היום בתבור

[אודי טייב]

שי הילד ואנוכי טסנו שעה וחצי, אני והילד נחתנו מקומי ושייקה בכפר קמא , רוב הטיסה הייתה בגובה 700- 900 מ'

יוסקה טס בפעם הראשונה בתבור, מזל טוב:)

מקליס הגיע עם הגלשן הישן שלי ובעמדה הסתבר שרוזנסקי עיקם לי את הספיד - בר בנחיתה שבוע שעבר וכך חתם את גורל מיקליס להיום

מקליס לא נשאר חייב והפך להיות הצלם והמאסף היומי - מיקליס תודה רבה ימלך!!

ההמראות מהיום ובכלל..

תבור גלישה אוירית

יוסי - הערה קטנה על ההמראה- ההמראה בתבור חייבת להיות עם הרבה אנרגיה,אתה רגיל למבא חמה,העמדה שם סלחנית ויש הרבה גובה "לבזבז" במידה לא צברת מספיק אנרגיה בהמראה, בתבור זה שונה ויש מכשולים!!, פעם הבאה תשתדל לרוץ בצעדים האחרונים כמה שיותר מהר כדי להרוויח כמה שיותר אנרגיה - סה"כ טסת ממש יפה והיה תענוג לטוס לצדך, כן ירבו

[חגי]

המראת הילד- מה הקטע של קיפול רגל אחת כלפי מעלה בכל המראה? לא הבנתי את זה.
תראה איך שי ממריא- הוא כמו גופה מתה לפחות 2-3 שניות ראשונות.
המראה יוסי- מה שהכי בלט שאתה מחזיק את הגלשן עם אף מאד נמוך. לפחות כך זה נראה מהצילום(שלא היה ממש מקצועי).
בכל אופן לי זה נראה כאילו אתה מחזיק את הגלשן בכח בעילוי שלילי ואז מתחיל לרוץ ומשחרר את האף.
אני עושה ההיפך. במיוחד כשיש רוח אף של 10 קמש ומעלה. אני מחזיק את הגלשן עם זווית התקפה חיובית כך שהוא מציף את עצמו. תחילת הריצה או הצעדים הראשונים נעשים תוך כדי הקטנת זווית ההתקפה כדי לתת לגלשן לרוץ איתך ללא התנגדות.
איך שאתה ממריא אתה לא מרגיש כלל את הגלשן בתחילת הריצה כי אתה לא נותן לו לנשום ואז שחרור האף למעלה מכניס אותך ישר למצב של עילוי כשאין לך באחיזת הידיים אפשרות להתנגד לגלגול או לתקן.
לתשומת ליבך- לי זה נראה טכניקה ממש לא נכונה.

[יובל ענבר]

יוסי,
תתחדש על העמדה החדשה,
מצטרף להערות על ההמראה (אנרגיה ומצב האף), זה נראה שמרגע תחילת הריצה הגלשן עושה מה שהוא רוצה ואתה לא שולט עליו.
אנחנו כמובן לא סתם מציקים ומעירים לך, תכיר שהתבור היא עמדה שיכולה להיות מאד מסוכנת בתנאים מסויימים (רוח משבית/טרמיקות שמשנות את כיוון הרוח תוך כדי המראה, שלא לדבר על רוטורים מרוח צפון מערבית) ולכן הטכניקה חשובה שבעתיים.

ואודי, איזה גלשן....יפיוף!

[joessepe]

חגי ויובל תודה על ההארות.
פתיחת העמדה ביום שישי הייתה מאוד מרגשת עבורי, ולכן יצאה לי המראה כל כך מבורדקת.
דבר נוסף שאני יכול לומר הוא שגם מבחינת התנהגות הרוח, יש הרגשה שונה מאוד לעומת מ"ח. זה היה קצת מבלבל.
בכלל, במ"ח התרגלתי למהריא ברוחות של 20 קמ"ש ומעלה, כך שקצת שכחתי איך רצים נכון ברוחות חלשות יותר. אני לוקח את זה לתשומת לבי ורואה לנכון לחזור לעבוד על המראות ברוח חלשה עד שישבו יותר טוב.
בקורס כבר היה לי את הקטע הזה של "לחנוק" את הגלשן בהמראה, וירון עזר לי להגמל ממנו, אבל עכשיו שאני עצמאי כנראה שחזרתי לסורי...
אז שוב, תודה על ההארות.
תודה לילדים ולמיקליס שעזר לי בפתיחת העמדה. זה היה מאוד כיף לטוס ביחד איתכם

