בל נשכח שהחברה האלה טסים בשנה אחת יותר ממה שגולש ממוצע טס במשך כל חייו. הם מדלגים מתחרות לתחרות ועוד מישהו משלם להם על זה. טיסה בתחרות, אפילו בליגה בארץ, משפרת יכולות בצורה משמעותית. בתחרות קיימת כל הזמן ההשוואה מול האחרים, ובנוסף להטסה הטכנית נכנסים כל הזמן שיקולים רבים שצריך לעבד בזמן קצר. כמו נושאים רבים אחרים בחיים, השאלה המרכזית היא כמה אתה מתכנן ויודע ליישם את התכנון הזה וכמה עליך לאלתר. בעצם, בסופו של דבר אתה נמדד בין שלושת הפרמטרים הללו: 1. כושר הטסה 2. תכנון 3. אלתור. לא פעם מנצחים אלה היודעים לחשוב מחוץ לקופסה.
דוגמה: באליפות אירופה, בשנת 88 בצפון איטליה, אהרון שגיא (אהרלה, שהיה ממוקם במקום 11 העולמי - הגבוה ביותר שהיה לגולש ישראלי) הבריק באלתור שביצע באוויר. הנתיב היה טיסה לאורך רכס הרים שאורכו כ 50 ק"מ, הלוך ושוב. הרכס, העמק מדרום לו ורכס ההרים ממול לא היו בקו ישר, אלא קשת שהלכה והתעגלה דרומה. בזמן הטיסה, אהרלה הבין פתאום שרכס ההרים ממול הוא בעל קשת שהרדיוס שלה קטן יותר, כלומר, אם ניתן לחצות את העמק ולטוס מעל לקשת המקבילה, חוסכים בסה"כ כמה קילומטרים במרחק. הוא הימר על חציה לא פשוטה, כי ההרים מרימים הרבה יותר מהעמקים, הצליח לחצות בעור שיניו וניצח את אותו יום התחרות. בין כל המתחרים באותו יום, אהרל'ה היה היחיד שחשב על זה.
ואיך מיישמים חשיבה ייחודית בחיים: אהרל'ה, טייס אל על, חטף התקף לב בדרכו ליוהנסבורג (מזל שיש עוד טייס במטוס). אושפז בבית חולים ונפסל לטיסה עד סוף חייו, בגלל הנזק הבלתי הפיך שנגרם לליבו. כשחזר לארץ, חיפש קרדיולוג "מיוחד" כזה שיודע לחשוב מחוץ לקופסה - ממש כמוהו. הוא מצא כזה ואותו קרדיולוג בנה לו תכנית אימונים ייחודית בת חצי שנה. בסופם של אותם שישה חודשים, אהרלה עבר את כל הבדיקות הרפואיות בהצלחה והוא מטיס מטוסי אל על עד היום. בזמנו הפנוי הוא משפץ מטוסים ישנים והופך גרוטאות לכלי טיס מרשימים וגם מטיס אותם. וברוח הבחירות, המסקנה שלי: אם יש אלוהים, הוא כנראה לא סוציאליסט. מחלק הרבה למעטים ומעט לרבים.
