פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: גיא ה-א על January 29, 2011, 09:04:51 am
-
ציפורים מתרמלות... נוף אדיר........שעתיים טיסה.......
עשרות מצנחים מעל העמק, רחוק מעמדת ההמראה בתוך תרמיקה....מחזה מדהים.
עבר הלילה הראשון....שברי זכרונות מהטיסה הכי טובה שלי עד היום...כמעט.....
בום!
נגיעה בקרקע, על הרתמה,תוך שניות מתחיל כאב חד, בגוף, בטח נשבר משהו...
עדין ברתמה.
10:30 מגיע לעמדת ההמראה של הר הארי, אוסף בדרך בחור בתחילת דרכו בקורס אצל שימי.
מדברים על בטיחות, לימוד נכון של המראה ונחיתה,תיכנון נכון, בדיקות, בטיחות בגדול.
מעבירים טלפונים, נפרדים.
צוות החרב המעופפת הגיעו במלוא הדרם, היו"ר מוציא מצלמה כהרגלו ומתחיל לתעד.
כיאה לחייל האויר שם מתעדים הכל, מתחקרים, רושמים, וגם שמים בכלא את מי שצריך. lugh
יציאה לאויר נעים, רוח כ 15 -20 קמש עם רכיב מזרחי קל שמשתנה עם הזמן.
המון תרמיקות שנבנות, עננים יפים, טיסה באיזור ההמראה כ בין 900 ל1200 כל הזמן.
ענן יפה מגיע מדרום, יש מצנח שחור עם לבן שיוצא אליו, (לא יודע מי זה) הוא טס מהר, אני אחריו.
מגיעים מתחת לענן, ומתחילה תרמיקה.
כל מי שמרכס באיזור ההר יוצא לתוך העמק ומצטרף.
ברדק יפה של מצנחים, כמה לציר סבוב שמאל, כמה לימין, יש מקום לכווולם.... ???
טעות 1.
כניסה לענן, ראיתי שיותר מידי מצנחים הולכים להכנס ביחד, שברתי כיוון מערבה.
הענן חלף מאוד מהר, אבל סכנת נפשות לחשוב שנכנסו איתך עוד 5 מרחפים ולא רואים כלום.
מסקנה 1. לא להכנס לענן בכלל, ובטח לא עם כוד כמה מרחפים שמסתבבוים בתרמיקה.
יציאה מערבה, 1400 מטר, רחוק ממני מערבה על הרכס עוד מצנח.
מעולם לא עברתי את גבול כרמיאל- והפנטזיה עודנה נהריה, צומת אחיהוד, עכו.
מחליט לצאת לכיוון המצנח המערבי
דיר אל אסד עברתי בקלילות, טיסה מעל הרכס, 1200.
המצנח ממערבה אלי, אדרי, מגד אל כרום, מול לבון מאבד גובה, אבל מיד רואה ציפורים מתרמלות, מצטרף.
אדרי גם.
מ 800 עולה בחזרה ל1300 וממשיך מערבה.
מצנח פרוס על הקרקע, בחרתי שדה נחיתה בתוך איזור תעשיה בר לב.
לעזאזל הייתי צריך להמשיך עם אדרי לשדה מאחורי צומת יבור.
זיקרתי את המצנח כ 2 מטר גובה , ולמה לעזאל אני עדיין יושב בתוך הרתמה???
מגד אל כרום, אני מעל אדרי כ300 מטר, מתקרבים לאיזור תעשיה ברלב,
אדרי כבר מתכנן נחיתה אלי במנחת ציקלון, טסנו כל הדרך יחד, מחליט לחפש מקום נחיתה אחר.
טעות 2.
כבר טסנו ביחד כברת דרך,למה לא לנחות באתו מקום גם.
ממילא יש מערכת קשר, אם יש ,אז אפשר גם לתאם ולתכננן.
אדרי בחר ללכת לשדה פתוח גדול, ואני בחרתי להכנס לאיזזור תעשיה ברלב- האמת שאני מכיר פיזית את המקום כי הייתי שם מספר פעמים זה מקום בהחלט אפשרי לנחיתה, אבל טעות בשיקול דעת---העץ....
עץ באמצע שה נחיתה, יש מקום לעבור מימין ומשמאל, אבל אני - לתוך העץ
כמשפט מדריך הרחיפה האגד שלי- אילן ארז.
אם יש עץ באמצע שדה נחיתה- תיכנסו בעץ -תבחרו נקודה אחרת וטוסו אליה.
ואוו הכאבים מחמירים, טלפונים לאיסוף דרך אדרי.
קשה לי לנשום, מתחיל ללכת שהחזה כואב, גם כואב,.
זרקתי את החופה בתוך השק, בכאבי תופת.
גורר את התיק על הרצפה עד לכביש כי לא יכול להרים אותו אפילו.
טלפון מיקי הוכששטר ושהוא בדרך לאסוף אותי.
