מה היה לנו?
אחרי שבדקנו את הר הקפיצה (אני איחרתי ופגשתי את צחי אחרי ששלח את ארואסטה לבדוק את העמדה למעלה) החלטנו לעבור לתבור.
כל אחד שלף מקל מתוך האגרוף ומי שהיה לו הכי ארוך = הכי חרמן אויר, עומר, יצא לתקן את הטרמיקות בחוץ. לפני כן הדיון נסוב סביב למי יש יותר עבה (כפפות).
עומר עשה סיבוב לאורך כנראה כל המפנה הדרום-מערבי של ההר, תיקן את הטרמיקות וכדי שיתחילו לעלות דחף אותן מלמטה. ניוטון ניסח חוק שאומר שכל פעולה גוררת תגובה בעוצמה שווה לה או חלשה ממנה. כאשר עומר דחף את הטרמיקות במעלה ההר האוויר דחף אותו במורד ההר. מקץ כ-10 דקות הוא הגיע למטה. בינתיים רולי ומיכל הגיעו לעמדה. אחרי שסיים לקפל עומר שאל בקשר האם לעלות מיד (הרבה רכבים למטה) או להמתין למי מאתנו שיעשה טיסה קצרה. אמרנו לו שימתין אבל לא התחייבנו על אורך הטיסה.
צחי יצא ראשון, אחריו ארואסטי, אחריו אני, אחרי מיכל ורולי. עילוי רכס חלש, טרמיקות חלשלושות ופיפסים מוזרים העלו אותנו עד לגובה של 600מ' בערך, שם פגשנו את העננים. צחי טען מאוחר יותר שהיה רחוב שהיה אפשר להמשיך איתו מערבה והוא נחת רק כדי לא לייבש אותנו על הקרקע = יזום.
עומר בינתיים עלה לעמדה, בדק שוב את כיוון הרוח באמצעות עשן (סיגריה) והצטרף אלינו באוויר.
בערך שעה באויר. עננים נמוכים מעל ההר, קצת יורדים, קצת עולים ובעיקר מאוד נהנים.
עם עוד אנו נוחתים בזה אחר זה
באופן יזום תוםתום מגיעה לאסוף אותנו בחזרה למעלה.
שווארמה אצל אבא של הגמל והביתה.
עוד יום מפתיע בו ציפינו לגרזן ומצאנו את עצמנו באוויר. כל הכבוד לחורף.
תמונות למי שיש. מי שיש לו תמונות של ארואסטי מוזמן להעלות גם. נדמה שאף אחד כמעט לא צילם אותו היום
