אני הגעתי לעמדה בשעה 11:00 לערך, וכבר היו בעמדה שי עטייה, אסי, נועם ונהוראי (שבא לטוס עם הפולריס המפורסם).
מהמצנחים היו עמרי עם שני טנדמיסטים חביבים ומספר צנחנים נוספים.
ליעד, אמר שיבוא, הוסיף בע"ה - ותאמינו או לא - הוא אכן הגיע. אבל לא טס... כפי שאסביר בהמשך.
למרות ההבטחות הרבות, והציפיה לרוח - היא פשוט לא הגיעה.
אמנם היו כמה משבים פה ושם של טרמיקות שעברו אותנו אבל לא משהו שאפשר להישען עליו.
לכל היותר היו משבים של 20 קמ"ש, וקצרים מאוד.
אני מניח שניתן היה למצוא תרמיקות בדרך, אבל אף אחד מאלו שהיו בעמדה לא לקח את הסיכון.
בהמשך הצטרפו להמתנה הארוכה גם אדריאן, רן, לביא ושגיא.
מרינה הגיחה פתאום בגובה רב - אני מניח שהמריאה בתבור. יחד איתה עברה מערכת משמעותית שלוותה ברעמים שנשמעו למרחק. לאחר מכן שמענו על גשמים מקומיים שהיו בסביבה, אבל למזלינו לא בעמדה.
היה נראה שמרינה מאוד קרובה למערכת, אבל אין לי מושג מה באמת היא הרגישה באותו זמן - כי היא היתה ללא קשר(מעניין לשמוע איך זה היה מבחינתה). רק אציין שהיא נחתה למעלה בשלום.
ברגע שעברה המערכת, פתאום הכל השתנה.
הרוח התייצבה עם רכיב צפונית ובשעה 15:00 לערך, לאחר התלבטויות לא קטנות, החלטנו לצאת.
בשלב הזה ליעד כבר פרש, אך קיבלנו חיזוק מיונדב (יוסי+נדב).
אסי יצא ראשון, אני אחריו וכך המראנו כולם לשמים הבהירים.
בהתחלה היה קשה להחזיק. כמו שאומרים: פעם אתה למעלה ופעם למטה - ביחס לגובה עמדה.
נדב, נהוראי ושגיא יצאו לנחיתה למטה. השאר, ואני בינהם המשכנו להילחם והצלחנו לטפס למעלה (רכיב צפוני, כבר אמרנו?).
האוויר היה פעיל מאוד, טרמיקות וסינקים ליוו את כל מהלך הטיסה.
בשלב מסויים אפילו שברתי שיא גובה אישי והגעתי ל- 900 מטר (מעפ"י)!!
הנוף בגובה הזה נראה אחר לגמרי - הרמה והכינרת נראים כמו במפה זה פשוט מדהים.
עם הגובה הזה יצאתי לטיול עם שי ולביא עד לכפר חרוב שם חווינו סינקים וטרמיקות לפרקים.
טוב - אני לא אחפור לכם על זה, אבל זה היה מעולה.
בשלב מסויים, נשארנו באוויר רק רן ואנוכי. התחושה היתה שהחגיגה נגמרה.
גירדנו מה שהרכס יכול לתת ויצאנו לנתיחה.
כולם נחתנו בשלום.
יוסי, שבינתיים יצא לאסוף את נדב - הרכיב ויצא לטיסה כשהוא לבד באוויר.
יוסי הוכיח שהתחושה שלי לא היתה נכונה. הוא פשוט שיחק אותה! הצליח להחזיק מאוד יפה, ולא מעט זמן. האמת היא שאני לא יודע אם הוא נחת למעלה או למטה, מה שבטוח שהיה לו את הגובה לבחור, ונהג שיבוא לאן שצריך.
משהו בתחום הבטיחות: עם הנחיתה סיפרו לי רן ושי שיצאתי להמראה עוד לפני ששי (שהחזיק אותי) הספיק לברוח והיה סיכון שהכנף תיתפס בו, מה שהיה יכול להחזיר אותי להר ב- 180 מעלות. חשוב ללמוד מזה. גם עם כל הלחץ של ההמראה - חשוב לוודא שהמחזיק התרחק ועבר את הכנף לפני שיוצאים. האחריות היא על הטייס ולא על המחזיק.
זהו פחות או יותר. אני מקווה שלא שכחתי אף אחד.
שבת מוצלחת למי שטס מחר, ושבוע טוב למי שקורא את זה ביום ראשון.