17:30- מיון נהריה, כניסה לצילומים, גב, צלעות, עורף, אגן
המתנה כואבת לרופא שמבשר לי לאחר בדיקה הצילומים ובדיקה פיזית
שהפעם לא הצלחתי לשבור כלום, ולא זז כלום, רק מכות יבשות.
בוקר טוב, טיסות בטוחות.
-
אוי גיא,
מצטער לשמוע...
זה ידוע שאם תסתכל על העץ כל הזמן אתה תכנס בו...
תמיד תמיד תסתכל על האזור שאתה רוצה לנחות ורק שם, לא על המכשול המפחיד כי המבט ימשוך אותך אליו.
-
גיא
תרגיש טוב
תודה על הפתיחות והשיתוף.
אני מעט מבולבלת לגבי תיאור הנחיתה שלך:
אם אני מבינה נכון, נחתת למעשה כשאתה עדיין יושב ברמתה, אולי זיקור המצנח גרם לנפילה לקרקע ולא נחיתה מבוקרת?
ומה עם העץ? האם נתקלת בו? או אולי המצנח?
-
סיגי
הגעתי עד מטר לפני העץ.
נראה היה שאני מספיק נמוך כדי לעצור את מהירות המצנח בפלייר, ואולי לקפוץ על הרגליים כמטר.
תוצאה סופית, הרצפה הגיעה יותר מהר.
ליאור, את נושא המכשול אני מכיר טוב בתיאוריה, לא הצלחתי ליישם הפעם.
-
תרגיש טוב גאיצ'וק
-
היי גיא (מאיזה ערוץ זה ?),
שוחחנו פעם על קיבעון מחשבתי, אחלק את זה לשניים:
1. קיבעון על האובייקט, למרות שידוע ומוכר לך בכל זאת הגעת לעץ.
2. קיבעון על שדה מוכר. היית גבוה מאדרי ובחרת שדה מוכר עם עץ מיותר, מניתוח של טיסות שאר החברה הייתם צריכים אחרי הטיפוס האחרון לחזור צפונה לרכס ובאופן כלל לטוס מזרחה חזרה (אולי עד הכנרת).
בספורט כמו זה עדיף לא להתפס לקיבעון מחשבתי הבנושא מסלול טיסה ושדות נחיתה, יש להשתנות ולשנות עם השינוי בתנאי הטיסה.
תרגיש טוב.
-
הי איתי
כן דיברנו....לא נחתתי שם מעולם, שבכל טיסה צריך לתכנן תמיד מקום לנחיתה חדשה במיוחד בטיסות XC.
וכך באמת היה בכל שלב בטיסה גם ב 1400 מטר, אני עדיין מחפש תמיד שדות נחיתה רלבנתיים.
לא כל שדה הנחיתה רלבנתי ש מגיעים ל 300 מטר ופחות.
במקרה שלי ב 100 מטר כבר היה מאוחר לגלייד אפילו למקום אחר.
טיסה מזרחה היתה מאוד אפשרית, כיוון שכיוון הרוח ישתנה למערבי, אבל עדיין המשכנו מערבה בקצב של 25 קמ"ש לערך.
האם רתמה עם AIR BAG היתה יכולה למנוע את הזעזוע שהגוף קיבל בנחיתה.
אני טס עם רתמת קונטור של עפקו.
-
לא בטוח, תלוי באיזה זווית נפלת.
לו עמדת בריתמה מגובה רב יותר לא בטוח שהיית מגיע לעץ בגובה עודף או בכלל לעץ.
נחיתה בהזדקרות על הרגליים בגילגול לאחור היתה מצמצמת את הנזק.
-
נכון אבל מי כמוך יודע (כמדריך SIV) שבהזדקרות המצנח מושך אחורה ובהזדקרות בגובה 2 מטר גם אם אתה עם הרגליים בחוץ בעמידה זה יכול להפיל אותך על התחת.
וכן רתמה עם אירבג הייתה סופגת את זה יותר טוב, גם רתמה חדשה עם 18 ס"מ קצף הייתה סופגת את זה יותר טוב. מהבחינה הזו המיגון של הקונטור נחשב מאוד מיושן והרבה פחות אפקטיבי מרתמות חדשות יותר.
לדעתי המסכנה העיקרית היא כל הזמן לבדוק את עצמך גם אם אתה כבר בפיינל של הנחיתה.
בחרת שדה לא אופטימלי - קורה, בחרת נטיב לפיינל גרוע - גם קורה. עדיין לא סיבה להגיע מטר לפני העץ ש"פתאום" אתה חייב לזקר את המצנח. מבט קדימה לאן אתה הולך לנחות ואתה יכול לעשות S עדין הצידה או אפילו לנחות ברוח צד או לעשות פרפר או לקפל טיפים ולנחות עם טיפים מקופלים.
