היום (שישי 18/5) המראנו בשעה חמש אחה"צ - אדריאן, יוסי גואטה ועבדכם הנאמן.
בצענו טיסת רכס כמעט שעה, ובסופה נחתנו בשדה שלמעלה.
הכל התחיל לאחר שעומר נאמן המריא בתבור ונחת ליד צומת עין גיב, אספתי אותו ועלינו למבוא חמה.
הגענו בשעה 4 , נסענו קודם כל לשדה הנחיתה העליון, ירדנו מהרכב, ועומר הגדול העביר לי תדריך קצר על נחיתה בשדה המדובר:
תקציר התדריך: "יש לנו רכיב צפוני, לכן תצא מאזור האנטנה, באלכסון לכוון השדה, במזרח השדה יהיה הבסיס לנחיתה, תנחת עם הרבה מהירות, ותהיה מוכן למפל רוח."
ובעמדה, הרוח הייתה חזקה מידי - 50 קמ"ש
היו שם - קרנהשפע, יוסי גואטה, אדריאן, וכמה מרחפים.
הרכבנו גלשנים, וחיכינו שהרוח תיחלש.
ראשון יצא אדריאן, ברוח 36 קמ"ש
לאחר שהרוח נחלשה עוד קצת, יצאתי גם אני, ומיד אחרי יוסי. בהמשך המריא גם ג'ניה, שחלף לידי כנף אל כנף והרגשתי כמו בסרטים האלה ביו טיוב.
אדריאן נחת למעלה ראשון, ואחל מעודד אותנו לגבי הגובה הרב שריכסנו, כ200 מטר מעל העמדה. אצל יוסי בווריו 230.
ואמר לנו שאם אנו רוצים לנחות למעלה, כמו שדיברנו, אז יש לנו מספיק גובה.
ריכסנו כשעה. ואני מסתכל למטה, ומחפש את השדה האחורי, רק מה?! שאני מסתכל מזרחה מידי, וחושב לעצמי, "מה הוא אומר שיש לנו מספיק גובה? השדה נחיתה רחוק מידי" ורק לאחר שלוש דקות של חיפושים, אני שם לב שאני בגובה כזה, שהכביש, זה שמאחוריו השדה שאני מחפש, נמצא כמעט מתחתיי, ואני מגיע אליו בקלות.
יוסי יצא ראשון לנחיתה, הגיע בקלות לבסיס השדה, ולאחר שהוא צרח בקשר "יוהווו, נחתתי למעלה פעם ראשונה, ועל הרגליים" אמרתי לעצמי " אפי, גם אתה יוהווו, קדימה, כמו שסימלצנו, גם אתה יוהווו"
יצאתי גם אני לנחיתה. הגעתי לבסיס עם מספיק גובה, שאותו אכלתי עם שמינייה אחת, והרבה מהירות בפיינל.
כן, גם אני צעקתי "יוהווווווו"
בקרוב אצלכם אחיי לקורס...
תודה לעומר נאמן על יום נפלא. לאדריאן, שהוא פשוט אדריאן, ולשניהם שעזרו לנו בטיסה ובנחיתות.
לקרנשים שתמיד שם לעזור. למרחפים שחייכו מדי פעם. ולשכווי שריכס איתי, או אולי זו הייתה דאייה. לא יודע... אולי אדע לאחר ההרצאה.
וכמו שאומר אודי "יאללה ביי"
