קורס מצבי חירום- חשוב וחיוני לכל מרחף שטס בתנאים פעילים וטרמליים. לא יודע להגיד באיזו תדירות צריך לעבור את הקורס, האם אחת לכמה שנים, או עם מעבר לחופה יותר מתקדמת וכד'.
רמת טייס מול דגם מצנח- אני אישית חושב שמוטב לוותר מעט על ביצועים ע"מ להגדיל את רמת הבטיחות ברגע הקריטי. עדיף לטוס על מצנח נמוך מרמתך, מאשר חלילה על מצנח שגבוה לרמתך בתפעול מצבי חירום. טייסים חובבים שטסים בהרים בערך פעם בשבוע, יכולים להוציא טיסות יפות ובטוחות עם מצנחי A או B.
שימוש ברזרבי- כנראה שהן ההחלטה והן הביצוע של זריקת הרזרבי אינם מובנים מאליהם במצב חירום. כנראה שצריך להשקיע בזה הרבה מחשבה ותשומת לב למיקום הידית ע"מ להיות יותר מוכנים נפשית להשתמש בזמן הנכון.
משיחה עם יעקי שזרק רזרבי במצב חירום, הבנתי שבתחילת האירוע אליו נקלע לא זכר בכלל שיש לו רזרבי. רק כעבור מספר שניות נזכר בכך, זרק והציל את חייו.
מקרה נוסף שזכור לי מהעבר הוא אירוע של מרחף שמצא עצמו בגובה כ-800 מטר באיזור שדמות דבורה, במצב חירום שאינו מוכר לו (כנראה צלילה ספיראלית). אחרי 2 סיבובים, אמר לעצמו שהוא במצב שאינו מכיר ולא יודע איך לצאת ממנו ולכן זרק רזרבי ונחת בשלום. הייתה עליו ביקורת למה מיהר לזרוק ולא ניסה לתפעל כאשר היה לו מרווח גובה רב. במבחן התוצאה הוא פעל נכון.
נראה לי מסקנה חשובה שבמצב חירום שמתפתח ואתה לו שולט בו, צריך יחסית מהר להחליט ולבצע זריקת רזרבי.
כאמור מחשבות ראשוניות שלי.
גונן
