בסוף שבוע האחרון הייתי בשני מקומות
1. במוזאון המטוסים בשדה התעופה של מינכן - תמונות למטה.
2.
במחנה הריכוז דכאו שנמצא כ 15 דקות נסיעה מהמלון שלי, אין דבר יותר רע לדיכאון שמימלא תקף אותי בשבועות האחרונים (גרמניה, חוסר משפחה, חוסר טיסות, חוסר בהכל....) מאשר המקום הזה, אבל הרגשתי שחובה עלי לבקר שם, בכל מקרה זו היתה הזדמנות ועשיתי את זה, נדרשו לי הרבה שיכנועים עצמיים אבל לבסוף הלכתי לשם לבדי, די קשה אני חייב להוסיף, אני הייתי מבני כיתתי שלא יצא להם לסוע לפולין כדי להתחקות אחר מצעד החיים, ולכן בגיל 36 כשיש 3 ילדים בבית יש לכל הסיפור הזה משמעות הרבה יותר חזקה ועמוקה, לפני זה במלון חזרתי על ספרי ההיסטוריה, רק כדי להיות הרבה יותר בענינים לגבי גרמניה הנאצית באותה תקופה, זה די עזר לי בביקור שם, למי שלא מכיר את סיפרי ההיסטוריה, מחנה הריכוז הראשון היה מחנה דכאו, הוא היה דוגמה ומופת לגרמנים הנאצים והעתיקו את המחנה הנ"ל ליתר המקומות, זה לא סתם שהוא היה הראשון, פשוט המיקום שלו כ 10 דקות נסיעה ברכבת מהעיר מינכן ששם התחיל כל הבלאגן שקוראים לו ה NSDAP או המפלגה הנאצית, היטלר ביסס את מעמדו במניכן, ומכאן הכל בעצם התחיל, קשה להאמין שבין כל הירוק, הנחלים, העצים הגבוהים, השמיים הכחולים, כאן 15 דקות מהמלון שלי היו פעם חיים אחרים לגמרי, שונים, מלאי זעם, אנטישמיות, ושנאת אדם.
לא צילמתי שם כי לא הייתי מסוגל להחזיק מצלמה, זה נראה בעני כל כך מיותר באותו זמן, אבל עכשיו אני קצת מצטער שלא צילמתי
יום שישי אני בארץ, אז יאללה נתראה באויר
אמיר
