יש למישהו פרטים על התאונה במבוא חמה

[אפרוח_של_ברזל]

אדרבא, בדיוק בגלל שיש כזה ברדק בבתי הספר לרחיפה ואין גורם מפקח מלמעלה, רק ערבי בטיחות כאלה יכולים להבטיח את "יישור הקו" שאתם מחפשים.

עוד רעיון שעלה לי בראש, הוא עדיין מאד גולמי ודורש עוד מחשבה יצירתית, הוא "פורום בטיחות", כאן במערכת.
בזמנו כששירתתי בחיל האוויר היתה בעיה קשה של בטיחות ואירועי בטיחות, ואז יצרו את מודל התחקיר אחרי כל אירוע אווירי, גם כאלה שלא הסתיימו בתאונות.
הכלל הבסיסי והחשוב ביותר במודל הזה היה "אין תביעות", זאת אומרת, הם הבינו שכדי שאנשים יספרו מה באמת קרה ולא יסתירו פרטים, הם חייבים להבטיח חסינות למי שמעורב באירועים. אפשר להכין איזה שהוא מסמך משפטי קצר ומחייב שאומר שמי שמשתתף בפורום ומוסר פרטים לא יכול לעמוד לתביעה בעקבות מה שהוא מספר שם, אם אתם רוצים אפשר גם שהפורום הזה יהיה פורום סגור, ולהתחיל לשפוך החוצה את כל הידע שקיים אצל אנשים בראש.
מי שעשה אירוע בטיחותי בטוח תיחקר אותו עם עצמו או עם כמה חברים קרובים, והפיק מסקנות ולקחים לטיסות הבאות שלו. נורא חבל שהידע הזה ילך לאיבוד בגלל פחד לפתוח את הפה. זו הרשלנות פה, לא האירועים עצמם. כל טייס שיודע משהו שיכול להציל חיים או איברים של טייס אחר ושותק, הוא זה שצריך להיות חשוף לתביעה, ולא להפך.

וצחי, גם אם הצנחנים לימדו את הגולשים לעשות ערבי בטיחות וערבי מבוא חמה, זה לא אומר שאתם לא יכולים לקבל קצת עצות אוהבות היום. מההתרשמות המאד קצרצרה שלי מהפורום שלכם, יש פה המון פוליטיקה פנימית ומשחקי אגו (לא שאצלנו בפורום חסר...), ואנחנו (=הגולשים) מצליחים לשמור על ראש טיפה יותר צלול בדיוק בגלל שאנחנו "אאוטסיידרים".  תיעזרו בנו, אל תנגחו אותנו. אנחנו חולקים את אותם שמיים. מה שמסכן אתכם מסכן גם אותנו.

 

קרנהשפע

[אריה יעקבי]

נו, מה יש לומר?
חלקכם רוצים לבנות את המבנה מלמעה למטה, ולצערי אין חיה כזו.
אין תחליף ללמידה סדורה, להתקדמות הדרגתית לצבירת ניסיון לשמירת קווים אדומים שהיא אישית לגמרי, לקריאת ספרות מקצועית, לקריאת תחקירים וספורי טיסה. אין תחליף לניסיון. ניסיון נצבר עם השמן עם כל טיסה עם כל הגעה לעמדה, עם השנים!
אלף ערבי בטיחות לא יחליפו אף סעיף אחד בפסקה הקודמת.

ומה יעשה הטייס המתחיל? ישאל, יבקש ינדנד ואם צריך גם ידרוש. כל התורה כולה רשומה, כן רשומה אפילו בדם, למה להמציא את הגלגל מחדש? מה לעשות חיים תלויים כאן על בלימה.
אריה

[צחי רייל]

אדרבא, בדיוק בגלל שיש כזה ברדק בבתי הספר לרחיפה ואין גורם מפקח מלמעלה, רק ערבי בטיחות כאלה יכולים להבטיח את "יישור הקו" שאתם מחפשים.

ממש לא. ערבי בטיחות הנם ערבי העשרה למי שכבר למד ואינם יכולים וגם לא צריכים לבוא במקום לימוד. אם רמת הלימוד נמוכה צריך לגרום לה לעלות לא לעשות ערב בטיחות במקום.


