האם אתה במצב שבו הרגליים מתוחות קדימה על ה"פוטרסט" ואתה כמעט ושוכב ברתמת הישיבה או לחלופין אתה יושב ברתמה כמו בכיסא . כמובן- ככל שאתה " שוכב" יותר - כך המעבר יהיה לך טבעי יותר . בגדול- זה משהוא אחר שלוקח מספר טיסות להבין את הרעיון ולהתרגל .
חשוב לציין:
רתמת שכיבה, או למעשה יותר נכון לומר שתנוחת השכיבה היא מסוכנת יותר מישיבה זקופה בכך שהסיכוי גבוהה יותר לקבל טוויסט (במצבים שבישיבה זה כמעט, בשכיבה זה יעבור את הכמעט).
כדי להפחית מהמצב הזה, פותחים יותר את המרחק בין הקרבינות, גם שיקול למי שרוצה לעבור לשכיבה.
(זה מהמעט שאני יודע ולא מנסיון אישי- אשמח ליותר מידע..)
אני די מסכים עם בבי שחר בנוסא טיווסטים
אני חושב שרתמת שכיבה מתאימה לטייסים וותיקים ועם ניסיון
מרחף היושב זקוף או שוכב: בזמן טיסה נעים גוף הטייס וחופת המצנח במהירות שווה ביחס לקרקע. כאשר יבצע הטייס תמרון חריף ימינה או שמאלה קריסה גדולה או סחרור החופה, בעלת המאסה הנמוכה, תגיב מיד ותפנה, ואילו לטייס ייקח זמן רב יותר לשנות את כיוון תנועתו בשל המאסה הגבוהה שלו. במידה והטייס שוכב ייקח לגופו זמן ארוך בהרבה להיכנס לפנייה . במקרים קיצוניים ייתכן מצב שבו החופה תשלים 180 מעלות של פנייה בעוד גוף הטייס עדיין נע בכיוון המקורי- ויווצר פיתול (Twist). במקרה של סחרור מהיר יווצר פיתול גם כאשר נשב זקופים אך הוא יהיה פשוט יחסית ויפתח מהר.
יעוץ ממדריך מעורך ומקצועי תחסוך לכם כסף רב ושברים בגוף
אדרי
צחצח
מה שאני ובבי אומרים זה כך :
מי שלא טס כ 150-100 ש"ט בהרים בשנה שלא יעבור לרתמת שכיבה
אדרי