אנקדוטה בנוגע לצניחה חופשית:
בגיל 20 ומשהו, אחרי השחרור, הלכתי לעשות צניחה חופשית עם כמה חברים. הגענו כמו כולם, הודרכנו כמו כולם, עלינו למטוס כמו כולם וקפצנו - כמו כולם.
במשך קצת פחות מדקה של נפילה חופשית המחשבה היחידה שעלתה לי בראש הייתה "זה כל הסיפור?"
אחרי שהמצנח נפתח חשבתי לעצמי "איזה כיף", וגם "טמבל! כבר צנחת פעם במצנח רחיפה. אם אתה כ"כ נהנה מזה, למה לא לחזור לעשות את זה?"
לא הייתה לי תשובה טובה לעצמי ולכן החלטתי לחזור לרחף.
כל אחד והסיפור שלו.