תאונה בהמראה בתבור - ביקור בעצים שמתחת לעמדה

[עודד גוטמן]

תבור - חמישי 19.9.2013

היו לא מעט אנשים שהיו עדים לאירוע. אם במקרה מישהו צילם אז בבקשה שיפרסם את הוידיאו ובכל מקרה אני מבקש ממי שאכן ראה מה קרה לשתף אותי (אותנו) בתובנות שלו. לתחושתי האירוע קרה מהר מאוד ולכן אני לא בטוח שהניתוח שלי מדויק.

בסביבות 11:00 התנאים להמראה התחילו להסתדר - הרוח נשארה חלשה וכך גם המשבים אבל לפחות הכיוון הדרום - מערבי נראה יותר ויותר יציב.

תיאור האירוע:
פרשתי את המצנח והתכוננתי להמראה בחלק התחתון של העמדה, להערכתי כ - 4 מטר משפת העמדה. מכיוון שהרוח בעמדה הייתה חלשה חיכיתי למשב כדי להניף וכשזה הגיע הנפתי, הספקתי לראות שהמצנח והמיתרים בסדר, הסתובבתי ואחרי כמה צעדים (פשוט כי העמדה נגמרה) הייתי באוויר. אני זוכר שהייתה לי תחושה שלא הצלחתי לצבור מספיק אנרגיה בהמראה ומיד כשהרגליים עזבו את הקרקע לא התרוממתי ולא טסתי אופקית אלא בכיוון מטה לעבר העצים שמתחת לעמדה. מהעץ הראשון הצלחתי להתחמק ע"י שבירה שמאלה (לשבריר שנייה אפילו הייתי מבסוט מעצמי על התמרון) אבל העץ השני כבר חיכה לי בזרועות פתוחות. נכנסתי בו קצת חזק בעיקר בגלל תנועת המטוטלת שנוצרה בתמרון הראשון אבל נשארתי בחתיכה אחת.
לשמחתי הציוד יצא ללא פגע מהאירוע ואחרי בדיקתו בעמדה החלטתי להמריא שוב בעיקר כדי שלא לגרור איתי חששות מהמראה עד לטיסה הבאה.  

מסקנות:
1.   בתבור לא טוב להמריא קרוב לקצה העמדה, על אחת כמה וכמה ביום עם רוח חלשה.
2.   עיתוי ההמראה לא היה נכון - כנראה שהמראתי לתוך הסינק שאחרי המשב. כאשר הרוח חלשה רצוי להמריא כאשר המשב נכנס ולא כאשר הוא יוצא - האם אני צודק?

תודות לאנשים שעזרו לי:
1.   לסימון ולירון   על העזרה עם הורדת המצנח מהעץ (לירון - תודה נוספת על הספרינג אגסים הקר ששכחת אצלי ברכב).
2.   לנדב   על הסיוע בסידור ובדיקת המיתרים (+ תודה על ההסעה חזרה לעמדה).
3.   לאלחנדרו   על האולר בעזרתו ניסרתי את הענף עליו היו תפוסים המיתרים.

מחכה לתגובות,
עודד

[ניר ארואסטי]

סחטיין על השיתוף. 

לא ההיתי היום אבל לפי מה שתיארת כבר נתת את התשובה. חוסר אנרגיה בהמראה.
ראיתי את זה לא פעם בתבור.

[taltunik]

