קודם כל, תודה לשי עבור הסירטון המשעשע.
לצערי, הוא אינו מראה את כל שהתחולל שם באותה שבת. וכאן המקום לשתף. נכון שרוב הקוראים עדין לא היו בהר סהרונים ולכן יצטרכו להפעיל את דימיונם.
כשהגענו לעמדה הרוח היתה ממש צפונית ולא צפון מערבית כרצוי וגם חלשה מידי לדעתי. המתנו בצל המצוק ותדרכתי את שי: ממריאים וטסים ברכס, צוברים גובה - לפחות 700 מ' ורק אז אפשר לדלג לרכס שבהמשך, מעל אוכף נמוך בו עוברת דרך הנפט וגם קו מתח גבוה. כך עשה שי - ובהצלחה.
עבדכם, לאומת זאת, הרשה לעצמו, בשיקול דעת לקוי לחצות אוכף זה בגובה 650 מ'. התוצאה: איבוד גובה נוסף, כניסה לוונטורי והסחפות אחורנית - גם עם ספיד סיסטם אל מעבר ללי-סייד.
יותר מזל משכל. למרות הרוח החזקה והמשבים החזקים הלי-סייד היה רחום וחנון. ואולי תרמה לכך העובדה שהפנתי גב לרוח בזמן והתרחקתי ככל הניתן מהרכס. נחתתי בשלום.
עונשי היחיד היה עליה ברגל לאוכף והליכה לרכב.
