיזור הירוד (לנסות לשבור ימינה או שמאלה ולחצות את הרחוב)?
אני לא נותן פה תשובה. הניסיון שלי דל מכדי לומר אם זה עובד ונכון לעשות או לא. זה עיקרון שתיאורטית אני מבין. מעשית אני עדיין נוחת בצמח במקום במ"ח...

[gider]

יוסק , לגבי רחוב סינקים התאוריה אומרת לחתוך בניצב כמו שכתבת ..אבל
בתיאור שלך זרמת עם הרוח ברחוב עננים .
במצב כזה בגובה שהיית , יכול להיות שנכנסת לסינק חולה של ענן או כמו שצחי כתב ,ואז לדעתי הדרך הנכונה היא למשוך המון בכיוון הענן הבא (70 קמש זה נכון לגלשן מתקדם אולי, במקרה שלך בו נגיד עד מפתח הלב + ) .
בנוסף שאתה מגיע לאלומות בגובה נמוך , לפעמים שווה לרוץ טיפה על הרכס לחפש עילוי (למרות שאם הייתי רואה עננים בעמק רוב הסיכויים שהייתי ממשיך) .
מה שכן בהתחלה אנחנו בדרך כלל לא מושכים מספיק ולא מחדדים מספיק ..זה מה פייג'ן אומר
וסחטיין על הקרוס והקרוסים האחרונים 

[mikiweiss]

יוסי, אני מוסיף קצת לדברי החכמים האחרים;
א. לא מומלץ לסמוך על רגש בלבד. רגש אמור להיות פרמטר בשיקולים, אבל יש להתבסס על נתוני מכשירים ולהוסיף להם רגש. פצחת בסדרת קרוסים, וזה משמח את כולנו, וזה הזמן לרכוש מכשיר טיסה ראוי.
ב. גולשים ותיקים ממליצים לך לעבור לטיסה אגרסיבית מדי לרמתך. טיסה במקסימום משיכה לא מומלצת לטייס ברמתך, בעיקר בגלל שבטיסה מהירה, אתה מאבד את הרגש לטרמיקות ועלול לחלוף על טרמיקות קטנות בלי לחוש בהן.
ג. כשאתה באיזור סינקים, הטעות הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות, היא להמשיך להיגרר עם הרוח בתוך הסינק. הנוף החולף מתחתך נותן לך את הרושם שאתה מתקדם מהר ברוח גבית, אך למעשה אתה נשאר בתחתית אותו "אוכף" שרואים אחר"כ בגראף. יש לשנות כיוון טיסה ל-45 מעלות לכיוון הרוח, ימינה או שמאלה, בהתאם לעננים ולתוואי קרקע. יש כאלה הגורסים 90 מעלות, אך לא הייתי מקצין עד כדי כך, בעיקר בגלל שאתה טס על גלשן בעל גרר חזק וטיסתו ברוח צד מורידה אותו ביגון שאולה כמעט כמו ברוח אף. חוץ מזה ב-90 מעלות אתה לא כל כך מתקדם וזה יגרום להתחרבשות פחות או יותר מקומית. הגברת המהירות צריכה להיות משמעותית אך כמו שציינתי קודם, בשום אופן לא מירבית. הייתי אומר מינימום סינק כפול 2 לפחות. אבל, כמובן בלי מד מהירות אין טעם, אלא ללהמליץ להגביר מהירות באופן ניכר.

[צחי רייל]

אני רוצה לחבר את דבריו הנכונים מאוד של מיקי חזרה לרגש.

כשאתה באיזור סינקים, הטעות הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות, היא להמשיך להיגרר עם הרוח בתוך הסינק. הנוף החולף מתחתך נותן לך את הרושם שאתה מתקדם מהר ברוח גבית, אך למעשה אתה נשאר בתחתית אותו "אוכף" שרואים אחר"כ בגראף. יש לשנות כיוון טיסה ל-45 מעלות לכיוון הרוח, ימינה או שמאלה, בהתאם לעננים ולתוואי קרקע.

