פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: liors על April 20, 2011, 10:57:58 pm
-
זהירות ילדים!!!
ביום שישי 15/4 יצאתי לרחף בהר הארי. סיבוב ראשון ב 10:30 רוח דרום דרום מזרחית 5-15 קמ"ש. עם טרמיקות חלשות שלא השכלתי לנצל מספיק טוב מוצא את עצמי לאחר כ 10 דקות בשדה הנחיתה, לא טיסה ממזהירה אבל חביב.
סיבוב שני ב 12 בערך התנאים התחזקו הרוח הפעם דרומית עם רכיב מערבי קל 15 עד 20 קמ"ש. ממריא לתוך תרמיקה חמודה ומצליח לשחק עוד מספר דקות בגובה העמדה +50 , לאחר מספר טרמיקות לאורך הרכס מתחיל לעבד גובה ויצא החוצה. הרוח מתחזקת עדיין מתקדם החוצה בקצב סביר. נכנס לתוך סינק ומוצא את עצמי במצב שאני לא בטוח שאצליח לעבור את הכביש עם מספיק גובה מסמן שדה חליפי בין ראמה לסאג'ור וממשיך עוד טיפה בתקווה לטרמיקה שתושיע אבל הסינק בשלו, מחליט לא לנסות לעבור את הכביש בכוח ופונה לעבר השדה החליפי. מגיע לשדה עם מספיק גובה מבצע מספר שמיניות ונוחת יפה. עד כאן החלק היפה של הסיפור.
לאחר מספר שניות אני מוצא את עצמי מוקף ב כ 15 ילדים בגיליים של 5 עד 13.
זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בילדים שרוצים לגעת, לראות ולמשש אבל הפעם זה התגלגל למצב שחששתי ממש לשלומו של הציוד שלי. זה התחיל בניסיון למשש ביקשתי יפה לתת לי לקפל לבד ובתגובה קיבלתי מטר אבנים לתוך המצנח. דרישה יותר תקיפה שלי התקבלה בתגובה מצידם במשיכה של המיתרים. לאחר שהתחלתי לדחוף את המצנח לתוך התיק ראיתי איך הקסדה שלי בורחת לתוך הכפר. רק לאחר שהגיע מבוגר מהכפר הילדים נסוגו לאחור והקסדה הוחזרה. אני לא יודע לאן המצב היה מתגלגל ללא ההתערבות של אדם מבוגר מהכפר אבל התחושה שלי הייתה מאוד לא נעימה. לא פחדתי לגופי, אבל הציוד שעבדתי למענו לא מעט שעות היה בסכנה אמיתית.
לאחר שחזרתי לביתי ביצעתי בדיקה למצנח ושלפתי מתוכו מספר אבנים לא קטנות.
אני לא יודע אם אקדח היה עוזר בסיטואציה, אני גם לא בטח שהייתי בוחר להוציא אותו מהתיק אם היה לי כזה. אבל המחשבה הוציא רישיון לאקדח חלפה במוחי מספר פעמים לאחר האירוע. ???
תודה לנצר, ואלכסי שראו את אזור הנחיתה שלי ויצאו לחפש אותי. hug
ותודה למבוגר האלמוני מהכפר....
-
צריך להפגין אסרטיביות מהרגע הראשון. טריק נחמד זה לשאול את הילד הכי גדול בקבוצה מי זה אבא שלו, זה נותן להם תחושה שאתה מכיר מבוגרים מהכפר ואולי אפילו את אבא שלהם ובסיכוי טוב מעלה להם קצת חששות.
בכלל לא נדיר בשדות באזור הכמון/הארי.
