מה קרה חגי, אתה לא כותב על הטיסה? לאסוף גולשי אוויר אחרי טיסה זאת חוויה שאני אוהב, בעיקר אחרי שהייתי חלק מההוויה באוויר. אבל בטרם אספר על הטיסה שלי, כמה מילים על הוויכוחים האינסופיים שיש תמיד לגבי הטסק.
חלק מהיותנו אנשים מפותחים ודמוקרטים הוא היכולת לקבל את דעת הרב וגדלות הנפש לקבל דיעות המנוגדות לשלך. חגי, אני חושש שאתה קצת לוקה בשניהם. לדעתי עדיף שתטוס טסק שאינו מקובל עליך מאשר לבזות את מנהל/י הליגה בכל פעם מחדש ולגרום לדמורליזציה כללית בליגה הזאת שמימילא מקיימים אותה גולשים ספורים בלבד. בזמן אחר, אתה יכול לנסות ולהשפיע בדרכים דמוקרטיות, למשל בפורום ובשיחות אישיות. דעתך בדר"כ מוערכת ואין לך כל בעיה לנסח את דבריך באופן מרשים ! אז אני שואל: למה להגיע לרמה של תגרנות שוק בכל תדריך? ולמה זה תמיד אתה?
לגבי הטיסה שלי: החלטתי לנסות ולעקוב אחרי הנתיב המוכתב וכמו רובם, נאבקתי די קשה למצוא את הטרמיקה הראשונה - זו שתגאל אותי מההר ותקפיף אותי לעבר הפיילון הראשון. גירדתי לה את הפדחת ב 1350 ויצאתי לגזית. משם לגבעת המורה כשכל הדרך אני מעל 1000 מ' ומתחתי אני כבר מבחין ב3-4 גלשנים שמלחכים עשב. מעל לגבעת המורה, כבר לקראת בי"ח העמק אני מרגיש שאני לא חודר ויורד כמו מעלית. הבנתי שהגלשן הזה לא נועד לגדולות כשמדובר בחדירות, ואכן איבדתי 500 מ' בשתי דקות. החלטתי שאני מוותר על עפולה (כתושב האזור, אני מודיע לכם שאין שום דבר טוב בעיר הזאת חוץ מגרעינים ופלאפל, שבטח לא מצדיקים נחיתה אחרי 25 דקות טיסה). זכרתי שהשיפולים הצפון מערביים של גבעת המורה משחררים בדר"כ טרמיקות ושמתי פעמי/כנפי לשם, וזה אכן עבד. טרמיקה ל 1300 ואז צלילה לעבר השיפולים המזרחיים של טמרה (תודה חגי) לעבר שדה שלף מעלה להבות אש ועשן. נאדה. הגעתי לשם ב100 מ' וחוץ מקצת סירחון, לא קיבלתי כלום. מכאן לפיינל מהיר ופתיחת הרוכסן כשב 100 מ' אני מקבל טרמיקה לא ברורה שאני מנסה למרכז אותה ופעם כשהחלטתי לשנות כיוון סיבוב איבדתי אותה. דמיינתי שהיא ברחה קצת מזרחה עם הרוח, אני כבר ב-150 מ', רודף אחריה ואיזה יופי, היא שם, קצת בועטת, קצת מנסה להיפטר ממני, אבל אני אוחז בה כאילו הייתה איזה יפיפיה - המכוערת הזאת. שוב 1300 ומכאן לבית /שאן הכל פשוט ופתוח. הגעתי מן הסתם ראשון - האוויר פעיל מאוד והטרמיקות עכשיו רודפות אחרי... הרוח דרום מערבית ואני בסה"כ שעה באוויר. החלטתי לטוס לצמח, אבל אחרי כ 10 ק"מ נשאבתי לתוך בור עמוק. נחיתה אלגנטית בחום לוהט, וחבר מגיע אלי עם ביגי לפני שאני מסיים לקפל. כיף חיים. מאז אני מנסה לספר על הטיסה לכל מיני חברים ושכנים, והם מפלבלים בעיניים ומחליפים נושא. מזל שאתם פה, מקשיבים ומבינים. שבוע טוב.