אז איך לדעת לאן יותר כדאי ללכת 45° ימינה או 45° שמאלה? בעיקר בימים שקופים בלי ענן יפיפה שמתפתח מימין 
(או שכבר הבנת שהענן שקרן כמו שקרה לך)

כאן נכנס הרגש. אני לא יודע לתאר לך איך בדיוק מרגישים את זה בגלשן עקב 0 שעות טיסה על זה אבל אם אפשר להרגיש את זה במצנח אין סיבה שלא יהיה אפשרי להרגיש בגלשן.
לפני שאתה מחליט לאיזה צד ללכת תנסה לחוש את התגובה של שתי הכנפיים לאוויר ולהרגיש האם הסינק חזק יותר בצד אחד או שצד אחד מרגיש קרוב יותר לעילוי. כמו שלתרמיקות יש מרכז חזק יותר ושוליים חלשים יותר ולפעמים ניתן לחוש איזה צד זה "החוצה" ולטוס לשם. זה דורש קצת נסיון ותרגול אבל בעיקר הבנה ומודעות שאתה אמור לחפש את זה. זה גם לא תמיד עובד אבל בהחלט משפר את הסיכויים.

כמו בכל תחום בטיסה הרגש צריך להתבסס על ידע והבנה. לדעתי לפחות.

[חגי]

בסינק של מינוס 4 רצוי להיות לפחות במשיכה מקסימלית ואם ניתן קצת יותר.
תעשה את החשבון לבד- זה פשוט מאד ותבין.
סינק רגיל זה מינוס 1
כלומר במינוס 4 יש לך אוויר שוקע במינוס 3.
אם אתה שוהה באוויר הזה דקה הפסדת 240 מטר
אם משכת למהירות כפולה (במקום 30 לטוס 60) אז תשהה בקטע הנל רק 30 שניות .
עכשיו כמה אתה חושב שהשקיעה של הגלשן שלך החריפה בגלל המשיכה? מקסימום עברת ממינוס 1 למינוס 2.5.( בגלשן מתקדם זה יהיה בגודל לעבור למינוס 2 בלבד.)
לכן ב 30 השניות תאבד סהכ 165 מטר

יצא רווח של 75 מטר או 30% פחות שקיעה!

לא צריך להזיז פולרות יש חוק אצבע פשוט שאומר שעדיף למשוך 10 קמש יותר מהנקודה האופטימלית מאשר 10 קמש פחות. כדי להבין את חק האצבע הזה כדאי להקשיב להרצאה או לשחק בבית עם הפולרה אם יש לך כזאת.
אגב מה הגלשן שלך?

[חגי]

לגבי הארוס. טסתי עליו רק לאחרונה. אם אתה חושד שהוא לא בשבילך אציע לך את הגלשן השני שלי - המואיס.
הוא רק יעלה פי 4.

מעבר למתקדם הוא מעבר קשה מדי לחלק מהאנשים ודי מתבקש לאחרים.

אני עברתי לגלשן מתקדם וקשה להטסה אחרי 10 טיסות ב AC5 .
זה היה די שוק. גלשן של 40 קג שיכל לטוס בקלות 100 קמש.
אבל מאחר וטכניקת ההמראה והנחיתה שלי היו נכונות מלכתחילה , אז לא היתה לי בעייה ...רק אחקי כל טיסה התקלף לי העור מהידיים ברווח בין הבהן לאצבע מרב מאמץ.

אני לא בטוח כמה אתה שוקל אבל אם אתה באזור ה 72-75 אז כשתרגיש מוכן הארוס יכול להתאים לך כמו הגלשן האבוד של ירון.

[joessepe]

היום אני מטיס פאלקון 3 - 170. שוקל 67-70 ק"ג.
אני לא בטוח שקפיצה מיידית מסינגל לגלשן מתקדם לא תשפיע עלי לרעה. הילד שרד את זה יפה, אבל אני לא מוכשר כמוהו ויש לי הרבה פחות ניסיון.
אני אשמח לקחת את הארוס לבדיקה מתישהו, ביום עם מזג אויר נוח (ובמבוא חמה, למרות שאתה טוען שיותר מסוכן שם...) ולראות איך אני מתחבר אליו.
הגלשן שירון החזיר מאוד יפה אגב, מעניין אם הוא יצליח להחזיר אותו לכשירות. שוב, הוא גלשן מתקדם. לא בטוח שכדאי לי לקפוץ כל כך מהר.

