לדעתי יש פה בעייה בנושא השרשור.
בשביל לעבור עבירה צריך שיהיה חוק, או לפחות תקנה.
לכן, בהגדרה, איש בארץ כיום לא עובר עבירת בטיחות.
אם תשאלו מי מסכן את עצמו, נוסעיו ו\או הסביבה זה כבר סיפור אחר.
גם פה אין רק שחור ולבן. ישנן רמות סיכון רבות, והשאלה (מבחינתי) היא היכן הופך הסיכון לבלתי סביר ולא מקובל.
לדעתי, טייס שעבר קורס טנדם מסודר והוסמך (יש כאלה בארץ, נשבע לכם!), מקפיד על מיגון מלא, קסדה סגורה (גם לנוסע), נעליים גבוהות, רזרבי (טנדם) ורתמות ממוגנות, אבל רמת השליטה שלו לוקה בחסר והבנתו את מזה"א לקויה, מהווה סיכון גבוה בהרבה מטייס שהסמיך את עצמו, טס יחף וללא מיגון אבל יש לו הבנה אמיתית של מזה"א ומיומנות גבוהה בהטסה. ייתכן שבזמן תאונה הפגיעה בטייס המיומן לעיל תהיה קשה יותר, אך הסיכוי לתאונה גבהה בהרבה אצל הטייס הגרוע.
טיסה צפופה עד מגע של חופה בחופה בין 2 טייסים מיומנים שיודעים לטוס ביחד תהיה בטוחה מטיסתו של טייס בודד שלא יודע לשמור מרחק מהרכס.
לטעמי אין סיבה לחפש "עבירות בטיחות", אלא גורמי סיכון ואמצעים להפחתתם.
האם טיסה בלי רזרבי מעלה את הסיכון ברחיפה?
בהחלט, אבל לא קרוב אפילו רמת הסיכון שבטיסה על מצנח שלא מתאים לרמת הטייס.
האם הכיף שבלטוס יחף ובלי קסדה שווה את הסיכון הגבוה לפציעה קשה במקרה של תאונה?
בהחלט, בדיעבד אם לא קרה כלום.
ממש ממש לא, אם שברנו את הראש בזמן שנתלשה לנו הציפורן מהבוהן.
ואחרי שלכאורה הפחתתי בחשיבותו של ציוד בטיחות על חשבון חשיבותה של מיומנות גבוהה, נא לזכור כמה דברים:
רחיפה היא עיסוק בניהול סיכונים, אנו לוקחים סיכון מחושב ובהתאם מחליטים על כמה כסף להוציא על מיגון ו"ביטוח".
חשוב לזכור שגם אם אנו מחשבים הסתברות נמוכה לתאונה במבט לעתיד, תאונה שכבר קרתה הינה בהסתברות של 100%.
המעבר ממצב של "הסיכוי שתקרה לי תאונה בתנאים המעולים האלה שואף ל 0" בשעה 13:27, עד למצב של "איך לעזאזל קרתה לי תאונה בתנאים המעולים האלה" בשעה 13:29 הוא מיידי.
כמה שווה רזרבי? או מיגון גב? תשאלו את מי שהיה צריך אחד, ולא היה לו.
שמרו על סיכון נמוך לתאונה ע"י אימון ושיפור מיומנות, והנמיכו את הסיכון לתוצאה קשה מתאונה ע"י שימוש נכון באמצעי מיגון.