אהלן עודד,
קודם כל  שמח שאתה בסדר ויצאת בריא ושלם, אם כי זו לדעתי בגדר תאונה חמורה וכך גם אתה צריך להתייחס אליה.. (לפעמים זה שיוצאים ללא פגע דווקא פועל לרעתנו...)
לעניין התאונה - אני ראיתי את כל ההמראה מתחילתה ועד סופה, הייתי ממש מאחוריך.
תיאור המקרה מהעיניים שלי (יתכן ואני לא מדייק בדקויות):
1. השעה יותר קרובה ל12 (לא זוכר במדוייק)
2. נכנס משב של כ 15 קמ"ש
3. הנפת יחסית מאוזן, והחופה הגיע בערך ל 70% גובה.
4. אתה משתהה לרגע קצר
5. מסתובב בזמן שהחופה עדיין לא מעל הראש שלך
6. מתחיל לרוץ עם ברקסים די משוכים  - הכנף בבירור עם לחץ חופה נמוך
7. ברגע הניתוק מהקרקע החופה עדיין לא מעל הראש (איפשהו בין 70-80%)
8. כשהעמדה מסתיימת את קופץ בצורה משמעותית אל הרתמה - מה שגורם לחופה לאבד עוד לחץ שגם ככה לא היה לה
9. אחרי רגע אתה נופל לרתמה ובעצם מפעיל משקל על החופה והיא רצה קדימה - אתה מנסה לבלום אבל לא ממש יכול כי אין לחץ חופה
10. מזהה את העץ מלפניך - ונותן ברקס שמאל חזק כדי לתמרן החוצה
11. החופה פונה שמאלה חזק, יורדת בקצב מהיר - ומביאה אותך לעץ שהיה משמאל ולמטה יותר

אם יש צילום הוא כמובן יהיה יותר מדוייק, אבל זה ממה שאני ראיתי.
החברים המלומדים כאן בוודאי יעירו ויאירו בתובנות ומסכנות חשובות, וכדאי להתייחס להכל ברצינות.

רצף הטעיות בקצרה:
- מחרק קצר מידי מסוף העמדה - לא השארת מספיק מקום לרוץ
- הסתובבות מוקדמת מידי
- ברקסים כל הדרך החוצה
- חוסר תשומת לב לכך שלכל אורך הדרך אין לך לחץ חופה (רואים את זה בבירור על החופה)
- קפצת לרתמה

לדעתי כל אלו מעידים על חוסר תשומת לב בסיסי מאוד לעובדה שהיום תנאים חלשים מבחינת הרוח. היה נראה שאתה מתייחס להמראה כאילו אתה ברכס. התחושה שעברה לי כשראית אותך היתה של "הוא בטח מרגיש שפשוט "יהיה בסדר" "....
לא במטרה לפגוע כמובן, אבל אלו הדברים שאני מבין.
במידה ותרצה אתה מוזמן להתקשר כדי שאתאר לך את זה יותר בפירוט. 054-6738621

טל טוניק

[עידו רוזנבלום]

עודד, קודם כל שמח לשמוע שהכל בסדר ולא נפגעת. לגבי התבור, מנסיוני (אמנם עם גלשן) בתבור מאוד קל לתזמן את ההמראות כי פשוט רואים כל משב שנכנס לעמדה הרבה לפני על העצים ממול ולכן צריך תמיד לתזמן את ההמראה כשרואים שהעצים מלפנים מתחילים ״לרקוד״. אם המשב עבר רצוי לחכות כמה דקות מאחר ואתה לא מעוניין להמריא בסינק שלו. בכל מקרה תמיד עדיף להמריא עם רוח מאשר ללא, גם בגלשנים לא ממריאים כשאין רוח על האף... ושוב שמח שנגמר איך שנגמר ושהצלחת לטוס לאחר מכן.

[אדוה]

רק תיקון קל...
רוח חלשה ממריאים עמוק יותר לתוך העמדה.
רוח חזקה ממריאים קרוב יותר לקצה.
כך שהמסקנה שלא ממריאים מקצה העמדה בתבור לא ממש נכונה. הכל(כמו בכל עמדה) תלוי בתנאים

Sent from my GT-I9100T using Tapatalk 2

[באבי שחר]

עודד,

לדעתי אפשר לתקוף את הנקודה מזווית אחרת:

תבדוק אם יש לך סימנים של נעליים על שפת ההתקפה....