ויובל, כרגע עם הניסיון הדל שיש לי, אני תמיד מוכן ושמח לשמוע בכיף כל עצות, הערות והארות. אחרי הכל, טוב שיש אנשים עם הרבה ניסיון ללמוד מהם

[joessepe]

המראה שלי במבוא חמה בשעה מאוחרת יותר באותו יום:

יוסי גויטע המראה מ"ח 27-07-12

והנחיתה:

יוסי גויטע נחיתה מ"ח 27-07-12

[אודי טייב]

חחחח גדול!! ילד - ראיתי אותך ממריא ביותר מ90% מההמראות שלך בחיים (ויש המון כאלו) ואף פעם לא שמתי לב שאתה ממריא כמו חסידה עם רגל אחת למטה

יוסי - נחתיה יפה

[הילד]

חחח כן זה התחיל לי בזמן האחרון יחסית...אבל סבבה אני אוהב דווקא

[Tamir]

אני חייב להעיר על ההערה של חגי (מצטער על החוצפה).

דווקא כגולש מתחיל אני חושב שזה מסוכן מאוד לצאת להמראה עם מצב אף גבוה (כשהגלשן "מציף את עצמו").
במצב הזה, המרחק להזדקרות וחוסר שליטה מוחלט על ההמראה הוא קטן מאוד!
גולש מתחיל שאינו יודע לזהות בדיוק את הנקודה, עלול בקלות למצוא עצמו מזדקר ולחזור להר/ ליפול על מכשולים/ כל דבר אחר שיכול להיות כהגלשן והרוח קובעים לנו את כיוון הטיסה.
מה שמוסיף לסכנה הזו זה שיש גולשים מתחילים עם נטיה להרים אף בצעד הריצה הראשון.
אני מאמין שעדיף להתחיל קצת נמוך (ואני מדגיש "קצת"), ולתת לגלשן להציף עצמו תוך כדי הגברת מהירות הריצה.
כמובן שגם אסור לחנוק את הגלשן (כפי שקרה ליוסי) אחרת הגלשן לא יעלה ולא יקבל מספיק עילוי.

יכול להיות שהשיטה שמתאר חגי יכולה להתאים לגולשים מתקדמים(?)

אגב, הצילומים מעולים!

[נועם]

 יוסי, נחיתה ממש יפה.
שאלות:
האם אתה זוכר את מצב הרוח בנחיתה?
כמה משכת? האם משכת מהבייסבר או מהצלעות?

[joessepe]

נועם,
ראשית תודה.
הרוח בנחיתה הייתה מערבית עם רכיב דרומי. אני מעריך מהירות רוח כ- 10 -15 קמ"ש בשדה.
אני מושך מאוד חזק, כך ש:
1. אני כמעט לא מרגיש את המפל רוח.
2. ה"עודף" מהירות מאפשר לי להמנע מעליית כנף בשדה, גם כשהוא טרמלי (בעיקר בשעות הצהריים).
המשיכה היא רק מהצלעות, אבל מהחלק הנמוך שלהן. בחלק שבו אני עובר להצפה, רואים שבמעבר הידיים לקראת הפלייר הרגליים שלי מטלטלות מדי. אני צריך לעבוד על הקטע הזה עם הרגליים.

[gider]

איזה יופי הטיסות בשקיעה במבוא

[חגי]

תמיר (Iitl)
השיטה שתארתי היא למיטב ידיעתי השיטה היחידה
אם אתה מכיר שיטה אחרת להמראה ברוח של 10-20 קמש אשמח לשמע
אין קשר אם מדובר במתחיל או מתקדם כי ככה צריך להמריא .

[Tamir]

אני לא מחפש להתווכח (בטח שלא עם הטייס הראשי), אלא ללמוד.
אבל התשובה שלך לא הוסיפה לי הבנה או ידע.

