ספין

[נולד לעוף]

אבל הדיון הוא לא על מצנחים, בנושא הזה של ספינים אנחנו די שונים.

עיקר השוני הוא שההיגוי בגלשן מתבצע אך ורק ע"י שינוי מרכז הכובד (מלבד גלשנים סופר מתקדמים עם ספויילרים), ולכן זה שונה בתפיסה ממה שאנחנו מרגישים במצנח.

דבר נוסף, אני לא בטוח שאפשר לסחרר גלשן בלי לצלול ברמה כזו או אחרת (אבל אין לי שעות עליהם, רק קצת הגיון ונסיון בכלי טיס אחרים).


מה שבטוח, שוב יש לי זקפה על הצעצועים האלה, אבל אני מקבל אימפוטנציה כשאני רואה אותם בונים ומפרקים בשביל 7 דקות טיסה, כואב הלב...

עמרי, מסכים עם החלק הראשון. הבחנה טובה!
...ומבין את בעייתך עם החלק השני, רק שאצלנו מלחתחילה האון כל כך חזק, שגם עם הלוגיסטיקה המורכבת עדיין עומד.. 


אגב, שאלה בעניין ההליקופטר..
תמיד תהיתי, וזו ההזדמנות לשאול.
אני מבין שבזמן שהאוויר זורם על הכנף היא מתנפחת (אני מניח שכמו בשק רוח).
בהנחה שהבנתי נכון, איך שומרת הכנף הפנימית (היא טסה לאחור, נכון?) על צורתה בלי זרימת אוויר על הפתחים?

נ.ב. עמרי, ד"ש מיניב קדוש 

[אבי שאול]

[


אגב, שאלה בעניין ההליקופטר..
תמיד תהיתי, וזו ההזדמנות לשאול.
אני מבין שבזמן שהאוויר זורם על הכנף היא מתנפחת (אני מניח שכמו בשק רוח).
בהנחה שהבנתי נכון, איך שומרת הכנף הפנימית (היא טסה לאחור, נכון?) על צורתה בלי זרימת אוויר על הפתחים?

נ.ב. עמרי, ד"ש מיניב קדוש 



[/quote]

בתוך הכנף ישנם מחיצות עם חורים ככה שישנה תמיד שאיפה להשוואת לחצים

[צחי רייל]

לא הבנתי למה אתה רושם "אגב זה לא שמשהו במצנח מחייב שימוש בברקסים."
אכן מצנח מחייב שימוש בברקסים.

אין שום דבר במצנח ש"מחייב" שימוש בברקסים ולרעיה ישנן מספר דרכים לנהג מצנח בלי להשתמש בברקסים, כולן ניהוג מדוייק פחות ויעיל פחות.

כבר קרה לי לפני כמה שנים שהמראתי בגלבוע עם קשר במיתרי הברקס של צד ימין. ניהגתי את המצנח לנחיתה בטוחה על המסלול שתמיד נוחתים עליו מבלי לגעת בברקסים כל הטיסה. הניהוג היה מספיק בשביל לכוון בדיוק איפה לנחות ולשמור מצנח יציב מעל הראש אבל אם הייתי מנסה גם לתרמל ככה לא הייתי מצליח כי ההיגוי לא מדוייק מספיק.
אם הטסת מצנח היה "מחייב" שימוש בברקסים לא הייתי יכול לעשות את זה והייתי חייב לזרוק רזרבי.

כתבת "במצנח ישנו מרחק גדול בין הכנף למרכז הכובד שמחייב שימוש "בספויילרים"" אז אני לא מבין איך אתה טוען שלא אמרת שיש מצנחים עם ספוילרים.  לא משנה, לא חשוב, העיקר שהבנת את הרעיון.

והיגוי ע"י שינוי זווית ההתקפה תמיד ובכל כנף יותר יעיל ממחבלי זרימה, כי הוא מסייע לכנף להכנס להטייה בקלות יותר.

[נועם]

צודק, המלה ספויילרים מיותרת במשפט הזה, זה הרס את הכוונה, והסיט את הנושא.

