שלום לחברים,
אתמול כאמור התרחשה התאונה. לא אפרט עליה כי אני לא מכיר את כל הפרטים, ראיתי אותה מהאוויר.
אני פותח שרשור נוסף מכיוון מייד לאחר מכן התרחש גם אירוע בטיחות מסוכן מאוד ומלחיץ של התחזקות רוח וטיסה לתוך נתניה.
להלן תיאור המקרה:
1. הגעתי בשעה 16:30 לעמדה בנתניה. פגשתי את יובל קידר ושחר בוטקין, וחברים נוספים. כשהגענו עבר בדיוק ענן גשם מעל העמדה, וזז דרומה. כולם חיכו שהענן יעבור ואחריו יהיה אפשר שוב להמריא. חיכינו. לאחר מכן נראה היה שהתנאים נגמרו והרוח מאוד ירדה. כאשר התחלנו לקפל (באזור השעה 18:00) החלו להכנס משבים יציבים שהיה נראה שאפשר להמריא איתם. בשלב הזה כבר טנדמים מתחילים שוב להמריא וכן כמה סינגלים.
2. אני מניף, ממתין כחצי דקה עם המצנח על הראש, מרגיש את התנאים, ומחליט לצאת. יובל (קידר) יוצא אחרי. לאחר טיסה של כעשר דק, אנחנו מרגישים שהרוח מתחילה להתחזק. יובל מזהיר אותנו ואומר שנצא החוצא לים. אני עדיין חודר בסדר גמור (15 קמ"ש), אבל קולט כבר שכדאי ללכת לנחות.
3. מנסה פעם אחת את מזלי ובדיוק 2 מצנחים נכנסים. יוצא החוצא חזרה ופתאום אנחנו שומעים צעקות וכו, ומזהים את התאונה שהיתה של הטייס טאנדם (לא אפרט על זה בשרשור הנ"ל, היות ואין קשר ישיר לאירועים שהתרחשו). התאונה מוציאה אותי מפוקס לכמה רגעים, אני יוצא החוצה לים. לאחר מכן אני שוב מנסה להכנס לנחות – עכשיו זה בגלל הרוח שמרגישה לי שמתחזקת (עדיין לא היתה בעיה לחדור) ובגלל התאנה, רוצה לרדת.
4. ניסיתי 5 פעמים להגיע לעמדה ולנחות – מאבד גובה בים, מגיע לעמדה יחסית נמוך אבל כל פעם טאנדם אחר נכנס ואני בורח. אני מחליט עם עצמי לנסות פעם אחרונה ואם לא מצליח, ללכת לנחות בחוף. עושה סיבוב ורואה את יובל קידר נכנס לנחיתה ונוחת ממש בקושי – הרבה זמן מעל העמדה מטר קדימה 2 מטר אחרוה, יורד לאט, חברים רצים לעזור לו. אני מחליט סופית שאני הולך לנחות בחוף. מכוון את עצמי החוצה ומתרחק מעט מהרכס וטס לכיוון דרום.
5. מהשלב הזה מה שקורה הוא שככל שאני יוצא החוצא אני עולה ועולה (עדיין חודר, אבל מתקדם לאט). כל הזמן במבט על ה GPS, לאחר מכן אני קולט שאני חודר רק ב2-3 קמ"ש, לוחץ ס.ס עד לחצי וחודר בעוד כמה קמשים. עדיין ממשיך לטפס. לאחר מכן גם ס.ס לא עוזר ואני לוחץ "בפול באר", ממש עומד על הס.ס. חודר מעט ושוב מפסיק. בשלב הזה אני דרומית לעמדה, בערך בין 2 הבניינים הגבוהים, כ 50 מטר בחוץ.
6. לאחר מכן אני רואה שאני טס באזור ה 5 קמ"ש, אבל כבר ברור לי שכיוון ההתקדמות הוא מזרחה. אני עומד על הס.ס ופשוט מתקדם אחורה, במהירות התקדמות שעולה ומגיע כמעט ל 10 קמ"ש. קורא ליובל בקשר לקבל עזרה... (לא שיש לו מה לעשות). אני מתקדם אחרוה וממשיך לעלות. מה שהיה בוודאי פחות מדקה נראה לי כמו שנה באוויר.
7. מתלבט אם לקפל טיפים, מחליט שלא מהמחשבה שזה רק יגדיל את הגרר ובעיקר לא תהיה לי שליטה על המצנח. מבין שאין מה לעשות אלא להסחף אחורה כמה שאני יכול בשליטה על המצנח, להתרחק כמה שאפשר מהרוטור ולכוון למגרש הפתוח ששיש מאחורי הכביש. נזכר באירוע של איליה ואומר לעצמי רק לא להסתובב מוקדם מידי ומאחורי איזה בניין. ממשיך להסחף בין 2 הבניינים הגבוהים, קצת נמוך מהם אבל מאוד גבוה. עד שאני עובר את הכביש. בשלב הזה אני עושה מעיין S כזו כדי לברוח מהר לתוך השטח הפתוח. חוזר לכוון את עצמי מול הרוח בין 2 הבניינים, 2 קריסות קלות, מכבסה רצינית אבל אני משתדל לשמור על החופה. מבט לחופה, מבט לרצפה, מבט לחופה מבט לרצפה – ככה כמה שניות. בסופו של דבר נוחת בסדר גמור ובשלום.
זה בהחלט היה אירוע מסוכן מאוד מאוד! ואולי המצב המפחיד והמלחיץ ביותר שנקלעתי אליו. הטעות העיקרית שאני מתחרט עליה היא שלא הלכתי לנחות בחוף. אחרי 3 נסיונות הייתי צריך כבר לקבל החלטה שהרוח מידי מתעתעת, ולא אחרי 5 ניסיונות נחיתה כמו שניסיתי. אם הייתי מחליט לנחות בחוף דקה אחת לפני כל הסיפור, הכל היה נגמר אחרת, וזה מה שהייתי צריך לעשות.
האמת היא שלא חשבתי לשנייה שהרוח תתחזק עד כדי כך, אפילו עברה לי המחשבה בראש לצאת החוצה לים, רחוק, ולהמתין עד שהענן יעבור אותנו. כל ההכנות המנטליות והלימוד התיאורטי של רוח שמתחזקת פתאום השתייכו אצלי בראש לימי רכס בחורף ולא לקיץ. אבל אנחנו כאמור בעונת מעבר, ואני נפלתי בפח.
מצורך סרטון שצילם יובל קידר, עד שאני עובר את הבניינים. סרטון שלי לאחר החיתה שמראה קצת את המקום, ולאונרדו.
את המסקנות אני משאיר להתייחסות כמובן.
יש חברים נוספים שהיו באוויר (תום תום) אשמח לשמוע מה עבר עליהם.
תודה גדולה לשחר בוטקין ויובל קידר על העזרה, ותודה ליובל דרורי על התמיכה הנפשית!
[youtube=425,350]dyEWytpYGro[/youtube]
[youtube=425,350]WM3rWixlN-I[/youtube]
http://www.paraglidingforum.com/leonardo/flight/828810