לגבי "פורום בטיחות", היה, נסגר מחוסר שימוש. באתר רוח הקודש לא יהיה פורום כזה כי לא אני ולא אמיר רוצים לקחת אחריות על הצד המקצועי של הספורט. אני חוזר, רוח הקודש בכללי ופורום רוח הקודש בפרט הנם הצד החברתי של הספורט ולא יהיו צד מקצועי בשום מקרה כי אי אפשר להיות גם וגם.

בלי להעליב, הבעייה לקבל עצות מ"אאוטסיידרים" היא שהם לא תמיד מכירים את התמונה הכוללת ולכן כמה שהעצות האלה באות ממקום טוב הן מחטיאות את המטרה. לכן שימי לב שאני מגיב בפורום הגלשנים רק בנושאים שאני מבין בהם ולא בנושאים כמו טכניקות המראה ונחיתה עם גלשן.

ומה יעשה הטייס המתחיל? ישאל, יבקש ינדנד ואם צריך גם ידרוש. כל התורה כולה רשומה, כן רשומה אפילו בדם, למה להמציא את הגלגל מחדש? מה לעשות חיים תלויים כאן על בלימה.

הדבר הראשון שטייס מתחיל צריך להבין זה שלוקח זמן לצבור נסיון. את זה צריך להחדיר לו כבר בקורס במקום לנסות לדחוף אותו קדימה מהר. אם מטיסים חניכים בטיסות הראשונות בטרמיקות ומנחיתים אותם למעלה מה הפלא שאחרי שנה הם כבר בטוחים שהתבור וזיכרון זה לרמה שלהם?! ומה הפלא שאחרי שנה וחצי הם כבר בלחץ היסטרי שממש מסכן אותם "כי עדיין לא עשיתי קרוס".
(אגב הקרוס הראשון שלי היה אחרי שנתיים והיה 7 ק"מ כמעט, היום 17 שנה אחרי זה ממש לא משנה תאמינו לי)

הדבר השני שצריך להבין זה שאין מה לרוץ "להגיע", הדרך יותר כיפית מההגעה עצמה.

[אדוה]

בתור מסיימת בית ספר בעבר המאוד לא רחוק אכן לומדים קריאת מזג אוויר, וכן מתבקשים להראות ידע לגבי מה התנאים כעת מה צופים ואיך כדאי ואם כדאי לרחף.
זה הדבר הראשון שקורה שמגיעים לעמדה.
לפחות ככה היה אצלנו.

[צחי רייל]

אז איך כלכך מעט באמת יודעים לעשות את זה?

[אדוה]

אולי הם לא מקשיבים, אולי יותר קל להתסכל על אלה שממריאים ולחשוב שאם הם המריאו גם אני יכול.
יש מליון סיבות למה לא.
זה לא אומר שהידע לא ניתן לנו.
ושוב, אני מדברת על הקורס שאני לקחתי אין לי מושג מה קורה אצל אחרים.

[צחי רייל]

טוב אז אני יגיד לך - כי הם רואים שהמדריכים לשהם לא ממש מקפידים ב100% על מגבלות.

(ואני לא מדבר על בית ספר ספציפי)


מה שכל פסיכולוג מתחיל יגיד לכל הורה - הילדים שלכם יעשו מה שאתם עושים לא מה שתגידו להם.
מי שמקלל ליד הילדים שלו לא משנה כמה יגיד להם לא לקלל ויסביר להם שחשוב לא לקלל, הם יקללו.

[עמרי בנדטי]

צחי הטייס אינו חניך, הוא טייס מרושיין (עלק).
הוא לא טס תחת הדרכה, אלא הגיע להוכיח רמת טיסה מינימלית כדי להתקבל לקורס מתקדם.
הוא לא נחת שם תחת הוראה של רומן אלא ננזף על ידו לאחר שנחת שם.

החלק היחיד בטיסות שצחי קיבל הוראות בקשר הוא האירוע של הקריסה והחזיה בטיסה הראשונה שלו, וגם זה רק כי הוא לא התמודד לבד.

[יוגב ברנדט]

העובדה היא...שהוא נחת שם וקיבל הנחיות נחיתה במכשיר הקשר.  את זה אני ראיתי ביחד עם עוד נוכחים.

