בפעם העשירית שראיתי את הסרטון הצלחתי להבחין בפרט חשוב מאוד. מעבר לזה שהעמדה מאוד גרועה לגלשנים (מדרון לא מיושר בעליל), הבחור צולח את ההמראה עם הרבה מזל, וכאשר הוא יוצא החוצה פוזיציאת הידיים שלו טובה (בייס באר בחזה) כי הוא עדיין בשוק מההמראה ולכן הכנף טסה במהירות הנכונה. כאשר הוא מתעשת, הוא עובר לפוזיציאת ידיים שמתאימה לגלשנים רגילים וגרועה לקשיחים, כלומר בייס באר בסנטר. פעולה זו גורמת לאף לעלות בצורה חדה, ומכאן זו הזדקרות קלאסית. במקום למשוך בייס באר כדי לצבור מהירות, הבחור זורק את גופו ימינה ושמאלה כדי לשמור את הכנף מאוזנת, וגורם לסחרור.
בעקבות מקרים כאלו, החליטו לשנות את מיקום המשולש בקשיחים קדימה כפי שקיים בגלשני טופ לס.
הגלשן שלי עבר את אותו השינוי (קיצור הכבלים הקדמיים והגדלת הכבלים האחוריים של המשולש).
לפני היציאה שלו להמראה, תסתכלו על מיקום המשולש שלו. נראה בבירור שהגלשן לא עבר את השינוי הקריטי הזה.
לשינוי יש גם השלכות כמו קושי בשמירת מהירות גבוהה, בגלל שהבייס באר מרוחק יותר מהגוף, ולכן דורש יותר כח ידיים.
דר"א, מאז השינוי שקרה לפני הרבה שנים, נראה לי שאני היחידי ש"הצלחתי" ברוב חכמתי לסחרר את הגלשן.