צחי, לדעתי קשה לענות על השאלה שלך.
אתה מבקש להסתמך על התחושות האינדיווידואליות שלנו, והרי אתה יודע כמה שתחושות מתעתעות בנו.
אני יכול להעיד על עצמי שהיו נחיתות בהן כבר הייתי מיושר מול הרוח (בוודאות, הקרקע נעה בדיוק מקדימה לאחור
), ובמטרים האחרונים פתאום נוכחתי שאני טס טיפה בהחלקה והכנפיים מיוצבות.
אבל ברוב הפעמים המלחמה היא יותר לשמור כנפיים מיוצבות עד הרגע האחרון.
לפי זה, התשובה לשאלתך היא: כן, אפשר להבחין... אבל לך תסמוך על התחושות שלנו
.
מצד שני, כמה כבר אפשר להפריד בין משב מהצד ומשב של עילוי? הרי זה בד"כ קשור אחד בשני, לא?
בכל אופן אין לי סימוכין מעולם הפיזיקה לשאלתך.
אגב פיזיקה (לא קשור).. צוק, יש לך טעות (נפוצה) לגבי "צמיג רחב יותר שווה אחיזה טובה יותר" (על כביש).
להזכירך, לפי נוסחת החיכוך, כוח החיכוך אינו תלוי בגודל שטח המגע, אלא בחומר (=מקדם החיכוך) ובנורמל (=משקל) בלבד (אגב, בנסיעה בשטח זה סיפור אחר).
לראייה, אם ייצא לך אי פעם לצפות בתחרות ראלי על
קרח, שים לב לרוחב הצמיגים שלהם (דקים יותר ממה שיש לי על המזדה הפרטית שלי). והרי שם יש הכי הרבה בעיה עם האחיזה.
שים לב שעובי הצמיגים האחוריים (והקדמיים) בפורמולה אחת נובעים מסיבות אחרות.
ראייה נוספת, הבט פעם על אופנוע כבד. עם כל הצורך שלו באחיזה טובה, בכל רגע נתון (בתנאי שהצמיג מנופח כהלכה) יש מגע של שתי נקודות צמיג בלבד עם הכביש.
בכל אופן, זה לא ממש קשור לדיון (מצטער, נסחפתי קצת
).
