צחי מה יהיה? בזמן האחרון אני מסכימה ושותפה לדעותיך ועמדותיך
כדשיברתי עם אוהד בטלפון ביום התאונה, כשהיה עם דודי במיון, הוא אמר שדודי בהכרה ושאל אם למסור לו משהו? רציתי להגיד לו שימסור לו סטירה מצלצלת אבל עצרתי את עצמי, (ספרתי עד ...) ביקשתי שימסור לו חיבוק ונשיקה ושירגיש טוב.
אני מסכימה אתך לגמרי צחי, לגבי איך שצריכים לפעול חברים באופן כללי, לפני שקורה מה שכל כך חוששים ממנו, ואולי בזה להצליח למנוע את האירוע, אבל כעת דודי זקוק לקרבה שלנו, לחיבוק ועידוד שלנו. כואב לו וקשה לו גם מבלי שישמע את הביקורת על מעשיו.
יעלי, כחברים אנו חייבים לחשוב איך עלינו לנהוג בעתיד לכשיחזור דודי לתפקוד (והוא יחזור כמובן), נכון שהוא עונה בפשטות שהוא יודע מה הוא עושה, הוא מודע לכך שהוא מסכן את עצמו וכו' וכו', השאלה היא איך עלינו לנהוג ומה עלינו להשיב?
??
לדעתי אסור לתת לזה חיזוק, כן צריך להזכיר לו איזו אחריות יש לו כלפי עצמו ולא פחות כלפי משפחתו, מותר להביע כעס, ולפחות אסור לחזור ולשבח אותו על טיסותיו המסוכנות.
אנחנו אוהבים את דודי ורוצים שיהיה בריא ובחתיכה אחת, זה הוא העניין שצריך להיות בראש מעיינינו, לא איך הוא יאהב אותנו יותר, או מה יהיה לו נעים או נוח יותר לשמוע.
נדמה לי שלמדנו פה שיעור מאוד חשוב.... לא למהר להתפרץ או להגיב, כשאנו נסערים, ניקח אוויר, נספור על 10 או אם נדרש גם עד 1000, נחשוב על מה שאנו רוצים להגיד, איזה מסר אנו רוצים להעביר...
האם זה הזמן הנכון?
האם המסר יקלט כפי שאנו רוצים להעביר אותו?
מה תהיה התוצאה? האם זו התוצאה לה אנו מצפים?
איזה רווח יהיה לנו? האם לזה אנו מכוונים?
איך נוכל לנהוג נכון וטוב יותר?
?
גורדון
תתכונן, בערבי בטיחות הבאים, ישולבו הרצאות בנושא דת, ההרצאות יועברו על ידי מי אם לא הרב, הנשיא משה אדרי; ועוד מעט חברי החרב יתבקשו להגיע לעמדות כשכיפה על ראשם
סיגי