במשך כל הטיסה מעבר לקבלת החלטות אנחנו גם צריכים לבחון את ההחלטות שקיבלנו אם הן עומדות במבחן המציאות ולתקן את הדרוש תיקון. גם בנחיתה.
הרבה בריאות ונחיתות רקות לכולם.
-
אני רוצה להוסיף שהסיכוי לספין או זיקור לא סימטרי הוא לא קטן וכזה דבר מביא לנחיתה על הצד, או הפוך אם אתה מספיק גבוה. אז... זיקור הוא באמת האופציה האחרונה אחרי כל מה שצחי אמר...
-
הוספתי את הטרק של הטסה
לא יודע למה כתוב הר תבור כמקום נחיתה
יש דרך לשנות?
https://holywind.yuvdi.com/index.php?option=leonardo&op=show_flight&flightID=1090 (https://holywind.yuvdi.com/index.php?option=leonardo&op=show_flight&flightID=1090)
-
לכל אחד במהלך הדרך ,גם למתחילים וגם לאנשים בעלי ניסיון יש מצבים של ניתוח לא נכון או מוטעה ביחס לתוואי שטח שהוא החליט לינחות בו ובמהלך ההנמכה מיתברר כבחירה לא טובה,מה שגורם לטייס למצב שהוא צריך לקבל החלטות במהירות ותחת לחץ,ולא תמיד יש לטייס את הכלים לעשות את המהלכים הנכונים שיביאו אותו בביטחה לקרקע.
כמובן שלטייסים בעלי ניסיון בטיסות מרחק ושנחתו בכל מיני תוואיי קרקע,יש כבר את הכלים לנתח את הטופוגרפיה בצורה הרבה יותר טובה ,לעיניין המיקרה שלך גיא,נכון שהיית יכול לחזור מיזרחה,אבל אני מבין שרצית לימשוך מערבה,במהלך הטיסה מצומת גילון מערבה תוך כדי הנמכה,ניראה שבכך שמשכת לכיוון בר לב ,גם יחס הגלישה שלך הורע,המהירות הקרקעית שלך ירדה ,מה גם שבר לב עד כמה שאני זוכר נימצא קצת יותר גבוה מאיזור הכביש.
אני הייתי מעדיף את המסלולו הפשוט מערבה,לאורך הכביש וצפונה לו,גם הסיכוי לעילויים שם היה יותר גבוה ,והיה לך די זמן להחליט היכן אתה רוצה לינחות ,למיטב זיכרוני יש שם מטעי זיתים אבל לא ממש צפופים לכל הדרך.
אני לא מכיר מרחפים שטסים טיסות מרחק שלא פעם מצאו את עצמם במצבים של נחיתות לא ממש בטוחות ,(לי זה קרה יותר מפעם אחת)כי חשבו שאולי תהיה עוד טרמיקה מעל איזור מלא עצים או סלעים ומה לעשות היא לא תמיד מחכה לנו ואז אנחנו נוחתים במקומות לא סימפטיים.
כל אחד צריך לדעת מה יכולותיו בשליטה ליקראת נחיתה במקומות שלא נותנים הרבה מקום לטעויות,וכמובן כל הזמן לנתח את הקרקע,אני אישית לא מחפש שדות נחיתה ליפני 300 מ וזה לא אומר שאני לא יודע מה יש שם כי מי שרוצה לטוס XC רצוי שיידע שעל הקרקע נימצאים הטריגרים הבאים אז תמיד להיות מחוברים גם לקרקע ,בטח כשטסים בכמה מאות מ ומחפשים עילויים. וכמובן לא לישכוח שהשדות \שיטחי נחיתה יהיו בלי חוטי חשמל או אם יש אז להיתמקד בעמודים ובכיוון הכבלים(לא תמיד הכבלים ניראים על בסיס אדמה כהה) ,רוטורים,שיטחי מירעה עם גדרות בקר ,גבעות עם שיפועים שלילים או חיוביים וכו שמשפיע כמובן על ייחס הגלישה שלנו,לכל אלה השפעה דרמטית על הנחיתות שלנו בעיקר אם לא שמנו אליהם לב בזמן ולא נישאר לנו זמן על מנת לתקן ,אז מה שצריך זה ליפקוח עיניים ולחשוב כל הזמן ,ולא לנסות להיתפתות לינחות במקום מחורבן קרוב לכביש אם יש שדה יפה 500 מ ליד ,שיהיו לנו עוד הרבה טיסות וכמובן נחיתות בטוחות hug
גיא הכי חשוב שאתה בסדר,יכול ללכת הביתה לילדים ולאשה ולהמשיך את חייך בכיף ,וגם הרווחת שיעור, אומנם כואב טיפה אבל זה יעבור ;)
-
אאוץ!
לפחות לא נשבר כלום ומזל שלא צריך לעשות שוב ושוב צילומים לביקורת ;)
תרגיש טוב :)
"And I promise I'll never do it again. That's the one good thing about me. I never do the same wrong thing twice"
Anne S