(מסר לכל הנדחפים שלא משאירים מסלול ריצה ומאלצים את המניף לפרוס היכן שנותר לו ולא היכן שהיה רוצה)

[עודד גוטמן]

לדעתי כל אלו מעידים על חוסר תשומת לב בסיסי מאוד לעובדה שהיום תנאים חלשים מבחינת הרוח. היה נראה שאתה מתייחס להמראה כאילו אתה ברכס

טל אתה צודק לגמרי!
אחת הסיבות שהמראתי בפעם השנייה היא כדי לתקן את השגיאות שתיארת ואכן ההמראה השנייה כבר הייתה טובה יותר.
לגבי קפיצה לריתמה - לא זכור לי שעשיתי זאת (אני משתדל מאוד להקפיד לא לעשות זאת) אבל זו בדיוק הסיבה שרציתי שמישהו שראה את האירוע יגיב, כי הכל קרה כל כך מהר וכנראה שהפרטים שנקלטו אצל המתבוננים מהצד נכונים יותר מהזיכרון שלי.

אני בהחלט לוקח את האירוע ברצינות והוא חמור בעיני. תודה על התגובה שלך!

[עודד גוטמן]

תבדוק אם יש לך סימנים של נעליים על שפת ההתקפה....

(מסר לכל הנדחפים שלא משאירים מסלול ריצה ומאלצים את המניף לפרוס היכן שנותר לו ולא היכן שהיה רוצה)

זה לא היה המצב. אחת הטעויות שלי הייתה שהרגשתי מספיק בנוח להניף בקצה העמדה עם רוח חלשה, אם הייתי מרגיש ש"נדחפתי" לשם הייתי מתקפל ועולה למעלה להתארגן מחדש (לפחות כך אני מקווה...).

[באבי שחר]

עודד,

 לא אתה "הנדחף". הכוונה היא לאלו שבגללם היית צריך להניף בחלק התחתון של העמדה, כי להם לא הייתה סובלנות להשאיר את העמדה ריקה מלמעלה עד למטה. הבעיה הזאת קיימת כמעט באופן קבוע ומשבשת לכולם.

[ira_yifa]

עודד, כמו כולם, אני שמח לשמוע ששום דבר חשוב לא נפגע (אגו לא נחשב).
לפי התיאור שלך, תנאים חלשים, לדעתי היה נכון יותר לצאת מנקודה גבוהה הרבה יותר בעמדה. כפי שכתבו לך, כלל האצבע לפיו "לא נכון להמריא מסוף העמדה בתבור" הוא לא נכון. תלוי בתנאים. ברוח חזקה או משבים חזקים חשוב להשאיר מקום להסחף אליו במעלה העמדה. ברוח חלשה חשוב להשאיר מקום לרוץ אליו אחרי ההנפה ולתת לחופה לצבור אנרגיה.
בגלל שיצאת, כפי שאתה מתאר, בלי מספיק אנרגיה, ברגע ש"היית באוויר כי נגמרה העמדה", כאמור הופעל לחץ על הכנף והיא רצה קדימה. זו לדעתי הסיבה לצלילה בסוף העמדה, לא סינק שאחרי משב.

המסקנה השנייה שלך - ברוח חלשה להמריא כאשר המשב נכנס, בגדול היא נכונה. כאשר התנאים חלשים מאוד, כפי שאני מניח שהיה היום בתבור (אני וצוק המראנו בצפון-מזרחיות בגלבוע), אני מתייחס אל התנאים כתנאים של 0 רוח ומבצע את השיקולים כך. עניין של מרווחי בטיחות. אם נכנס משבונצ'יק - רק הרווחתי. לא הסתמכתי עליו.

נתראה באוויר.

