צוק זה אמנם לא תאונה כמו שאדרי כתב, אבל היה כמעט רציני לגמרי.
אני מתרמל על המלון יחד עם טאנדם לא מסחרי, הוא יוצא החוצה לכיוון הים ואני נשאר על המלון עם העיניים אליו כשהוא ממש מולי, אז ראיתי "די" טוב...
הוא יוצא לים, מבצע ווינג אוברים בתזמון כושל, הכנף החיצונית (ימין) קורסת כ 30% כי הוא לא שומר לחץ עם הברקס החיצוני (אפילו לא טיפה, הסתכלתי על שפת הזרימה כי היה ברור מה הולך לקרות), לא נדלקת לו נורה אדומה והוא ממשיך ימינה, שמאלה חזק ובתזמון לא נכון ומקבל 40% בכנף ימין רגע לפני שהוא מתנדנד מתחת לכנף (שיא האנרגיה). ברגע שהוא מגיע אל מתחת לכנף עם הקריסה הוא נכנס לספירלה לא יזומה לימין (אל הכנף הקרוסה).
הוא מפמפם את הכנף הקרוסה ומבצע שני סיבובים מלאים לפני שהוא יוצא לטיסה נשלטת קרוב מאוד לרכס ונמוך מאוד למים. הוא לא מצליח לפתוח את החזיה ונוחת על החוף (אולי 7 שניות של טיסה נשלטת לפני הנגיעה עם הקרקע!).
בטאנדם העומסים גדולים יותר, בנוסף לעובדה שהוא התנדנד מתחת לכנף כשרק חצי פתוח... הספירלה מאוד קשה למניעה במצב כזה ודורשת טונות של כוח בידיים.
נקודות למחשבה:
1. כבר בווינג הראשון הכנף קרסה - מפסיקים לתרגל ומבינים שיש בעיה, לא מעלים עומסים אם יש קריסות!
2. ברגע הקריסה לא הייתה שמירת כיוון כפעולה הראשונה!
3. התעסקות בפתיחת הקריסה במקום בשמירת כיוון.
4. בטאנדם, קריסה גדולה גורמת לנפילה לכנף הקרוסה להיות גדולה יותר: הנוסע לא יודע לתת היגוי גוף - צריך לשמור כיוון בכוח ועל חשבון כל דבר אחר וכדי להצליח צריך לדחוף את הויליין של הצד הקרוס כדי לתת לעצמך קונטרה להשעין את עצמך ואת הנוסע לצד הפתוח.
5. נוסע בלי קסדה.
6. מרחק לא מספק מהצוק בעת הביצוע - אם אתה מבצע משהו שעלול להגמר ברזרווי או סחיפה לא נשלטת המינימום שאתה צריך לעשות זה לחשוב לאן זה יקח אותך ובמקרה של נתניה עדיף לאבד עוד 10 מטר גובה בשביל עוד 50 מטר מהחוף! שאם כבר נרד למים..
7. טייס ותיק בעל רקורד קרוסים מרשים (כך מסופר), מעולם לא ביצע קורס מצבי חירום "כן אבל אני טס כבר כל כך הרבה זמן וקרו לי מלא דברים והסתדרתי" זאת הייתה התשובה שלו.
הדבר הזה לא נגמר בטראגדיה בעיקר בגלל המזל ולא בזכות תפעול תקין!
נ.ב
אין לי דבר נגד הבחור, אני מחבב אותו.
אבל האירוע מראה רמה נמוכה של הבנה עוד מההתחלה, ולהטיס טאנדמים ברמת טיסה שהופגנה זה חוסר אחריות.
סליחה.
