טוב הגיע הזמן לעוד סיפור חוויתי, הפעם מאתר רחיפה בצד המזרחי של ארה"ב, מעשה שהיה כך היה
הגעתי לריצ'מונד וירג'יניה לפני שבוע, כשעוד מהארץ אני מנסה לדלות פרטים לגבי אתרי הטיסה במדינה זו, היה ברור לי שאני לוקח את המצנח איתי כי בסוף הביקור בוירג'ניה אני אמור לבלות שבוע בסנטה קלרה מה שאומר "לרחף במזבלה" יש!!!! אבל זה יקרה בעוד 5 שבועות
בינתיים אני נמצא בוירג'יניה וכבר שבוע שלא ריחפתי, וממש בער לי בעצמות
התחלתי לברר לגבי מועדנים ואתרי רחיפה, שולח אימייל לכל אחד שרק אפשר, אבל לא מצליח לתפוס אף אחד (אתר האינטרנט היחיד עם מספרי טלפון עודכן ב 2001) ממש על סף יאוש אני מצליח ליצור קשר עם מדריך נחמד שמתברר שהוא התרסק עם המטוס שלו לפני חודשיים ולכן כרגע הוא רק עובד בגבעת המתחילים, בכל מקרה הוא הפנה אותי למישהו שהפנה אותי למישהו וכך מצאתי את עצמי עובר בין אדם אחד לשני
ביום הכיפורים החלטתי שאני לא אטוס, ולכן אחרי השיעמום (ללא צניחה) החלטתי שהיום אני אצא מהבית לא משנה מה לאזור eagle rock
לקחתי כמה מספרי טלפון בכיס והתחלתי לסוע,
וירג'יניה למי שלא מכיר היא מדינה שטוחה ברובה, למעט הגבול המערבי שלי עם ווסט וירג'יניה ששם יש כמה רכסי הרים (עד 600 מטר במקס) ומכיוון שאני נמצא בצד המזרחי הייתי אמור לסוע 3 שעות עד לאתר הרחיפה, ידעתי שזה רחוק, אבל החלטתי ללכת על זה
הנסיעה היתה מצבנת לאללה, וירג'יניה מלאה בעצים, ואני מתכוון שיש כל הזמן הרגשה שכל הערים והכפרים נפלו משום מקום לתוך יער עבות, זה עד כדי כך אבסורד שלפעמים כדי לנווט כאן אתה חייב לדעת על המקום היכן אתה פונה כי אין לך מושג מה יש מאחורי העצים, ואני מתכוון גם בתוך העיר עצמה, הנה תמונה שתמחיש את הנסיעה - כל הנסיעה היתה בין עצים ללא שום נוף, פשוט זוועה
[attachthumb=#]
כל הדרך דיברתי בטלפון עם אנשים שאמורים להכניס אותי לעמדת ההמראה, היא פשוט נעולה במנעול, ואין דרך אחרת להגיע אליה, לעלות ברגל זה הליכה של 4 מייל וזה ממש לא נראה לי, הגעתי לבית של בחור בשם קארל שהוא בעל הקרקע של העמדה וגם מרחף (למזלנו) החתים אותי על טופס ביטול תביעות ואני המשכתי לדרכי לעבר העמדה כאשר יש מאחורי 3 שעות של נסיעה מפרכת
הגעתי לעמדה ושם מצאתי את חבורת המרחפים יושבת מתחת לאוהל שפיל phill אירגן, הכי קל לתאר אותו כשלמה ניסן של המרחפים כאן, מין אמא קטנה שדואגת לכולם, פיל ויתר החברה ישנו בלילה בעמדה, ויש להם גם סיפורים למכביר
תמונה של החברה
[attachthumb=#]
תמונה של מכוניות הקמפימנג שלהם (אליעד בטח יזהה, והמכונית במצב מעולה)
[attachthumb=#]
הנה תמונה של עמדת ההמראה - די מזכירה בגודל את העמדה בזכרון, רק נקיה יותר, ועם דשא וגם אבנים
[attachthumb=#]
תמונה של הנוף הנשקף מעמדת ההמראה
[attachthumb=#]
לאחר כמה שעות שחיכינו שהרוח תעלה (וזה לא קרה) אני החלטתי לצאת לטיסת גירזון/גירוד של 15 דקות,
[attachthumb=#]
בדרך לנחיתה - מעלה הנהר שמגיע עד לריצ'מונד (לים)
[attachthumb=#]
לאחר הנחיתה - צילום עצמי
[attachthumb=#]
חזרה לעמדה - phill ישן שנת ישרים
[attachthumb=#]
והנה תמונה בשביל נתי - תרמיקות של ליסייד, העמדה פונה צפונה וכל העיטים הסתובבו כל היום בצד הדרומי של העמדה למרות שהרוח באה מצפון, כנראה שבאמת היו שם תרמיקות, אצלנו בצד הצפוני הואריו אפילו לא ציפצף
[attachthumb=#]
פיל מניף ופיטר מתארגן
[attachthumb=#]
פיטר באויר
[attachthumb=#]
זהו, אני לא טסתי שוב, והגעתי לא מזמן למלון, ככה שאני די שפוך אז תסלחו לי - יתר התמונות נמצאות בגלריה
בלינק הבא - ליחצו כאןותמונה אחרונה של תבור ומאיה, יום לפני שטסתי כשעוד אירגנתי את הציוד לטיסה לחול
[attachthumb=#]
לילה טוב מהחוף המזרחי
אמיר