התגובות של כולכם מאוד מלמדות ואני מודה לכם על העזרה הרבה.
מה שקצת חסר פה זו העצה של גרט (תשאר כמה שיותר באויר) ושיחה עם לירן שהשלימה לי את התמונה.
התחלתי להבין שמרוב דיבורים על מהירויות גלישה מיטביות, ומרוב שאני קורא תחקורי ליגה (חגי אין עליך!!) אני בעצם טס בצורה שיותר מתאימה לתחרויות. אני מנסה למקסם מרחק בזמן, במקום לנסות למקסם זמן ולתת למרחק להגיע כפועל יוצא. כנראה שבגלל זה הקרוסים שלי קצרצרים ואני נוחת אחרי כ- 40 דקות בכל פעם.
כרגע מה שאני צריך ללמוד כנראה זה איך להשאר הכי הרבה זמן באויר.
עד עכשיו כשהגעתי לגובה המירבי מיד יצאתי עם כיוון הסחיפה של הרוח, וכך כנראה גם הקדמתי את איזורי העילוי. מהר מאוד התחלתי לאבד גובה כשאני כנראה מקדים את העילוי שעקפתי, משם הדרך לנחיתה קרובה.
ויכול להיות שאני מקשקש שטויות...

מה שבטוח, זה ספורט מדהים ויש לי עוד המון מה ללמוד.
זה מרגש

[חגי]

ואללה אתה רזה עדיין
גם אני הייתי לפני 10 שנים 72-74
הגלשן של ירון שהוחזר מאד יתאים לך אבל אני לא בטוח שירון מוכר . הוא צריך קודם להשלים חוסרים ולטוס עליו
הארוס יתאים לך. הוא רק גלשן שקשה להטסה - נעוץ מאד חזק באוויר. לכן בשלב ראשון עדיף לצבור עוד נסיון- לפחות 100 שעות טיסה.
אם אתה רוצה לנסות בכל זאת אז מבוא חמה בהחלט אידאלי בתנאי שאתה לא נוחת למטה. חד משמעית נחיתה למטה עם הארוס בלי רוח תהייה נחיתה קשה עבורך אלא אם כן אתה ספץ בנחיתות כבר. (לא ראיתי סרטונים שלך נוחת)
היתה לי נחיתה איתו בשדה דרומית לשדה הרשמי ולכיוון מערב ברוח אפס ועם מעט ירידה וזאת אחת הנחיתות שאני זוכר טוב - טוב. סיימתי אותה נקי אבל הפלייר שהבאתי שם היה מטורף וגם ענן האבק שעלה כשנחתתי על הרגלים עם המשולש דחוף עד הסוף קדימה.

התבור בהחלט יכול להיות אלטרנטיבה רגועה יותר מבחינת הנחיתה (גם למעלה במבואחמה לא קל לנחות לעיתים) בזכות השדה הגדול והזרימה הנקייה יחסית שם.

לגבי שהייה באוויר - זה שאתה לא אמור לטוס תחרותי זה בסדר אבל כשיש סינק צריך למשוך וכשהסינק משמעותי צריך למשוך המון- זה כבר לא קשור לתחרותיות אלא להשרדות באוויר.
כשמתחרים אז הגליידים נעשים בהתאם לעוצמת הטרמיקות באותו יום
כשהתנאים חזקים צריך לטוס משמעותית מעל הבסט LD. כשהטרמיקות חלשות מאד צריך לטוס בסט LD. הגישה הזאת נכונה כדי לקצר את זמן הטיסה שכאמור אינו פקטור עבורך כרגע. גם ההסבר לכך מופיע בהרצאה של אהרלה

[צחי רייל]

סתם להזכיר, עונת המזרחיות מתחילה. הגלבוע הרבה יותר רגוע לנחיתות מכל אתר אחר בארץ.

[דודו]

לשלל העצות אוסיף אחת משלי.
בתחילת דרכי השתדלתי מאוד לא לעזוב תרמיקה אם לא היתה לי תרמיקה נוספת על הכוונת או ביד. זה מתקשר לעצה של לירן שלדעתי מאוד נכונה. חשוב מאוד להכין לך את התרמיקה הבאה לפני שאתה עוזב את הנוכחית - חיפוש סממנים לתרמיקות כמו גלשנים או מצנחים מתרמלים בכיוון הטיסה, ציפורים, עמודי אבק, עננים, טריגרים מהקרקע ומקומות שהניבו בטיסות קודמות. (מומלץ בסדר הזה).
ספציפית לעמק יבניאל, קו הרכס של יבניאל משחרר תרמיקות לא רעות בד"כ (אם דברים לא השתנו ב 7 שנים האחרונות). אם מגיעים לשם לא מתודלקים כדאי לעשות קו צפון דרום על הרכס במינימום סינק לפני שממשיכים מזרחה למורד העמק ולאיזור עם סינקים.
בהצלחה!