[רולי]

תודה על השיתוף וטוב שכל דבר במקום.
היינו הרבה בעמדה אתמול אבל לא הרגשתי שדוחפים ( חוץ שרציתם ווינד דמי, וזה בסדר). בתמונות שלי יש מהאוויר לא נירא לחץ בעמדה...
אתמול היה חלש ב11:30 שהמראנו. והמקום לשים את החופה כדי שיהיה מספיק צדי ריצה לטעמי נופל בדיוק איפה שהגשם השאיר אבנים בולטות. אתמול ששמתי שם נתפסו לי כמה מייתרים שאם אני זוכר אתה שיחררת. לרדת משם זה לאבד עוד מטר. אולי כדי להתרגן כדי שלשפר את העמדה. כי מהמקום המתאים ביותר גם אפשר לקרוע את המצנח.
שיש רוח כמו שלשום או אתמול ב13:00, אז אין בעיה לרדת מהאבנים.
באבי, אתה צריך לבוא לבכר מידי פעם.  הדברים השתנו לטובה. כולם מנומסים מבקשים יפה, לא נדחפים ולא דוחפים..
ולכולם, אם אתם רואים משהו לא כשורה, באותה מידה שצוהקים שיש קשר או חזיה, לא יקרה כלום עם מעירים את שומת לב של מי שהכין את הציוד נמוך מידי.
 

[צחי רייל]

לגבי ההמראה אני אכתוב יותר מאוחר שיהיה לי זמן, לא ראיתי ואם אין וידאו לא אתיחס ספציפית להמראה אבל יש הסברים כללים שנכונים לכל המראה.

בינתיים כמה דברים קצרים:

1) טל צודק צריך להתיחס לזה כתאונה חמורה, אם זה היה סלע ולא עץ התוצאה הייתה מאוד שונה. הרבה מזל.

2) באבי, נכון שלפעמים התור נדחף למטה (לדעתי לא כי אנשים רוצים לדחוף במודע אלא יותר לא רוצים שידחפו להם כשעם כל המראה נותנים צעד קטן קדימה) אבל וזה אבל גדול, האחריות על כל האספקטים של ההמראה היא על הטייס !
התור נדחף למטה ואין לך את המרווח להמריא ברוח חלשה, תגיד לאנשים שבתור מאחוריך שיזוזו אחורה כי אתה צריך מרחק להמריא בטוח ברוח הזו. יקח כמה שניות אבל תאמין לי שיזוזו, מנסיון.
כל הטענות על הצפיפות בתבור כמעט תמיד יכולים להפתר בבקשה אחת פשוטה, לפעמים המפריע לא מודע שהוא מפריע ולרוב לא רוצה להפריע בכוונה, לבקש עוזר הרבה יותר מלקטר. מליון פעם ביקשתי מאנשים לזוז למעלה, תמיד זזו ואני בטוח שזה לא בגלל העיניים היפות שלי הם היו זזים לכל אחד שהיה מבקש.
בדיוק כמו עם הגלשנים בעמדה, יש כאלה שבוחרים לקטר כמה גלשן זה או אחר מפריע ויש שפשוט ניגשים לגולש ומבקשים שיזוז קצת. מקרים בודדים מאוד שלא ניסו לשפר ככל יכולתם.

[רונן גורדון]

הבעיה של צפיפות לא הייתה קיימת אתמול בתבור. הייתי שם וראיתי את התאונה. עודד בחר בעצמו לפרוס את החופה יחסית נמוך, הייתה לו יכולת לפרוס אותה יותר גבוה והוא בחר בנקודה יותר נמוכה. הוא הניף במשב אך בגלל קרבתו לקצה העמדה לא הספיק לאגור מספיק אנרגיה ולחץ חופה. הניסיון להתחמק מהעץ הראשון לווה במשיכת ברקס שמאל חזקה מאוד. ראיתי פניה חדה שמאלה שלוותה באיבוד גובה וכניסה ישירה וחזקה בעץ. אחרי עודד היו עוד מרחפים שהניפו במשב, בחלק העליון של העמדה, לא צברו מספיק אנרגיה ולחץ בחופה, והספיקו לבטל כי היה להם מספיק מרחק מהקצה.
עודד, לא נורא, עכשיו כולם יודעים מי זה הגוטמן הזה.

[באבי שחר]

צחי,

 אני מסכים עם מה שאתה כותב ולפי שאר השירשור- הפעם זה לא המקרה (לכאורה).

