לא זכור לי שכתבתי כל כך הרבה מקסימום 4-5 כתבות אני חושב.
היה מתכון לפסח- הטיסה הראשונה שלי מזיכרון למבוא חמה
היתה האולימפיאדה האווירית בתורכיה כששנהלפני זה נסענו להתחרות שם בתחרות הכנה שהיתה בדיוק למידתנו.
באותה תחרות סיימתי רביע (מתוך 17) ושם צברתי את ניסיון הטיסה המשמעותי שלי בקרוס קאונטרי. זכור לי עד היום לא מעט רגעים מיוחדים מהטיסות באותה תחרות ובאמת אם עשיתי על זה כתבה אז זה בטח יצא מעניין.
זאת הפעם הראשונה שהשתמשו בתכנת GAP לניקוד ואני הבנתי מהפרמטרים שהכניסו שעדיף להגיע לגול בקצב מסויים- לא מהיר מדי.
בטסק האחרון הגעתי לגול ראשון אחרי טיסה מאד מיוחדת כולל הצלה מגובה נמוך יחד עם דורס גדול שטירמל יחד איתי באותו מעגל מרחק מטרים ספורים....מדהים. בקיצור כשהגעתי לגול(לפני חציית הקו) ראיתי שאני ראשון והבנתי שעשיתי את המשימה מהר מדי וזה יגרום להורדת ולידיטי של הניקוד לאותו היום. אז הסתובבתי לי כ 500 מטר מקו הסיום בגובה 1200 מטר ובזבזתי זמן. אחרי כ 7-8 דקות פתאום אני קולט בגובה נמוך יחסית את הגולש הקזחסטאני טז אל הגול. מהר הסתובבתי גם אני לסיים אבל הוא הקדים אותו בחצי דקה. בזכות ההמתנה באוויר ושאפשרתי לו לסיים ראשון הוא קיבל מספיק ניקוד כדי לנצח(או שהוא סיים שני...אני כבר לא בטוח)
היתה משלחת לספרד שהייתי מנהל נבחרת ואחכ היתה נסיעה להתחרות באותו אתר- אג'ר יחד עם אילן ירון ודודו. נדמה לי שכתבתי לפחות על אחת מהנסיעות כשהכתבה על הנסיעה השנייה מפורסמת באתר של ירון.
הפסיקו עם כנפיים כנראה בגלל שיקולים תקציביים
בזמנו היינו רוכשים אותם מקלוב התעופה ומחלקים לחברי האגודה.