גם אם הוא לא הגיע לשם בהנחיית רומן, הוא עדיין הגיע לשם כאשר הוא עם מכשיר קשר דולק. ולכן, היה צריך לקבל הנחייה מקדימה, שלא להכנס בכלל בגובה כזה.

וגם אם הוא עשה זאת על דעת עצמו בלבד...כנראה שמישהו לא לימד אותו שזה לא בסדר...ומפה מתחילה הבעיה עם ההדרכה בענף.

לדעתי צריך להעלות את שכר הקורסים ל 10,000 ש"ח ולתת את המקסימום לחניכים.

מי שלא רוצה לשלם בעבור בטיחות...שלא יבוא לטוס.

[ira_yifa]

ערבי בטיחות הנם ערבי העשרה למי שכבר למד ואינם יכולים וגם לא צריכים לבוא במקום לימוד. אם רמת הלימוד נמוכה צריך לגרום לה לעלות לא לעשות ערב בטיחות במקום.

ומה יעשה הטייס המתחיל? ישאל, יבקש ינדנד ואם צריך גם ידרוש. כל התורה כולה רשומה, כן רשומה אפילו בדם, למה להמציא את הגלגל מחדש? מה לעשות חיים תלויים כאן על בלימה.

נראה שהפתרונות כבר מופיעים מעצמם.
צחי ואריה (וכולם, בעצם) נכון שאין טוב מלמידת התורה כהלכה מתחילתה. עם זאת במצב כפי שהוא מצטייר כיום בארץ דרך הפורום בו היסודות המונחים בבתי הספר רעועים ואינם שלמים נראה שערבי בטיחות כן יכולים להביא לשיפור ברמת הטיס והרחיפה בארץ. אולי רמת הטיס (תפעול, אויראות, הבנה) של בוגר בית ספר כזה או אחר היא נמוכה מאוד ולכן קל יחסית לשפר אותה, אך אם ישנה הזדמנות להפוך את השמיים - ובעיקר את הפגישות עם הקרקע - בטוחים יותר לכולנו ע"י קיום ערבי בטיחות שונים הרי שאיני מוצא שום סיבה שלא לקיים ערב שכזה.
אני חש פה באיזה כעס מסויים מצד ותיקים כאלה ואחרים שטענותיהם נשמעות כאילו "אין טעם לקיים ערב בטיחות לחדשים אם ממילא מה שהם יודעים לא נכון!". ובכן ערב שכזה הוא הזדמנות נפלאה לגרום להם לדעת קצת יותר (הם לא יודעים כמעט כלום) או להעשיר את הידע (ללמד אותם מה הדרך הנכונה).

תו"כ כתיבה נדמה לי שאני מטיף למקהלה ומשכנע את המשוכנעים.

אני יודע שמתקיימים ערבי בטיחות. איני יודע כמה אנשים מגיעים אליהם. אני יכול רק לחזק את ידיהם של המוערבים בדבר ולהציע לכל מרחף - לא משנה כמה שעות טיסה יש לו - להגיע לערבים האלו. ההמלצה הזו שלי תקפה שבעתיים לחברי, גוזלי הסמרטפים.

[צחי רייל]

תזכורת למי שכנראה עוד לא היה בענף אז - עד לא מזמן אדרי היה מארגן 5-6 ערבי בטיחות בשנה, כמו ששמתם לב רמת הבטיחות לא משהו למרות ההשקעה והערבים הבאמת מעניינים.
(גם לא נראה לי שהגלשנים מגיעים למספרים כאלה בשנה)

[Sash_kur]

ליפני כל יום פעילות חייב להיות תדריך בטיחות במקום.

[אדוה]

מה???

בבית הספר ברור שכן אבל אני מקווה שאתה לא מתכוון גם לריחוף באופן עצמאי.

[אמיר ליפשיץ]

נכנסתי באיחור, אז קודם כל - מאחל לפצוע רפואה מלאה ומהירה

[Sash_kur]

אני כן מתכוון לזה.
טיסה זה מעוד רצני ואני רואה הרבה זילזול כאשר שואלים "מהה?? תדריך בטיחות ליפני יום פעילות "

[אדוה]

תגיד לי אתה מכיר מישהו שרוצה וצריך לקחת אחריות ולעשות תדריך לאלה שמגיעים לעמדה?