הנקודה שאני מנסה להבהיר כאן היא מצב האף שבו צריך להיות הגלשן ברגע שלפני ריצת ההמראה.
אתה טוען שיש להציב את הגלשן עם מצב אף מעט גבוה (ציינת את עניין ההצפה) ולהוריד אותו תוך כדי הריצה (להקטין זווית התקפה).
ואני טוען שיש להחזיק מעט נמוך, ולשחרר תוך כדי הגברת המהירות (לא לדחוף, אלא לשחרר) וכך להגדיל את זווית ההתקפה ככל שיש זרימה טובה יותר של אוויר על הכנף.

אין לי ספק שבדרך שאני מצדד בה, ניתן להוציא המראות טובות, גם ברוח של 10 קמ"ש.
זה מה שלמדתי בקורס, וזה מה שמסביר הסרטון הבא:
Hang Gliding Basics for Beginners : How to Launch in Hang Gliding

אבל אם אתה רואה בדרך הזו דרך פסולה - או חושב שאני לא מבין נכון את הדברים, אשמח להבין מדוע.

[אודי טייב]

איתי
לא משנה מתי ובאיזה רוח - אתה לא אמור להתחיל עם זוית שלילית כי
א - כשתשחרר את זוית האף בצעדים האחרונים - האנרגיה שצברת תקפיץ לך אץ האף משמעותית וחשוב לעשות את השחרור בהדרגה ואף קופץ בריצה זה מתכון לתאונה!!
ב -אם תמריא עם זווית שלילית מידי -לא יוכל להווצר עילוי על הכנף ויקח לך הרבה זמן עד שהשחרור שלך יגיע להצפה ושוב האף יקפוץ או ימשיך ללא יכולת לקבל עילוי והגלשן ישקע ביציאה עד שיצבור את העילוי שצריך

הילד המריא בצרפת עם זוית שלילית ובצעדים האחרונים האף צלל למטה ,הוא שחרר במהירות את האף, האף קפץ למעלה והוא יצא מזה בשלום אבל זה היה מלחיץ!! (נראה לי שזה אפילו מצולם)

אני ממריא כשלפני ההמראה אני מרגיש את הרוח ע"י הצפה מינימלית של הגלשן כך אני גם מזהה את כיוונה המדויק של הרוח(להרבה אנשים זה נראה מוזר ושואלים אותי למה אני עושה זאת.. וגם כשאני מסביר הם מעקמים פרצוף ) ובתחילת הריצה אני מקטין את זוית ההתקפה כדי להמעיט התנגדות אבל עדיין בזווית שהגלשן ימשיך להיות מוצף חלקית וזו הדרך היחידה להמריא נכון

[gider]

אודג' ,קודם כל התכוונת לתמיר ולא איתי

דבר שני , ברור שלא צריך להתחיל עם זווית נמוכה מדי , אבל במקרים מסויימים זווית "ניוטרל" יכולה להתאים לצעדים הראשונים .

אם אתה מתחיל מראש עם זווית גבוה מדי, האף יעלה לך כבר בצעד הראשון בצורה דראסטית וזה מסוכן .

הילד ממריא מצויין , הלואי על כולנו , ובמקרה שעליו אתה מדבר היתה סיטואציה מורכבת יותר .

שילוב של אף נמוך (לא בהגזמה), התנהגות מוזרה של זרימת האוויר (כנראה סינק חזק) ותגובה מוגזמת שלו  -

בכל מקרה הוא התחיל לרוץ בזווית נכונה (ילד אולי תעלה באמת את הסרטון)

לסיכום מצב האף בהמראה צריך להיות בין ניוטרל לטיפה חיובי - מספיק כדי להרגיש את זרימת האוויר (תלוי בעצמת הרוח) . ככל שהתכניקה משתפרת ניתן יותר להרגיש את נקודת המוצא הנכונה שעדיין תאפשר ריצה בלי ש"האף יקפוץ" ומצד שני שיכנס לזרימה מספיק מוקדם .

ולזה חגי התכוון , לא להמראה עם אף גבוה !

[עומר נאמן]

,תמיר מילים כדורבנות. אני מצדד בדבריך,. אני אישית מקפיד בתחילת ההמראה על זווית התקפה "ניוטרל" או חיובית קטנה.  אני קורא לזה תמיד Keel" l  מקביל" כשבפועל הכוונה שלי היא שה -keel  כמעט מקביל  ללקרק. מהמצב הזה אני תמיד מתחיל בהליכה ואח"כ מגביר את הקצב

[נולד לעוף]

עומר, אל תטעה.
קרא מה ששי כתב. זה הנכון, ולכך גם התכוון חגי בדבריו.

