הבעיה העיקרית בטבילה בים היא חדירה של מלח (בצורת תמיסה) אל מתחת לציפוי המגן של המיתר.
עם התייבשות המים, המלח מתגבש, ולגבישי מלח יש פינות חדות.
כשהמיתרים מועמסים, הסיבים נמתחים ונעים כנגד הגבישים, והגבישים פוגעים במרקם הסיבים, בחלקם עד כדי קריעה.
במצנחים שהיו במי מלח וטסו לאחר ייבוש ללא טיפול מתאים נמדדה ירידה של יותר מ 50% בחוזק המיתרים!
טיפול מתאים = השרייה ובחישה של המיתרים בכינרת (או מאגר אחר של מיים מתוקים, לא מי ברז מוכלרים!) עד לשטיפת כל שאריות המלח מבין סיבי המיתרים. עדיף שלא לתת למיתרים להתייבש בין הטבילה בים והטיפול במים מתוקים כדי למנוע את התגבשות המלח, אך בכל מקרה אין לטוס על המצנח לפני ניקוי מוחלט של המלח.
איך לבדוק אם המיתר נקי? קח כוס גדולה של מים פושרים, קפל פנימה חופן של 30 ס"מ מיתרים, בחש היטב וגלגל על הלשון.
מלוח? חזור על הטיפול.
ציפוי המגן של המיתרים עשוי פוליאסטר, ומתכווץ עם ייבושו.
לאחר ייבוש המצנח, יהיו כל המיתרים קצרים ב 3 - 4 ס"מ מאורכם הנכון.
בזמן טיסה העומס על כל שורת מיתרים גבוה (תמיד!) מזה שעל השורות שמאחוריה (A יותר עמוסה מ-B, שיותר עמוסה מ-C וכו') כשההבדל גבוה במיוחד בשורות הקדמיות (A ו-B).
כתוצאה מכך, ימתחו המיתרים הקדמיים בחזרה לאורכם הנכון, אך המיתרים האחוריים ישארו קצרים מדי והטרים של המצנח יואט. המצנח יהפוך קשה להנפה, יטוס קרוב יותר לנקודת ההזדקרות, ועלול להכנס בקלות למצב יציב של DEEP STALL (לדוגמא ביציאה מ B-STALL או בכניסה ל BIG EARS)
כדי להחזיר את המיתרים לאורכם התקין, ניתן לעגן את ה V-LINES ליתד ולהפעיל את משקל הגוף על צמד מיתרים סימטרי בכל פעם. 25ק"ג הם די והותר לצורך העניין.
שיטה יעילה נוספת דורשת טייס מיומן בביצוע צלילה ספירלית.
המרא מאתר גבוה מספיק ובצע 2 ספרילות חזקות, אחת לכל צד. העומס בצלילה ספירלית גבוה מספיק כדי למתוח את כל הסט אל מעבר לכיווץ שגרמה התייבשות הפוליאסטר.
אם טסת על המצנח אחרי הטבילה בים ולפני שבצעת את הטיפול הנ"ל, אתה טס על מיתרים פגומים. אין ברירה אלא להחליף את סט המיתרים.