-
"אצלנו בשכונה היו אומרים שמילה טובה עם אקדח עוזרת יותר מרק מילה טובה" אל קפונה בבילתי משוחדים מאת דנירו
-
היה לי משהו מאוד דומה בשדה הנחיתה של הר ארי חבורה של ילדים12 13 הגיע וכולם אהלן וסהלן שואלים כלמיני שאלות ואני עונה בנימוס ואז אני קולט שאחד מהם תוך כדי הברכות גם מקלל אותי ואני מהעבר שלי מבין טוב ערבית נתתי לו מטר של קללות חברים שלו התחילו ליצחוק ונתתי להם להבין שעם הם לא תופסים ממני מרחק של חצי קילומטר לפחות אני בא הבית שלהם בלילה עם הצבא ושובר להם את כל הבית על הראש ושם זה ניגמר במרחק חצי קילמטר
-
אקדח זה הדבר האחרון שאתה צריך,תמיד זה מסבך את העניין פי כמה יותר ממה שחשבת שזה יעזור, ואחי ראבק זה ילדים,מה כבר ההית עושה עם זה? ??? :-[ :-\
-
בנוסף למה שההרוסטי כתב, זה לא עזה אלה ילדים אזרחי מדינת ישראל. ובמדינת ישראל כשאתה מאיים עם אקדח על ילד שזרק אליך אבנים אתה הולך לכלא.
יש גם את השיטה של חמו, "תעמדו בשורה אני רוצה לצלם אותכם, קצת אחורה ..... עוד אחורה ...... עוד אחורה ....."
lugh
-
מקווה שהמחשבה על נשק נמוגה כפי שעלתה.
ילדים, כילדים סקרנים ומתעניינים. במיוחד כשיש את הביטחון מהחברים הסובבים.
אולי הייתי מנסה להרחיק את הדומיננטי שבניהם. זה היה מרחיק גם את השאר.
ניר
-
דווקא אהבתי את המחשבה על נשק...
יאללה מי בא איתי לדלל קצת ילדים באיזור הר הארי-כמון sow
-
תודה שכתבת, שנדע על סכנות במצנחי רחיפה מעבר לאלה הברורות. אולי אני נגד נשק או אלימות בכל צורה שהיא אבל אין לי מושג מה אני הייתי עושה..אין לי כוח, לא יודעת ערבית וחוצמזה אני בחורה....מפחיד. הייתי לוקחת את העצה של צחי לשאול מי האבא שלך..
-
אדוה , ידוע לך שאת ויקי ניסו לאנוס (אמנם לא ילדים) היא למזלה הצליחה לברוח.
קחי בחשבון כשאת נוחתת במקומות "אקזוטים".
-
כולם חכמים ונותני "עצות קסם" מול מחשב בחדר ממוזג . אף אחד לא חש את הפחד וחוסר האונים כמוך ! לדעתי הרעיון של הנשק לא מופרך מיסודו וזאת אם אתה מרגיש בסכנת חיים . במקרה דנן הארוע יכל בהחלט "להתגלגל" לסכנת חיים למשל אם המבוגר היה עוזר להם להתגרות בך - שזה גם לא מופרך נ,ב, אל תזלזלו בילדים [ראה ערך איתמר] חג שמח לכולם ! יענקי
-
אם אנחנו כבר בסיפורי זוועה... מה קרה לאיתמר ?
יש לי פיתרון, אבל להשתמש בו רק שבאמת יש סכנת חיים כי יש פה התעללות בילדים, זה דורש גם קצת יכולות משחק:
לשים ידים על הכיסים ולהגיד בפליאה : "איפה האייפון שלי!" , עדיף לפרוץ בבכי אם אפשר, "הוא נפל לי פה", להתחיל לחפש ולבקש מהילדים לעזור,
בנתיים לארוז את הציוד ולהתחפף משם,
הילדים יעזבו אתכם ויחפשו אחרי האייפון בימים הקרובים.
זה בדוק ;)
-
ליאור יא קרוע חחח הדבר היחיד שהם מעבירים אצבעות זה על הציצים של העיזים,איפון זה זה הרמת גבה בשבילהם.
הכפרים שבהם נוחתים או לידם זה בדרך כלל כפרים צנועים ודי דלים,בשבילהם לראות מצנח זה כמו אלו שרואים מצנחים באיזה כפר בהודו.
