תרגום מהיר של הסיפור לעברית :
324 ק"מ בכיוון אחד :
המראתי מ 1100 מטר בשעה 12:00 בגלייד לתוך האינברסיה .
אחרי 5 טיפוסים בטרמיקות כחולות התחלתי להעריך את התנאים :
עילוי "שבור" , קצב עליה מירבי של 0.5-0.8 ללא עילוי רכס ,והרתמה שלי מלאה ב10 קילו של עופרת .. לא הקונפיגורציה האופטימלית !
הרוח הדרומית היתה חלשה , והיתה אמורה להתגבר בהמשך היום ... זהו שלא ?!
ה100 קמ הראשונים היו פשוט טיסת טרמיקות ,מעל טופוקילה הגעתי נמוך - המקום הזה הוא לא "הבחירה הראשונה" להצלות!יש שם רק מגרש כדורגל אחד בתור שדה נחיתה אופציונאלי ..
כשהצלחתי לטפס מעל הרכס המתפטל (the big spine) התנאים השתנו והרכס התחיל לעבוד גם דינמית :
גובה שיא הרכס שהושפע מהונטורי ירד , והשמש שהתמערבה חיממה אותו עכשיו .
המירוץ התחיל !
ג'רי יכל לעקוב מתחתי עם הרכב כל הדרך ,
אחרי 240 ק"מ ב17:30 הבריזה ירדה שוב ,שזה נחשב לשעה מוקדמת באיזור להיחלשות .
שוב לא היתה לי ברירה אלא לחזור לטיסת טרמיקות חלשות, חלפתי מעל שדה התעופה והצלחתי להגיע ל איקיקה .
תכנון הנחיתה הראשוני היה בחוף קואנצ'ה , אבל כשהיתי כבר בפיינל ג'רי דיווח שהחוף מלא באנשים .
מה שאילץ אותי להמשיך עוד 3 ק"מ בחליפה נמוכה מעל איקיקה ,ולנחות בכיוון אחד על החוף הבא ממש לפני השקיעה .
אחת הטיסות הכי מאתגרות שלי , אבל "שיחקתי נכון"

.
הטיסה :
http://www.xcontest.org/world/en/flights/detail:Weissenberger/2.12.2012/14:58