מנדי שאל -פותח דיון.

[גונן גל]

בטיסה של רון משרונה לחוות רונית, בתחילת הטיסה יצאנו יחד רון ואני באותה טרמיקה. בשלב מסויים כנראה שאני התמרכזתי יותר טוב ואז עליתי לגובה 3,400 כאשר רון ואבנר מתחתי לא מצליחים לעבור את 2,200.

אני בטוח שזה לא קשור לטיב הציוד או לטייס אלא למזל ששם אותי בבועה שעלתה הרבה יותר גבוה מהסביבה.

בהמשך, כתוצאה מיכולות טייס וגלייד טוב יותר של מצנח, רון ואבנר המשיכו עוד כ-35 ק"מ מעבר לנקודה שאני נחתתי.

[צחי רייל]

בטיסה של רון משרונה לחוות רונית, בתחילת הטיסה יצאנו יחד רון ואני באותה טרמיקה. בשלב מסויים כנראה שאני התמרכזתי יותר טוב ואז עליתי לגובה 3,400 כאשר רון ואבנר מתחתי לא מצליחים לעבור את 2,200.

אני בטוח שזה לא קשור לטיב הציוד או לטייס אלא למזל ששם אותי בבועה שעלתה הרבה יותר גבוה מהסביבה.

הרבה פעמים כשתרמיקה עוברת דרך אינוורסיה היא מרגישה כמו סוף הדרך ורק מוקד צר עובר הלאה, לא בטוח שזה רק מזל אלא גם שהצלחת להתמרכז על זה טוב יותר ולעבור את האינוורסיה. אולי אפילו לא במודע שאתה מתרמל טוב יותר מאחרים, להרבה מתרמלים טובים זה בא בטבעיות, אחרים צריכים לעבוד על זה.

בהמשך, כתוצאה מיכולות טייס וגלייד טוב יותר של מצנח, רון ואבנר המשיכו עוד כ-35 ק"מ מעבר לנקודה שאני נחתתי.

או שהם מצאו עוד תרמיקות בדרך. כנ"ל, יש כאלה שמוצאים את התרמיקה הבאה יותר בקלות בלי להיות ממש מודעים לזה, פשוט בא להם טבעי.
טוס עם ויקטור ותראה כמה פעמים הוא פשוט יודע איפה התרמיקה הבאה, שזה פשוט מעצבן