טקסי,
המדריך שלך הסביר לך פעם שלא משנה כמה התחרות חשובה, יותר חשוב לחזור הביתה שלם ולטוס גם מחר (אמרו לך את בצורה קצת שונהמשהו כמו: שפן מז... גם מחר).
תפעיל לבד את הראש ותשתדל לחסוך לעצמך 20 דקות של פחד וחוסר ודאות.
מעניין מה דעתו של המדריך שלי לגבי חציית איזור הררי באורך של כ - 40 ק"מ, ללא כבישים, ללא שדות נחיתה, מלא בפסגות משוננות וואדיות צרים כאשר גובה בסיס הענן בסביבות אלף מטר מעל הפסגות (כ- 4100 בערך)
בתחרות הזאת אני לא טס בשביל לזכות, אני טס בשביל לשרוד!

Sun Valley PWC - היום השני.
שמונה בבוקר, בחוץ השמיים כחולים והרוח חלשה. רמת האופטימיות עולה בכל התבוננת מעבר לחלון. מתקתקים התארגנות ועולים לעמדה, הפעם החמצן עלי

בעקבות תחזית עגומה לימים הבאים, המארגנים מחליטים ללכת על כל הקופה וקובעים משימה ענקית של כ- 194 ק"מ לכיוון דרום מזרח כדי להראות לכולנו מהו כוחה האמיתי של Sun Valley.
באופן כללי אפשר לחלק את המשימה לשישה איזורים עיקריים עפ"י מיקומם במסלול:
1) הרים גבוהים מצדו הדרום מזרחי של עמק עמדת ההמראה ובסמוך לעיירה Hailey. איזור פשוט יחסית לטיסה המאפשר יציאה לנחיתות בטוחות בעמק.
2) איזור גבעות באורך של כ- 30 ק"מ ללא כבישים ולרוב גם ללא קליטה סלולרית המשמש בעיקר לצייד אנטילופות. הנוהל כאן הוא לנחות על ראשי הגבעות כדי להימנע מרוטורים וכדורים טועים, ואח"כ ללכת מספר קילומטרים עד לכביש הקרוב.
3) No Mans Land - הרים סלעיים המתנשאים לגובה של 3000 מטר עם וואדיות צרים בינהם. רחוק מכל צוויליזציה, זהו מקום משכנם של דובי גריזלי רבים. לא נוחתים כאן, חד וחלק!
4) עמק גדול ובסופו רכס King Mountain המפורסם. כאן בדרך כלל פוגשים את הפצצה היומית, מובטח אקשן חסר מעצורים כל הדרך חזרה לבסיס ענן

5) עמק נוסף שבצדו יש Nuclear testing facility. טייס שלא יצליח לעבור אותו, ישאף לנחות על הכביש הראשי על מנת להימנע מחקירה מיותרת של שירותי הביטחון המקומיים.
6) שדות חקלאיים כל הדרך עד לגול --> כאן נחתי

זו ללא ספק הטיסה הכי מורכבת שהייתה לי עד היום וכנראה שגם הכי קשה. אם בחציית סינקים מטורפים באיזור הגבעות (אזור 2) או בגיהוץ הפסגות למציאת הטרמיקה הבאה (אזור 3). בשליש האחרון של היום התנאים דעכו כמעט לגמרי כך שלחצות את אזור 5 היה סרט ארוך ומייגע.
לא קל..