חגי, הנה הסיפור שלי שאולי ישנה במשהו את מסקנותיך:
המראתי בערך חמישי או שישי ודי מהר עליתי לגבהים שבין 1500-1700 מ' משכתי vg ושמתי פעמי לכיוון הר הקפיצה. אני לא מתחרה, אבל החלטתי לאתגר את עצמי ולנסות. למגינת ליבי ראיתי שאני (כצפוי) שוקע די מהר בהשוואה לאחרים, כך בפאתי איכסאל כבר הייתי כ-500 מעפ"ה מבלי יכולת להכנס לאזור הכפר. קו עננים שהתקרב מהמערב, פשוט לא זז. קיוויתי להגיע אליו ולהרוויח שוב גובה, אבל ויתרתי וחזרתי לאזור התבור, שם הצלחתי מגובה כלום, לעלות שוב ל1500 אבל עכשיו כבר הייתי מעל לעמדה והכל התחיל מהתחלה. חתכתי שוב מערבה, בתקווה שהעננים התקרבו בינתיים, אבל הם רק חיכו לזה שאפנה להם סוף סוף את השמים ופשוט לא התקדמו מזרחה. שוב חזרה בעור שיני לשדה הנחיתה ליד העץ הגדול, כשניר גולן ואולג, שחוו טיסות דומות לשלי, נוחתים לידי.
בדיעבד התחרטתי על כך שלא טסתי ישר לגול. לפחות היית נהנה מהקרוס.
המסקנה שלי: אין לגלשני טופ (בניגוד לטופ-לס) מה לחפש בתחרויות בעולם, ולצערי גם בארץ, כל זמן שמתכננים לגים מול הרוח, הליגה בארץ תוותר על עוד כמה משתתפים. לטייסים השוקלים 100 ק"ג (כמוני) אין גלשני טופ לס מתאימים. כל הגלשנים מיועדים לטייסים עד 85 ק"ג ולנו נשארו רק גלשני כנף קשיחה. זה כנראה יהיה הצעד הבא.