התבקשתי להודות לצנחנים שהביאו את דן שוחט מעמק הירדן לרכב שלו בתבור למעלה. ובכלל אני רוצה לברך על כך שזמני היריבות בין הצנחנים לגולשי האוויר עברו וכולם הבינו, שכבני אדם, אין בינינו הבדלים. יש טובים ורעים בשני הצדדים, אני משוכנע שהרבה יותר טובים.
אני נהניתי מטיסה נחמדה שהסתיימה בנחיתה יזומה בירדנית. רק אחרי הנחיתה הבנתי שהתבלבתי בשדה, ונחתתי שדה אחר דרומה מדי. הדבר עלה לי ב3.5 ק"מ הליכה בשמש היוקדת, שהסתיימה במי הירדן (הלא) צלולים וה(לא כל כך) צוננים, בניגוד לבירה שהבחור ממרכבות הירדן נתן לי. היא הייתה צוננת ובחינם... (שימו לב: מי שנוחת אצלו בחצר, מקבל בירה חינם).
התנדנדתי הביתה, עייף וחצי שיכור, כי חוץ מבירה לא בא אל פי שום דבר כל היום... לא מומלץ, אבל לפי התגובה של האשה, (היה לי מרוח חיוך דבילי על הפנים), הבנתי שאני קצת אאוט.