למדתי בעצמי אני עושה תדריך לעצמי, אני מתייעצת עם חברים שלי ורבאק קחו אחריות קצת על עצמכם ותפסיקו לבקש מאחרים שייקחו עליכם אחריות.

מעולם לא נתקלתי במישהו ששאלתי אותו בעמדה שאלה והוא סרב לענות.
ואני שואלת המון.

[מיכל מור]

צחי הטייס אינו חניך, הוא טייס מרושיין (עלק).
הוא לא טס תחת הדרכה, אלא הגיע להוכיח רמת טיסה מינימלית כדי להתקבל לקורס מתקדם.
הוא לא נחת שם תחת הוראה של רומן אלא ננזף על ידו לאחר שנחת שם.

החלק היחיד בטיסות שצחי קיבל הוראות בקשר הוא האירוע של הקריסה והחזיה בטיסה הראשונה שלו, וגם זה רק כי הוא לא התמודד לבד.

עומרי- הוא הגיע כדי להוכיח רמת טיסה מינימלית כדי להתקבל לקורס מתקדם....
א. הוא הוכיח שרמתו אינה מתאימה לקורס מתקדם (לפי דבריך פעמיים: פעם אחת כשלא טיפל נכון בקריסה ובפעם השניה כשנכנס בחוטי חשמל)
ב. איך קורה שטייס שיכולתו איננה מתאימה לקורס מתקדם כבר מטיס טאנדם?

נראה לי שמעט אנשים פה מבינים כמה מצבנו מזעזע.

[אדוה]

כן באמת, איפה הוא למד להטיס טנדם? גם אני תהיתי לגבי העניין

[Sash_kur]

תגיד לי אתה מכיר מישהו שרוצה וצריך לקחת אחריות ולעשות תדריך לאלה שמגיעים לעמדה?

למדתי בעצמי אני עושה תדריך לעצמי, אני מתייעצת עם חברים שלי ורבאק קחו אחריות קצת על עצמכם ותפסיקו לבקש מאחרים שייקחו עליכם אחריות.

מעולם לא נתקלתי במישהו ששאלתי אותו בעמדה שאלה והוא סרב לענות.
ואני שואלת המון.

אחריות? איזה אחריות? בשביל שיהיה את מי ליתבוע?  
זה ספורט קבוצתי וכולם אחראים לכולם. את מי שאתא\את שואל\ת שאלה הוא  צריך לקחת אחריות  על התשובה?
שאלות בעמדה זה מצויין, אבל רק שאלות זה לא מספיק (ולא כל אחד שואל שאלות).
יש הבדל בין תדריך לשאלות. בכל עסק רציני יש תדריך בטיחות (בד"כ לא יותר מרבע שעה ) בשביל להזכיר ולהיזכר לכל מיני סכנות.
ב7 שנים במצנחים ראיתי רק חרמנות לטיסות אצל כולם (לרוב יש חוסר מודעות לסקנות) . רק כמה פעמים בודדות שמעתי שמישהוא אומר בכל רם שהתנעים מסוקנים .

[אפרוח_של_ברזל]

אחריות? איזה אחריות? בשביל שיהיה את מי ליתבוע?  
זה ספורט קבוצתי וכולם אחראים לכולם.

זו בדיוק הבעיה. זה ספורט קבוצתי אבל כל אחד אחראי רק על עצמו. ואולי זו הנקודה שאתם מפספסים. לא צריך להיות גאון במשפטים כדי לדעת שתשובה בסגנון של "לדעתי התנאים לא בשבילך אבל תחליט מה שאתה רוצה" היא תשובה שמשאירה את האחריות הסופית בידי השואל.
אני קוראת את השרשור/ים שלכם ורואה המון "אתה" ו"אתם" ו"הם" ו"צריך", ומעט מאד "אני". וגם אז זה בעיקר בהקשר של קרדיט עצמי ולא בהקשר של לקחת אחריות על פאשלות שאותו אדם עשה. כל אחד מאיתנו אחראי קודם כל על עצמו, וזה כולל גם לא לסכן את החברים שלנו. זה גם סוג של אחריות עצמית. ואם צחי היה מסתובב לתוך צנחן אחר במקום לתוך חוטי המתח? גם אז זה היה אחריות של המורה שלו? (...מלפני 5 שנים? כמה זמן עד שבן אדם נחשב "טייס בוגר" אצלכם?)