-
כולם חכמים ונותני "עצות קסם" מול מחשב בחדר ממוזג . אף אחד לא חש את הפחד וחוסר האונים כמוך !
תתפלא יענקי אבל כולנו נחתנו בכל מיני חורים שם באזור וכולנו נתקלנו בקבוצות של ילדים נודניקים שבאים להציק ולראות מה אפשר לגנוב, הרבה יותר מפעם אחת. זה לא "עצות קסם" אלא דיווחים מה עבד ומה לא.
אגב הילדים באזור הזה ממש חמודים בהשוואה לילדים בשדה הנחיתה של בית רימון שישר מתחילים לזרוק אבנים בלי לשאול שאלות בהתחלה. גם שם לא הייתי צריך אקדח.
ההשוואה למקרה איתמר זה כמו להשוות עכבר לפיל. הילדים בכפרים פה באזור ינסו לגנוב לך את הכפפות או הקסדה ואולי יזרקו אבנים אם תפריע להם, עדיין נראה לי מוגזם ב100 רמות להשוות אותם למחבלים גם אם הם בני אותה דת.
-
מאוד פשוט
כל מי שחבר בחרב המעופפת כמובן יודע את הטריק שלנו
לכל חבר בחרב המעופפת ישנה שקית סוכריות אנחנו מחלקים אותם לילדים
כמו כן בדרך כלל הילדים גם מקפלים לנו את המצנח וסוחבים את הציוד לרכב
אז.... אפשר גם אחרת
תגישו מעומדות לחרב המעופפת והדובר יחליט עם לחלק לכם שקית סוכריות עם סמל החרב המעופפת
אדרי
נשיא החרב המעופפת
-
ולגבי נסיון אונס מה הטיפים שלכם, להחזיק תחתונים להחלפה ברתמה?
-
ממש לא היתה כוונתי להשוות את הארוע . וגם לא קרוב לכך .הרעיון הוא שכשזה מדובר בילדים זה לא אומר שאין סכנת חיים וזה לא אומר שזה גם יגמר עם ילדים. אגב אני לא מכיר את המקום מעולם לא טסתי שם . הבנתי- אולי לא נכון שזה מקום עוין טיסות בטוחות יענקי
-
אזור כרמיאל, חלק גדול מהכפרים שם הם דרוזים שמשרתים בצבא (אם כי לא כל הכפרים).
לא יותר עוין מעמק יזרעאל או יפו.
-
טיפים לאונס, שיט לאן הגענו :'(
עמית, נראה לי שזה לא היה רעיון טוב לספר את זה בפורום, סתם מכניס את הבחורות לסטרס מיותר,
גם ככה יש חוסר של בנות בספורט.
-
טוב. אספר.
ככה איבדתי בתולי.. סוף היום באזור הצפון. 77 בנות שמדברות ספה שלא הבנתי טופסות אותי בכח אחרי נחיתת אונס (הרוב אצלי הם נחיתת אונס),גוררות אותי לתוך שדה חיטה גבוה... לא רואים כלום מהכביש..ואני חושב... שצחי לא ירא אותי!! רק שצחי לא יתחיל לגיד לי שאפשר גם בשבילים!! :-X
ועכשיו ברצינות. gogle
אני גר 21 שנה באזור.
בכפר רמה גרים נוצרים למתה , מוסלמים במערב הכפר (אבו רמה כיכר, עוד יותר מערבה) ודרוזים באזורים הגבוהים של הכפר.היו לי חניכים מה3 הדתות שיגיעו למשגב. משפחות שפתחו לי את הלב ואת הבית. גם חברים.
לדבר על נשק בגליל נירא מופרע לגמרי.
אני גם הדרכתי קבוצות בכמנה ובסלאמה..בדוים תושבי מישגב.
בסלאמה הייתי צריך לחפס בפח זבל כדורי רגל...שהילדים היו מסתירים כדי להישאר איתם אחרכך.