אני חושב שברור לי הניהוג ללא ברקסים במישור הסבסוב, הטיה של הגוף (רגל על רגל), אבל איך ניתן לשמור על מצנח מעל הראש במישור העלרוד?

לדוגמה: במקרה שמצנח משיג את הטייס, איך בולמים אותו? שימוש במיתרים? אולי D


בהמשך, אני צריך ללמוד את הנושא של זווית ההתקפה, כי לא ברור לי איך מחבל זרימה אחורי גורם לשינוי זווית ההתקפה.
אני חושב שיש מחבלי זרימה קדמיים שיוצרים שינוי בזווית ההתקפה.
*אבל כמו שרשמתי (אני צריך ללמוד את הנושא)

[עמרי בנדטי]

במצנח שנמצא בהליקופטר יציב יש צד אחד שטס קדימה כרגיל וצד אחד שטס רוורס (Tail Slide כמו שצחי אמר).
בתוך המצנח, המחיצות ששומרות על פרופיל הכנף מחוררות כך שיש מעבר של אויר מצד ימין לשמאל וליהיפך, באופן חופשי.
להמחשה: אם תסגור את כל התאים של הכנף ותמלא אויר רק מתא אחד, לא משנה איזה - הכנף תתנפח.

לצעצוע שלנו יש בניגוד לשלכם שתי "רמות" של הזדקרות:
הזדקרות עמוקה - Deep stall - הכנף לא מייצרת עילויי וטסה כשהיא פתוחה ובצורה המקורית שלה - רק לכיוון מטה.
כלומר הכנף לא טסה אלא נופלת אנכית במהירות הטרמינלית שנקבעת ע"י גודל הכנף והמשקל הכולל, ע"י גרר הכנף.
המצב הזה מכונה גם "פרשוטל".
מהמצב הזה, אם בולמים עוד טיפה את הכנף, היא תטוס אחורה עם מהירות אוירית נמוכה, לכיוון שפת הזרימה.
צורת הכנף נשמרת במצב הזה מעצם זרימת האויר מסביב לכנף, הלחץ שיש בתוך הכנף מאוד נמוך.

Full stall - הזדקרות מלאה - אם בולמים עוד מעבר למצב של טייל סלייד, שפת הזרימה שכרגע מובילה את הכנף מקבלת זוית התקפה חדה מדי עד שהיא מתקפלת אל מתחת לכנף ובעצם מתנהגת כמו קריסה סימטרית, רק של שפת הזרימה...
בגלל מידות המיתרים, כל הכנפיים יזקרו קודם את הקצוות (כי שם מיתרי הברקס קצרים יותר ולכן עצמת הברקס שם גבוהה יותר מאשר במרכז הכנף).


כשההליקופטר יציב, הצד שטס קדימה מייצר מספיק לחץ שמחזיק את הכנף בצורה שלה למרות שחצי ממנה בעצם טס אחורה ולא מקבל כניסה של אויר.
בנוסף, הצד שטס אחורה צריך להיות כמעט ללא ברקס כדי לא להעביר אותו ממצב של טיסה אחורה למצב של פול סטול.
אם תחשבו על זה - משיכת ברקס גדולה מדי בצד שטס אחורה מקבילה למשיכת המיתרים הקדמיים A ויצירת קריסה קדמית.

בקיצור זה עובד שונה מגלשן.
במישור העלרוד (פיץ') בגלל שהכנף תלוייה כל כך גבוה מעל מרכז הכובד, תמיד תהיה לה נטייה להיות מעל הראש ולהתאזן.
אם היא רצה קדימה אנחנו בולמים אותה עם שני הברקסים (ככה גם עושים הצפה לנחיתה) ואם היא רצה אחורה אנחנו עוזבים ברקסים ומקווים לטוב... לפעמים אפשר לדחוף ספיד-בר (שמושך את ה A ויוצר זוית התקפה חדה יותר) אבל לרוב לא מגיבים ככה כי אין צורך.