מאידך (ובוא לא נהיה תמימים)- זה מצב קבוע וטבעי שללא "מרפקים" אתה ממריא בסוף, בלי קשר לשעה שהכנת את הציוד. בנוסף לכיעור של זה, חלק מתופעות הלוואי הן לחץ פסיכולוגי בהנפה ולאורך זמן- הכרה בלהניף על הקצה (הוכחה לכך היא שאתה כותב בטבעיות מצב שהטייס צריך לנקות לעצמו את השטח- תאר לך מצב כזה בשדה תעופה). כמו שנכתב- הפעם זה עבר בשלום, אבל מה שחריג באמת הפעם זה השיתוף של הטייס , כי זה אירוע שכיח שחלק מהסימפטומים שלו זה מה שאני מדבר עליו.

[shaison]

למרות שלא הייתי שם נכתב פה שהרוח בהנפה הייתה 15 קמ"ש.

גם מטר מקצה העמדה אמור להספיק ב15 קמ"ש.
נשמע מכול התיאורים של כולם שהטעות העיקרית היא שניסית להמריא "בכוח"  כלומר גם כשרגשת שאין לחץ בחופה עדיין ניסית להמריא בתקווה שזה "יקח" אותך.
דבר נפוץ בעמדה עם צופים זה שהטייס ממהר מידי בשחרור הA  כדי להסתובב מהר ולהמריא (לא יודע אם זה מה שהיה במקרה הנ"ל אבל זה נפוץ)

שי

[עודד גוטמן]

תודה לכולם על התגובות, זה מאוד עוזר לי לחדד את הטעויות שעשיתי.
אני כמובן איישם את הלקחים הנדרשים.

[צחי רייל]

קודם כל לענייננו, באבי לך אני אענה בהמשך.

מה שאנחנו לפעמים שוכחים זה שחלק מתהליך ההמראה זה גם בחירת נקודת הפריסה, כמה מרחק יהיה לך לרוץ, לאיזה כיוון צריך לרוץ וכו'. האחריות במלואה היא על הטייס לבחור את הנקודה הנכונה (לפעמים יש כמה מקומות שהם הנקודה הנכונה), אם המיקום הנכון להמראה אינו פנוי צריך לעשות אחד משלוש, לחכות שיתפנה, לבקש לפנות אם מישהו נמצע שם ואינו ממריא לפניך או במקרה קיצוני של הפרעה שאי אפשר להזיז לא להמריא.
כמובן שהמיקום הנכון להמראה משתנה לפי התנאים, ברוח חלשה אתה לוקח יותר מרחק ריצה אבל לא יותר מידי כמו שהרבה עושים בהר הארי כי בריצה ארוכה אתה עלול דווקא לאבד את השליטה במצנח אם לוקח לך יותר מידי זמן להגיע לקצה. צריך לקחת מרחק שמספיק לצבירת מהירות + מטר שניים אפשרות לביטול. וברוח חזקה אתה דווקא רוצה להיות קרוב יותר לקצה כדי שיהיה לך מרווח ללכת אחורה אל המצנח להוריד לו את האנרגיה בהנפה.
גם למיקום לרוחב העמדה יש חשיבות. בתבור לדוגמא העמדה היא קמורה טיפה, מה שאומר שברכיב צד בצד הרחוק יותר יהיה עם רכיב צד חזק יותר ולכן צריך להתמקם בצד הרכיב. ז"א ברכיב דרומי להמניף בחצי הדרומי של העמדה. לעומת זאת בגלבוע לדוגמא יש עצים בצד הצפוני של העמדה וברכיב צפוני אם תניף בחצי הצפוני של העמדה תניף ברוטור של העצים ולכן צריך להניף החלק הדרומי.