גם היה למאמן שלנו סיפור עם פלפון שניגנב. כצת מודיעין ושיחה עם ההורה והנייד הוחזר. נכון שחלק מהכפרים בעיתים בנושה גנבות .וחלק מהילדים יכולים להיות "נודניקים". העיניין לדתי,ליצור קשר איתם. למרות שלא כולם יבינו. יצא לי כמה פעמים בסלאמה אחרי כמון לפגוש אותם. עניתי על כל מה ששאלו. היסברתי כל מה ביקשו.
לא היו לי סוכריות אבל נירא לי רעיון געוני.
ולידע כללי (אולי יעזור להיזכר).:
בכמנה ובסלאמה רוב המשפחות כוראים להם סוואעד.
ברמה יש ניכולה, שקיר, קסם.
מספיק שתשאל אם "אתה הבן של מוחמד"? 75 % פגעת.. כמה שיותר ילדים יותר סבירות בפגיע.
תשאירו את הנשק לצורך באמת. כי גם עם זה וואריו. קסדה או אפילו כל הציוד, לארוג ולהסתבך בפציע או איומים לא שווה את זה.
רולי
-
באימונים קרקעים בשדות בנגב מצאתי את עצמי לא פעם עם ילדים בדואיים רכובים על חמורים שבאו לבדוק את הצעצוע המוזר. אני מחזיק צופרים ופירות ומחלק אותם לילדים.
הנשיא צודק צ'ופרים קונים ילדים :)
-
הרעיון של נשק היה וכנראה יישאר בגדר רעיון. :(
גם אם היה לי נשק כנראה שהיה נשאר בתיק.
ממש לא בא לי לחזור לסיטואציות שאני מחזיק נשק ובצד השני עומד ילד.
בלחלק סוכריות יש מלכוד, מצד אחד זה אולי יוציא אותך מצרה, אבל ילמד את הילדים לרדוף אחרי מצנחים ולדרוש סוכריות. ועכשיו לך תסביר לילדים שרצו כל הדרך ששכחת לעבור בחנות ולקנות להם סוכריות . ;)
-
מכל השירשור למדתי, שהכרת שדה הנחיתה כוללת אלמנט נוסף, אוכלוסיה. ושיטת ההתקפלות צריכה להיות בהתאם לתנאים בשדה בו נוחתים.
נכון שאחרי טיסה, בא להוריד את הציוד ממך (בעיקר כשחם) ולקפל בנוחות. אבל במקרה דנן, נראה לי שכדאי להשאר עם הקסדה וה- VARIO עליך, להוריד ריתמה, לשלוף מתוכה Lazy Bag לקפל פטריה, לזרוק את המצנח פנימה ולהסתלק.
כל שאר העצות היצירתיות שניתנו פה (מלבד נשק), משמשות מבחינתי כרשת ביטחון, במידה ולא הספקתי להסתלק מספיק מהר.
-
אם לא דיי בסיכונים הידועים....
אני בהחלט מתחילה לפחד מנושא האונס עכשיו, לא נראה לי שאצליח לברוח מספיק מהר עם כל הציוד עליי.
עושה לי רע מלחשוב על זה...
-
למה לך להכניס לעצמך חששות מיותרים הרי דבר כזה יכול לקרות בכל מקום ובכל זמן לא קשור להיכן את נוחתת ואם...
ובקשר לזה תמיד כדאי שתדעי לשמור על עצמך, או לפחות לשאת ספריי פלפל בזמינות.
רק בטיחות וטיסות מהנות לך לי ולכוווווווווווווווו ווווווווולם!
-
אם לא דיי בסיכונים הידועים....
אני בהחלט מתחילה לפחד מנושא האונס עכשיו, לא נראה לי שאצליח לברוח מספיק מהר עם כל הציוד עליי.
עושה לי רע מלחשוב על זה...
כפרות עלייך נעמה, לך אין מה לדאוג לגבי אונס. מי יגע בך? hug