אז נכנסתי לים בחוף גורדון בת״א ביום שלישי בבוקר, בשאיפה לשחות עד קפריסין בפעם הראשונה בחיים.
מאחר ואני חסר
סר סבלנות ומשעמם לי לשחות באותו קצב לבד שעות ארוכות, החלטתי לבצע שחייה זוגית צורנית.
לקח לי איזה 15 דקות לתפוס אומץ ולהכנס למים, ולהגיע לקו הגלים, 30 מטר מהחוף.
עברתי את קו הגלים וחתרתי לעומק של 300 מטר כשאני עוקב אחרי שחיין ותיק.
החלטתי לנסות לתפוס זרם טרופי שיקדם אותי לכוון קפריסין, פניתי למערב צפון מערב וחתרתי בעוז.
ואכן צדקתי, תפסתי זרם מצויין ( אח״כ התברר שזה הביוב של ת״א שנשפך לים) שדחף אותי עוד 300 מטר לכוון קפריסין.
לפעמים ממש היה נדמה לי שאני מבחין מרחוק בחופי לרנקה ( הייתי כבר איזה 780 מטר מערבה מת״א).
החלטתי לעבור לסגנון חתירה אך זו הייתה הטעות שחיסלה את ניסיון חציית הים.
הטעות נבעה מחוסר שעות שחייה בים ולא מחוסר שעות שחייה באופן כללי.
תוך כדי חתירה מול הגלים החלטתי שאם אני לא מתקדם בקצב של 25 קמ״ש, אני לא ממשיך אלא חוזר לתל אביב.
סימנתי מראש חוף לנחיתה חזרה.
תפסתי כמה גלים ובעדינות רבה רגלי ובטני שימשכו את חול ימה של ת״א, מטרים ספורים מהחניון בו החניתי את רוכבי (אני כזה עצלן).
בעת היצירה מהמים שמתי לב שנכנס לי חול לבגד ים ולתחת. בערת הטרמפיסטית שלי הפרדנו בעדינות את בגד הים מהגוף והוצאנו את החול.
גל פתאומי שחבט בנו מאחור גם לסטבי שלי להתחכך באצבעה של הטרמפיסטית. היא קיבלה כוייה קלה, ואני אורגזמה חביבה.
הגיעו אלי שיחות של חבר׳ה שמנסים להבין את מי אנסתי עמ הסיבי בנחיתה על החוף...מישהו איכשהו הגזים וזאת עיקר הסיבה שאני שונא רכילותודיווחים לא מאומתים/עמ פרשנות אישית.
מסקנות לעתיד:
1. כן, סבבה וכיף לטוס עמ הגלים וזה יותר מעניין מהבריכה בהמון, מן הסתם, אבל החרמנות שלי מכוונת לשחייה צורנית בבריכה וה״קטע״שלי כנראה לא יהיה חציית האוקיינוס בזמן הקרוב, אע״פ שהייתי מת שזה ירגש אותי יותר כי זה יותר בטוח באופן עקרוני מצורני...
2. כמו שהיה ברור לי גם לפני - חציית הים זה לא רק לתפוס גלים וזרמים, צריך המון ידע וניסיון חציית ימים כדי לשחות רחוק יותר באופן יחסי לשאר השחיינים, באותם תנאים.
3. צדקתי! היה לי הרבה פחות משעמם לשחות עמ נוסעת על הגב, אבל נוסעת שלי שמורגלת בשחייה צורנית בבריכה אמרה שחוץ מלהרגיש את חמימות הפיפי שלי במים ולראות מדוזות לשתי דקות, היא הייתה מעדיפה צלילה לקרקעית הים ....וגם אני למען האמת אבל חתרתי עמ מטרה ולא רציתי לטבוע סתם.
4. הסנפירים של מאגנום זה סנפיר משהו בן זונה גם בים, מרגיש כמו מנוע טורבו, מתקדם כמו טורבו ומעייף את הרגליים הרבה פחות מהסנפיר של אפקו, שיצא לי לנסות אותו, ועכשיו אני רוצה כאלו גם.... אדרי תודה על ההשאלה, אני חושב שמעולם לא חתרת כך איתם.
5. אני מאמין שההחלטה לחזור לחוף ת״א ולא לנסות למשוך לעומק הים הייתה נכונה וזה הלקח שלי מהיום.
6. שעות ים הן משהו שאני צריך לאסוף גם כי זה יותר מעניין וגם כי זה משפר את השלווה בסנפיר בגלי קיצון, אע״פששום דבר לא הפחיד אותנטי הוציא אותי משליטה ( הים הרגיש די רגוע באופן סובייקטיבי לשחיטת אחרות בים שעשיתי).
7. שעות הבריכה הרבות יחסית שלי והתרגולים שביצעתי עד היום הביאו אותי לרמה טובה של שליטה והבנה של הסנפיר ולא הייתי צריך לחשוב יותר מידי (בכלל זה לא טוב לחשוב יותר מידי....) מה עושים. הגלים הקטנטנים של הבריכה כבר צרבו את התכנה של תפעול הסנפיר אצלי בראש, הן לא עזרו לי לקבל החלטות נכונות במונחי חציית אוקיינוס וזה מה שאנימצריךצלתרגל כדי להיות שחיין טוב יותר - ובעצם הנה הדבר הבא שאני צריך ללמוד כדי להשתפר.
8. לא אערב יותר טרמפיסטים בתפעול הסנפיר ובגד הים מעבר למה שצריך כדי להכנס למים.
אנשים שלא שוחים לא יודעים ממה להזהר כשמתעסקים עמ הציוד ואני לא רוצה להרגיש את התחושה של האשמה כשמישהו נפצע תחת אחריותי. הוצאת חול מהתחת עושים לבד או עמ חבר שחיין.
מה שכן, בהחלט קיבלתי חשק לשחיית חציית אוקיינוס ואני שמח שהקיץ מגיע בקרוב.....
שמתי לעצמי מטרה להיות שחיין טוב יותר בכל מישורי השחייה והשלב הבא הוא להתחיל לשחות יותר ולהתמחות בגלים וחציית ימים, במידה ואצליח לקחת חופש מידי פעם בימים טובים......
אז.... להתראות במעמקים
רונן גורדון, דובר
החרב המעופפת, כשמרימים לנו להנחתה אנחנו לא מתאפקים
ודרך אגב, נשאר לי עוד חול בתחת, מישהו מתנדב לעזור לי להוציא אותו? עומרי?