עכשיו נקשר את זה למה שכתב באבי.
באבי לדעתי כמעט ואין אנשים שנדחפים בתור בתבור (יש בודדים והם לא תמיד באים ולא תמיד ממהרים). אבל מה שכן יש בתור זה שני סוגי אנשים. האחד אנשים שהחליטו להמריא ורוצים להמריא, והשני אנשים ש"הם בתור" אבל עוד מהססים/מתלבטים מתי להמריא. שים לב שההבדל בין השניים הוא לא שאלו יותר רוצים להמריא מאלו, ההבדל הוא שאלו כבר קיבלו החלטה להמריא. ההבדל הוא החלטיות. אני לא מעט שנים בתבור ולא זכור לי שהייתי צריך "מרפקים" בשביל להגיע לתור להמריא. בימים שאני החלטי להמריא תורי מגיע בצ'יק כי אני בתור ומרוכז בלהגיע להמריא. ובימים שאני מתלבט אם להמריא או לא רבים ממריאים לפני עד שאני מגיע להחלטה, אני לא יכול לבוא אליהם בטענות שהם החלטיים יותר ממני היום.
לדעתי הרבה יותר מפריע לתור זה אלה שעומדים בתור אבל עוד לא רוצים להמריא. אחרי שאתה עומד 10 דקות אחרי אחד כזה ופתאום מגלה שהוא בכלל לא בקטע של להמריא עדיין אתה עובר אותו ואולי עובר עוד כמה שאולי נדמה להם שהם לפניך בתור ונוצרת אשליה שנדחפת.
התור הוא של אלה שממריאים. כולם "רוצים" להמריא אבל אלה שרוצים ועוד לא החליטו שהם ממריאים הם לא בתור ואף אחד לא יחכה להם שיחליטו או לא.

פי 10 מעצבן משאחרים ממריאים לפניך זה אחד שמגיע לאמצע העמדה ואז מתחיל לתלבט מתי להמריא ותוקע את כל אלה שכבר החליטו מתי להמריא.
אלה שהחליטו להמריא גם אם נדחפים תוך דקה שתיים ממריאים ומפנים את העמדה.

מה שמפתיע אותי זה שבקהילה קטנה כמו שלנו שכולם חברים של כולם כלכך קשה לאנשים להגיד מה הם רוצים אחד מהשני.
אתה יודע כמה פעמים אמרו לי מרחפים "צריך לבקש מהגלשן הזה שיזוז" או "צריך להגיד לחברה שבתור שיזוזו למעלה" או "צריך לבקש מההוא שלא יפרוס באמצע העמדה" .... וכו'

אני מצטער מאוד אבל אם אתם כאלה אימפוטנטים שאפילו לא מסוגלים לבקש מחבר שלכם לזוז או להגיד לו "אני מניף אחרי טקסי, אתה אחרי בתור" או "אבי חכה שני עכשיו תורי" אז אין מה לעשות יהיה לכם קשה להמריא בעמדות הקטנות בארץ.
(וסליחה מראש ממי שנעלב מהבוטות אבל באמת נראה לי חוסר יכולת בסיסית)

עכשיו נקשר הכל, עוד לא היה לי פעם אחת שאמרתי למישהו "תזיז קצת אני רוצה להמריא מפה כי הרוח היא ככה וככה" והוא לא בא לקראתי בכיף. בטלפטיה עוד אף פעם לא הצלחתי להעביר את המסר.
תדברו אחד עם השני זה הכל. זה פשוט וזה לא מסובך גם אם אתם לא יודעים איך קוראים לו או שרחמנא ליצלן הוא טס עלמשהו שונה ממכם. מה אתם ילדים בגן?!

[רונן גורדון]

צחי, אתה צודק מאה אחוז!!!!!
אתמול למשל, בדיוק כמו שכתבת, רציתי להגיד: ״ אבי חכה שניה, עכשיו תורי״.
אבל אז שמתי לב שאבי בכלל לא בתבור!!!!
כמובן שזה גרם לי לבילבול גדול, עיכבתי את כולם, חסמתי את העמדה, הכנסתי ללחץ את עודד גוטמן, וקרה מה שקרה....

חג שמיח לכולם......