נכתב על ידי גורדון, תחת היושר של נועם.
אתמול יום א׳ נסענו לאתר חדש בשם ליאק.
עמדת ההמראה נמצאת על רכס, בגובה כ 600 מטר מעל שדה הנחיתה. הרכס נמשך עשרות ק״מ מזרחה, פעם קצת עולה ופעם קצת יורד, עם מעט עמקים שחוצים אותו.
על העמדה רוח אפ כ 15 קמ״ש. העמק משחרר טרמיקות לכל אורך העמק.
הנפות קלילות ויוצאים לדרך.
אני ואילן טסנו ביחד.
סה״כ 3 שעות רצוף באויר טרמאלי, גובה מקסימאלי 1900 מטר. טרמיקות ללא סוף, רחבות, עדינות ולא נגמרות.
בשלב מסויים ירדתי נמוך, אילן כבר חשב שסיימתי, אבל תפסתי טרמיקה שהעלתה אותי שוב לגובה.
טסנו עשרות ק״מ מזרחה, ובשלב מסויים התחלנו לחזור.
החזרה הייתה איטית, רוח חזקה מולנו והתקדמות איטית, וכל העמק עולה כך שטסים ישר וכל הזמן עולים.
אחרי 3שעות, מפאת עייפות, נחתנו יזום ורקדנו ריקוד של משוגעים.
כמובן בירות, קבבים ונקניקיות, ולמלון.
בערב נפלנו מעייפות והלכנו לישון מוקדם.
היום, יום ב, נסענו שוב לאתר בסטול. מייד ניתן לראות שיש תנאים חבל על הזמן.
קומולוסים ניבנים גבוה, שמיים כחולים, עופות דורסים מטרמלים, עמדה עם רוח אפ 15 קמ״ש.
ממריאים, מטרמל מייד ביציאה עם עוף דורס ענק שמסמן לי את הטרמיקות אחת אחרי השנייה.
טסנו מערבה, עברנו את הגבול לאיטליה ויזנו קצת באיטליה, שם תפסתי ענן גדול שהרים אותי ל 2300 מטר.
משם חזרה מזרחה, לאורך הרכס טרמיקות רבות, כל הזמן לתוך העננים, שיא גובה כ 2400 מטר.
סה״כ אני הייתי כשעה וחצי באויר.
אילן הגיע ל 2500 מטר, והשלים קרוס אדיר מסטול לטולמין, שעתיים וחצי באויר.
נועם ורומן היו 4 שעות באויר, גובה מקסימלי 2750 מטר.
קינחנו את היום בטיול בנחל סוצ׳ה ורחצה במים קפואים של מפל.
זהו, הסתיים שבוע הרחיפות.
היה מושלם.
מחר הבייתה.
תודה רומן, תודה סלובניה, תודה אילן על לילות לבנים, תודה נועם על סימון הטרמיקות, ותודה לכל המרחפים של רומן, שכולם היו נחמדים והסכימו לסבול אותי משך שבוע שלם.
גורדון
