הגעתי עם הארוס שלא טסתי עליו כבר 3 שנים
עד שגמרתי עם השיפצורים בגלשן ובדיקה שהוא בסדר , כבר רב החברה יצאו.
רב ההמראות היו ברוח טובה כך שרב החברה היו צריכים למשוך בהמראה.
התמקמתי בעמדה כשניר גולן מאחורי ממתין לי.
לפתע נראה שהרוח נחלשה באופן משמעותי וכמעט כלל לא הורגשה בעמדה. העצים במדרון המשיכו להתנועע באופן קל ונראה היה פשוט שהרוח נחלשה. המתנתי כחצי דקה וכשנדמה היה שהעצים למטה מתחילים לנע מהר יותר החלטתי להמריא.
גלשן מאוזן , התחלתי ריצה מעט מתחת למחצית המדרון בהנחה שלא תהיה שום בעייה לנתק אבל ככל שהאצתי לא הרגשתי כלום- הגלשן נשאר על הכתפיים כמו משקולת כבדה כאילו בכלל שכח שהוא אמור לייצר עילוי. תחושה של התרסקות בטוחה אבל אין מה לעשות אלא לזנק קדימה בכל הכח בקצה המדרון ובתקווה שאם אפול עם הגלשן לפחות איזה שיח יבלום את המסה הכבדה של שנינו.
נדמה לי שיצאתי בזווית צליליה של כ 10-15 מעלות מתחת לאופק ומיד תוך שניה ובפתאומיות הרגשתי מיד שהגלשן מתחיל להתאושש ומיד לאחר מכן טרמיקה אלימה שתולשת את הספיד בר קדימה וטיפוס חד מאד.
בקיצור- טרמיקה גדולה וחזקה הצליחה להשפיע על הרוח כשהיא מתקרבת לעמדה ויוצרת למשך כחצי דקה תנאים של אפס רוח.
למזלי לא הזדקרתי אבל זה היה הכי קרוב שזכור לי מאז ומעולם. שיעור טוב שיצא בחינם.
תקלות שהיו לי בטיסות הקודמות לא זכו ליתר תשומת לב והתוצאות בהתאם
רק אחרי הנחיתה עזר לי יובל ע' לגלות את התקלה האמיתית ברוטור קיקאס שלי. החוט שמחובר לחלק האורי ואל רצועת התלייה במיקום שצמוד לציר ההחלקה ממתכת שמאפשר שינוי הזווית - היה קרוע. זאת הסיבה שכבר 3(!!!) טיסות אני לא מבין למה כל כך קשה לי עם הרתמה.
פוד שמאלי שכולל רק ג'פיאס עף 180 מעלות אחורה אחרי המראה - הייתי צריך להתעסק איתו באוויר ולאלתר קשירות שלא החזיקו זמן רב באוויר הלא נעים שהיה היום. שוב הזנחה של תקלה קודמת ועד שחוזרים לטוס חודש וחצי אחרי כבר שוכחים לדאוג לתיקון הבעייה עם חבל אבטחה קטן.
חוצמזה הטיסה עצמה - התנאים ביאסו אותי .פעמיים הגעתי ל 1050 אבל ממש לא היה לי חשק לצאת באפס. אני מניח שזה שקלול של כל מיני העדפות לגבי סיום היום אבל בעיקר חוסר אמונה בתנאים ששררו.1215 עד 1330 בתבור והליכה לנחיתה ליד העץ .
לפחות הארוס הוכיח שהוא עדיין כשיר
