אחרי ההודעה המאוחרת שלי מאתמול, שנשארה יתומה עד שחזרתי מהפאב, גררתי את עצמי מהמיטה בשמונה וחצי בבוקר להסתכל על השמיים, וראיתי שהרוח דוחפת את העננים דיי מהר, אז השתנתי וחזרתי לישון.
לא הספקתי להרדם ורולי התקשר להודיע שהוא ויהונתן בדרך לתבור, מה, לא נבוא להתאוורר ברוח ביחד? הכי כיף זה לצאת מטומטם עם עוד כמה חברים טובים, אז התארגנתי זריז ואחרי תשע כבר היינו בעמדה.
מזג האוויר נראה מוזר וחורפי, אבל הרוח לא הרגישה חזקה, יהונתן מדד 10-15 קמ"ש דרום מערבית, היה דיי ברור שהרוח ה"אמיתית" בחוץ הרבה יותר חזקה, והרגשתי את זה כבר בהמראה.
לגיפיאס לקח המון זמן להתאפס (אילן יא מניאק
) אבל חיכיתי בסבלנות כי ידעתי שהמהירות עלולה להיות אישיו רציני.
מיד אחרי ההמראה קיבלתי עילוי לא חזק אבל יציב מהרכס, וחדרתי קדימה כמה שיותר נגד הרוח כדי לקחת מרווח ביטחון מההר ולאפשר לעצמי לגנוב איזה סיבוב מהיר מידי פעם.
התנאים היו מאוד מוזרים ולא רגילים, הרוח הייתה קרובה למגבלות ולפעמים חדרתי אותה רק ב-5 קמ"ש (בלי ס.ס.), העננים מצד אחד נראו מאוד מפותחים, אבל ממש לא שאבו חזק.
בשלב מסויים, מעל שדה הנחיתה בערך, תו"כ עלייה לא מהירה במיוחד, פלוס אחד או שתיים, פוגע בי משהו קטן שמרגיש כמו טיפת מים, "לא זה לא יכול להיות" אני ממשיך ואז מרגיש עוד ועוד טיפות, אמנם מאוד עדינות אבל עדיין טיפות גשם.
בלי לחשוב יותר מידי ביגאיריס כדי לאבד גובה, הטפטוף נפסק מאוד מהר והתקשרתי תו"כ הטיסה לרולי בעמדה כדי להגיד לו והוא אמר שגם עליהם טפטף קצת.
בשלב הזה הייתה לי התלבטות דיי רצינית אם לרדת לנחיתה או להמשיך. מצד אחד, הרגע ירד עליי גשם תו"כ הטיסה, הרוח קרובה מאוד למגבלות, אני לבד באוויר, ואפילו החברה עם המצנחים התחרותיים לא המריאו.
מצד שני, הטפטוף היה מאוד עדין, ולא הייתה לי אף שאיבה רצינית. הסתכלתי שוב קצת מסביב על העננים וסה"כ הם לא נראו חריגים, ואני יודע שלא כל ענן שטיפה מטפטף הוא CB.
החלטתי להמשיך לטוס ולשמור על מרווח ביטחון מההר. אחרי עוד כמה דקות איבדתי גובה וחזרתי לתדלק בזהירות מההר, זה עבד לזמן מסויים ואז הלך ודעך, ובעצם התחלתי פעם ראשונה לגרד, סוף סוף הכל כרגיל
מצאתי טרמיקה נורמלית ליד ההר ועליתי איתה לכמעט 900, ופחות או יותר אז ב10:30 יונתן ורולי המריאו ובעצם התחיל יום סטנדרטי בתבור.
יונתן טיפס יפה מאוד ויצא ראשון ב1400. תו"כ ג'יעג'ועים עוד הספקתי לטפטף על החולצה איזה טיפת ריר בגלל דאון שנצנץ עלינו מלמעלה.
אני ורולי טיפסנו ביחד, רולי, עוד לא ראיתי את הטרק שלך אבל לפי דעתי כמו שאמרתי לך עשית טעות ועזבת את הטרמיקה מוקדם מידי ולקחת כיוון מזרחה במקום להמשיך איתה (ואיתי) צפון מזרחה.