[חגי]

הבהרות
החזקת הגלשן בהמראה אמורה להיות כזאת שהגלשן בזוית התקפה חיובית שמאפשרת תחושה של הזרימה, העילוי על הכנפיים ואם לגלשן במצב הזה יש נטייה לסבסב.
זווית ההתקפה (או זווית הגלשן ביחס לזרימה) צריכה עדיין לאפשר תחושת משקל של הגלשן , כלומר לא להביא אותו להצפה מלאה בה רצועת התלייה כבר נמתחת והגלשן מתרומם (למרות שראינו למשל שחגי עציון ממריא ברכס בטכניקה הזאת).
מיד בצעדים הראשונים צריך להוריד את זוית ההתקפה מעט כדי לאפשר הגבלת קצב הגברת העילוי על הגלשן שנגרם כתוצאה מהמהירות שאנו מפתחים וכמובן בשל כך מהירות אוויר גדולה יותר על הכנפיים.
תוך כדי המשיכה הקלה וברגע שהגלשן מתחיל להתנתק מהכתפיים כלפי מעלה הגוף כבר צריך להיות מוטה קדימה לתוך המשולש והידיים ממשיכות לבקר את זוית ההתקפה.
כמו שנחיתה טובה היא בדרכ תהליך הדרגתי של הגדלת זווית התקפה כך בהמראה צריך ליצור תהליך של הקטנת זווית ההתקפה עם הגברת המהירות עד לנקודה שמרגישים נח לשחרר מעט את המשיכה ולתת לגלשן לקחת.
בכל מקרה כפי שאני רואה את זה ,התהליך הוא של הורדת אף ולא של הרמת אף. מי שמחזיק את האף נמוך מדי יתקשה לאזן את הגלשן או לחוש נכון את הנטייה של הגלשן בהתאם לתנאים ובנוסף שחרור האף שנאנס להיות בזווית אפס עלול לגרום למה שקראו פה - קפיצת האף למעלה.

כל זה רלוונטי לרוח של 8-25 קמש.

ברוח חזקה יותר רצוי לא לרוץ כלל - פשוט להחזיק אף עם עוזר במצב כמעט ניוטרל ובהחלטה המראה לעשות צעד וחצי קדימה ולשחרר מעט.

ברוח חלשה מאד עד אפס גם אין משמעות להרמת האף כיוון שממילא לא יהיה עילוי משמעותי על הכנפיים. במקרה זה רצוי להחזיק בזווית התקפה חיובית קטנה, להתחיל את הריצה וברגע שהגלשן מתחיל להתרומם ולמתח את הרצועה , לשמור עם הידיים על זווית ההתקפה שלא תגדל מעבר לרצוי.

החזקת קיל מקביל לקרקע זה נחמד אבל בפועל זה לא מה שצריך לעשות. ראשית כי אף אחד לא מודד זוויות בהמראה. שנית בגלל שהמדרון יכול להיות תלול יחסית אבל הזרימה אינה בהכרח מקבילה לחלוטין למדרון ובנוסף כאמור רצוי להיות עם זווית התקפה ולא בניוטרל.

[הילד]

טוב הנה ההמראה שלי בצרפת שנפל לי האף..
עדיין לא בדיוק ברור לי מה קרה אבל לא ניראה לי שהאף היה נמוך מידי

נפילת אף בהמראה??

[אפרוח_של_ברזל]

נראה לי שגם תמיר וגם חגי מדברים על אותו מיקום, רק שאחד מגיע אליו מלמעלה והשני מלמטה. בקורס קראנו לזה "הנקודה המתוקה. ברוח לא חזקה אין בעיה להוריד את הגלשן עד שמגיעים אליה, ברוח טיפה יותר חזקה זה  כבר קשה יותר, ואז באמת קל יותר להרים את הגלשן מזוית שלילית והלשחרר בהדרגה עד שמגיעים אליה. בכל מקרה, לפני תחילת ריצת ההמראה האף צריך להיות במקום, ותוך כדי ריצה עושים תיקונים הכרחיים כדי לשמור את האף בנקודה המתוק  הזו, שהמיקום שלה משתנ  בהתאם להשתנות הרוח והשתנות צורת המדרון.