לרולי ולכל האחרים: נקיון השפה, או השאיפה לתחזק אותה ולא לתת לה להתדרדר, היא אצלי ערך. כשאני רואה מישהו כותב בשגיאות, אני מרגיש כאילו הוא משליך אשפה מרכב נוסע ומטנף את רשות הרבים. אני יודע שאני חריג ונמצא במיעוט וברור לי שעלי למתן את הביקורת. לעומתך רולי, כשאני כותב מיילים או הודעות בשפה זרה שהשליטה שלי בה לא שלמה, חשוב לי לבדוק קודם בספלר, או בעזרת מישהו אחר שעורך הגהה. גם כשמדובר בקורא אחד בלבד. ואתה בא וממלא את האתר בשגיאות כתיב. אתה יודע כמה אנשים קוראים את זה כאן? יש אנשים שזה חורה להם. אני לוקח בחזרה את המילה
תתבייש, מי שלא חש בושה למעשיו, גם לא יתבייש כשיגילו לו להתבייש.
אני מכיר את הגישה שהאינטרנט הוא מדיום עממי וכל אחד כותב לפי יכולותיו ולפי רוחו. זאת כנראה המציאות והיא הולכת ומחמירה. יש באמת מעטים כמוני וכמו חגי, שעדיין איכפת להם והם (אנחנו) מנקים את רשות הרבים מידי פעם. (רציתי לכתוב מוציאים את הזבל, אבל אנשים פה נעלבים.
רולי, תודה על ההצעה, שלח לי מס' טלפון למייל
[email protected] ואקבע איתך.
ולעירא: למדיום התקשורתי דרגות רבות. אפשר לתקשר בצעקות, בנביחות, בהבעות פנים ועוד. מותר האדם היא השפה, וככל שנשלוט בה פחות, המסר יפגע. לא פעם אני נתקל באנשים שלא מסוגלות להעביר אפילו מסר פשוט, כמו למשל: הנחיות להגיע לביתם. כיום, כשהדור הצעיר כבר לא קורא ספרים, אוצר המילים שלו מצטמצם וקשה לו להעביר מסרים מורכבים, ועל כך אני מצר.
