שלומות.
בימים אלו, אפיק ים סוף, תנאי רחיפה יוצאי דופן- פוטנציאל לגבהים של 4,000 מטר ומרחקים יוצאי דופן.
אבל מי נתן למי מאיתנו את הזכות-
* להיכנס למרחבי טיסה סגורים בהם טסים מטוסים ובהם עשרות ומאות נוסעים?!
לידיעתכם, מטוסים אלו טסים "טיסת מכשירים", היינו מרחב הראייה שלהם מצומצם והם לא נדרשים להביט החוצה ככלי עיקרי; גם יכולת התמרון שלהם מצומצמת.
* להיכנס למרבי טיסה של אימוני חיל האוויר?!
למטוסים המהירים אין סיכוי להתחמק מכלי רחיפה איטי.
מה, בגלל שמישהו חולם כבר עשרים שנים לטוס מן הצפון אל מעל הבית הוא יכול להעז להתנהג באופן כל כך נפשע וחסר אחריות?!
מי שרוצה לסכן את עצמו, עתידו (ואולי משפחתו)- שיבושם לו. אבל לסכן אחרים תמימים?!
מי מכם שלא מבין, גם את עתיד כ---------------------ל הספורט הוא מסכן.
מי שעלה גבוה וחצה לחוף- נכנס לנתיבי מטוסי הנוסעים, נתיבי מטוסי הקרב, נתיבי התעופה הקלה, נתיבי האז"מ, נתיבי המסוקים, CTR-ים של רמת דוד, בן גוריון, שדה-דב והרצליה. והיה גם מי שחצה מבית שאן דרומה לים המלח, בניגוד לאיסורי הקרבה לגבול וכיו"ב.
ולא מדובר בפושע אחד, או שניים או באנשים חדשים בענף.
רבים מידי, ותיקים - וחלק מן הפושעים והמריעים- הם מדריכים- חלקם אף מדריכים וותיקים ובכירים.
יצאתם מדעתכם?!
איני נוהג לכתוב בפורומים, אך כשנחצו כל הקווים האדומים, איני יכול להבליג.
לא אגיב יותר.