רולי היקר,
לאור דבריו של ניר אני מבין שדבריי לא מובנים לך ופוגעים בך (זה הסגנון תסתגל). אני מתנצל אך לא זאת כוונתי.
למרות זאת אני מעדיף שתפגע ממני מאשר לבוא לבקר אותך בבית חולים או לעמוד מעל קברך ולדעת של הערתי לך והארתי את עינך (קדמי אין צורך להסביר ולהתנצל למרות שצחי משחק אותה נציג האו"ם).
ולעצם העניין עצמו ללא ציניות,
ע"פ שרשור המכירה שלך טסת בשנה האחרונה 95 שעות בהרים, ולמיטב זכרוני יש לך כבר מעל 300 שעות רחיפה.
ההיסטוריה שלך כוללת שלל אירועי בטיחות אשר את חלקם אף צילמת ופרסמת (הנחיתה הכואבת בהר הארי, ניסיון חיסול אוירי של אילן תשובה ועוד..). אך אם כל הכבוד לפרסום ולפתיחות הלב הסרטון האחרון מראה שלא למדת והפקת לקחים מאותם שלל אירועים.
או כפי שאתה היטבת להסביר את עצמך:
לא כל אירוע בא מחרמנות. יש גם טמטום ,חוסר הבנה , חוסר ריכוז, וכו.
תסתכל שוב ושוב על 20 השניות הראשונות בסרטון שלך ותנסה להבין לבד ולהסביר לעצמך (זה מה שבאמת חשוב ולא מה אני חושב) איך הגעת למצב בו:
1. אתה מניף ברכיב כזה של רוח.
2. אתה לא מבטל בשום שלב.
3. אתה מנסה להמריא ועדין לאחר 300 שעות קופץ לרתמה (ומתרץ את זה לעצמך בתירוץ של חניך בטיסה שניה בקורס גובה).
האופי הדפוק שלי גורם לי לפתח אכפתיות לאנשים שאוהבים לעוף למרות שאולי לא צריך באמת להיות אכפת לי מהם. תמיד אפשר לשבת בצד להגיד Fuck them all (כמו שעושים רוב קוראי הפורום) ולאחר מכן ללכת לנחם אבלים.
הערות, התנגדויות ובקשות מצידי לא תמיד עזרו לי למנוע אסונות (אורן יהושוע ז"ל, דני רובי ז"ל, יורם אגמון ז"ל) או תאונות שנסתיימו בפציעות (לשובר, שי ליבנה, דני סלע , גור קריתי ועוד)
אך ישנם רבים אחרים שזה בהחלט הציל.
כשהוא שוכב בבית החולים אמר לי אריה ,חברך למבטא הדרום אמריקאי, את הדברים הבאים (זה היה מזמן כך שאני לא זוכר מילה במילה) : איתי כל הזמן הערת לי, הצקת לי ולפעמים הציניות שלך העליבה אותי. אבל צדקת כל הזמן. למזלי הגדול נשארתי חי כדי ללמוד מהטעות ולהפנים.
בסופו של דבר הדברים נכתבים מתוך דאגה ואכפתיות ולא מתוך רוע וחוסר טקט (סגנון הכתיבה? זה מה יש!).
בתקווה שהבנת אותי הפעם.
איתי