עמרי-
בקשר לאימפוטנציה- אם המצב לא חמור, יש לי כמה סוגי כדורים שאולי יכולים לפתור לך את הבעיה
בקשר ל7 דקות טיסה - תלמד לטוסססססס!!!
        
ברור לך שהכל באהבה נכון??

לגבי 7 דקות טיסה... אני גיליתי שדווקא ככל שאני משתפר, הטיסות שלי מתקצרות.. 
גרזון ממוצע בגלבוע לוקח לי פחות משתי דקות מהמראה לנחיתה, לצערי.
Asymetric Spiral training

[צחי רייל]

הסבר יפה רק נוסיף שהסיבה שהחצי מצנח שטס קדימה מסוגל להחזיק את החצי השני פתוח (אחרי שעמרי תאר את האיך) היא שהמצנחים מתוכננים ככה שבקריסה גדולה זרימת האוויר לתאים שכן פתוחים תייצר מספיק לחץ לנפח חזרה את החלק של המצנח שקרס.
בלי המנגנון הזה כל קריסה הייתה נגמרת אצלנו ברזרבי.

לשמור על עלרוד ללא ברקסים הכי קל עם הD או הC (במצנחים שיש רק 3 ויליין). תיאורתית ניתן גם ללחוץ קצת ספיד סיסטם ולשלוט בעלרוד ע"י שחרור ודחיפה שלו.
אגב גם להסתובב מגיב טוב יותר עם הD מאשר רק היגוי גוף ועוד יותר טוב זה רק המיתר החיצוני של הD (או C).

[צוק]

היגוי ע"י שינוי זווית ההתקפה תמיד ובכל כנף יותר יעיל ממחבלי זרימה, כי הוא מסייע לכנף להכנס להטייה בקלות יותר.

מהבחינה הזאת הברקס שלנו עושה דווקא בדיוק את ההיפך, בהפעלת ברקס ימין אנחנו מגדילים זווית התקפה בצד ימין- כנף ימין שואפת לעלות (בדיוק כמו מאזנות נורמליות במטוס). האפקט הזה מתאזן ע"י המומנט של מרכז המסה שלנו מציר הכנף (אורך המיתרים) ומתהפך ע"י הזריקה של הגוף שלנו החוצה מהסיבוב.

לפי דעתי הלא מקצועית מבחינה אווירודינמית "טהורה" היגוי גוף בלבד הוא יעיל יותר כי הוא לא משתמש בגרר מיותר, שימוש בברקס הוא יעיל יותר כי אנחנו מייצרים איתו בקלות פנייה הדוקה יותר שמשאירה אותנו בטרמיקה.

[צחי רייל]

הכל תלוי איך אתה מגדיר "יעיל". במצנח ההבדל מבחינת מהירויות ואיבוד גובה בסיבוב עם ברקס או היגוי גוף כל עוד מדובר בפניה עם אותה הטייה הוא זניח. החסרון הגדול של היגוי גוף שזו פניה מאוד עצלה, שזה סבבה אם אתה טס בעילוי רכס גדול אז פניות איטיות הן יעילות יותר אבל ברגע שתרצה להסתובב בתרמיקה היגוי גוף הוא הדבר הכי רחוק מיעיל כי אתה יוצא מהתרמיקה לפני שפנית 90° שלא לדבר על 180°. אז תגדיר יעיל.

[צוק]

הנקודה הייתה שהוא פועל ההיפך ממאזנות ובעצם מתנגד להטייה הרצויה.

חוץ מזה מסכים איתך לגמרי צחי, שים לב שבד"כ אני משתמש בברקסים כשאני טס

[ittai]

צוק,

קצת סדר בבקשה.

אל תבלבל בין משקל/מסה לבין צנטרפוגה (בטח לא שמדובר באירנים).

מה שצחי שכח לומר זה זהתאוריה שלו נכונה בטרמיקות קטנות וצרות.

בגובה גבוה בתוך טרמיקה רחבה אני (ושאר העולם) טס במינימום שקיעה והטיית גוף (20% ברקס).

טייסים תחרותיים טסים עם טרימר פתוח בכנף חיצונית והטיית גוף (ללא שימוש בברקס).