גם בשלב הזה הטרמיקות היו די לא ברורות והיה לי קשה מאוד להשלים סיבובים שלמים וממורכזים. כל סיבוב התרכזתי ותיקנתי ופשוט לא הצלחתי להגיע לאורך זמן למצב שאני יושב טוב בתרמיקה ויכול לנוח מנטלית.
יונתן הצליח בלי ואריו לעבור את שרונה- כל הכבוד.
מעל שרונה הגעתי כבר דיי נמוך 530 אבסולוטי, (אגב איך אני בודק מה גובה הקרקע שם?) וגם שם הסיפור חוזר על עצמו, ממש מלחמה וריכוז כדי לעלות כל סיבוב, אולי עם יונתן היה מקלל כמו שצריך ולא מפרגן הייתי נשאב למעלה ולא חוטף בחילה
בעצם עד לרכס פוריה נסחפתי בסיבובים מצ'וקמקים (42, ספרתי עכשיו) עם אותה הטרמיקה. סה"כ הרווחתי 900 מטר ב23 דקות שהרגישו הרבה יותר ארוכות, בממוצע זה 1.5 מטר לשנייה.
רק בשלב הזה, כשהכנרת שרועה מולי, יכלתי להרגע לרגע, לשחרר תגוף ולהסניף קצת לבן. (לא אמא לא מה שאת חושבת
)
שיחררתי שם כמה צרחות שמחה לעולם ולאלוהים, אני לא בטוח שהוא שמע, בכל בכל אופן אני לא שמעתי שהוא עונה לי.
צילמתי איזה כמה תמונות בפלאפון, שיהיה משהו לשים באיכסבוק.
בקיצור, המשכתי לטוס והבנתי שיש לי מספיק גובה לחצות את הכינרת בכיף, אכלתי בדרך איזה סינק שגרם למים להראות קרובים יותר, אבל גם נהנתי משאריות של טרמיקות ועננים.
באמצע הכינרת התבאסתי לשמוע בטלפון שלא תחכה לי בעין גב בירה על החוף כי חבר טוב שלי שגר שם לא נמצא :'(
לא נתתי לזה להרוס לי את התוכניות יותר מידי והמשכתי דוך לעין גב כשבראש אני זומם לבצע מעשה מגונה בחופה.
מול עין גב נשארו לי איזה 1000 מטר ספייר נחמדים כדי לממש את התוכניות שלי, מיקמתי את עצמי ככה שאם אני ממש אתחרבש ואגמור על רזרבי זה יהיה במים אבל קרוב לחוף.
בניסיון הראשון שניסיתי גם לצלם בוידאו פשוט לא עשיתי את הסיבוב חריף מספיק כדי שיהפוך לצלילה, בניסיון השני כבר הצלחתי וצרחתי בטירוף מרוב כייף, יציאה עדינה ואחר כך עוד אחת טיפה יותר חריפה.
אחרונה לצד שמאל, דווקא כי זה פחות נוח, אין לי דרך למדוד לכמה ג'י שהגעתי אבל דפקתי איזה שלושה ארבעה סיבובים לפחות והרגשתי ג'י אדיר, כאילו החופה עוד רגע נקרעת מהמיתרים, אני מאמין שבדמשק שמעו את הדהודי הצווחות שלי
נחיתה רכה על החוף המבושל, עם מכנסיים ארוכים ובלי בגדי ים לשלוף השתכשכתי בזהירות כדי לא להרטיב לערן הנשמה אור עיניים
שבא עד אליי עם רולי ויונתן דחוסים ברכב לאסוף אותי.
הייתה לי את אחת הטיסות הכייפות שהיו לי ביום מוזר ולא צפוי, רולי ויונתן, אם לא הייתם מתקשרים אליי כנראה זה לא היה קורה, תודה ענקית מכל הלב
קישור לטרק:
תבור- עין גב
