פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה

קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: עמרי בנדטי על January 21, 2011, 03:43:41 am

כותרת: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמרי בנדטי על January 21, 2011, 03:43:41 am
http://www.facebook.com/notes/omri-bendety/wmh-m-yqr-hmznh-mhwms/491617803731 (http://www.facebook.com/notes/omri-bendety/wmh-m-yqr-hmznh-mhwms/491617803731)
כתבתי את זה כהערה בפייסבוק
אבל אעתיק את הטקסט והתמונות לכאן.
לידיעה: אחוז החברים המרחפים שלי בפייסבוק קטן מ-10% ולכן זה כתוב בשפה של אנשים ולא של מרחפים, כחוויה ולא כ"לוג מקצועי וענייני".

לעניינינו:


21.1.2011 הר הארי
יום יפה ואני מטפס בתרמיקה לגובה של כ-1400 מטר (מוערך ע"י אחרים, לי אין מד גובה).
קור אימים ואני רועד ממש, העננים מושכים למעלה ובסביבות ה-50 מטר מתחת לענן אני מחליט שאני לא רוצה יותר גבוה.
מטוס קרב שעבר שם באותו גובה חצי שעה לפני שהמראתי והלחיץ את המצנחים האחרים גרם לי לעשות הכל כדי לא להכנס לתוך הענן.
הנמכתי וטיפסתי שוב עד אותו גבול דמיוני של הענן, יצאתי לשדה הנחיתה והגעתי אליו עם 500 מטר לבזבז.
אני בספירלה בעומס גבוה מאוד, צולל אל האדמה במהירות משכרת חושים.
בהערכה גסה, מצנח בעומס פניה כזה "מרגיש" משקל של כ-250 קילו במקום כ-70.
המחשבה על קרע במיתרים או בבד המצנח חולפת לי בראש, המחשבה שאין לי מצנח רזרווי חולפת לי בראש ואני משחרר עומס במקום להגביר עוד, כמו שהייתי רוצה.
 
החלטתי, בלי מצנח רזרבי אני לא טס יותר בהרים ובטח שלא עושה אקרובטיקה בכל צורה שלה, בטח שלא בצורות שלה שמעמיסות את הכנף בצורה כזאת.
 
מקרקע את עצמי עד לארגון מצנח חירום תקין וחדש, אלא אם זאת טיסת רכס עדינה ובלי עומסים חריגים.
 
קיבינימט, אני פוחד שאולי אני מתבגר ומתחיל לגדל חוש פחד.

כשהאויר נרגע קצת הצלחתי לצלם מגבוה

מעל שדה הנחיתה - איפקיס שכנע טרקטוריסט לחרוש את השם שלו על השדה
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: אדוה על January 21, 2011, 06:33:57 am
אי שם יש אמא שמתייפחת מנחת.

עמרי ילד שלי מוצלח :)
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: tomtom על January 21, 2011, 07:58:30 am
הגיע הזמן באמת
ברוך השם
זה לא בהכרח אומר שהתבגרת ,
רב המרחפים בספורט הזה יכולים להעיד על עצמם שעד היום הם לא בדיוק התבגרו ברוחם...
זה אומר שקיבלת קצת שכל up:
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: איתן שבירו על January 21, 2011, 08:05:15 am
תום איזה שכל!?
עומרי למה בלי מצנח רזרבי, לפחות אל תכתוב
מצנח רזרבי זה לא סתם קישוט או משקולת בלאס
זה ממש מציל חיים .
תתבגר ילד מתוק  hug
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: מיכל מור על January 21, 2011, 08:49:06 am
אתם רואים ?!

בדיוק לזה אני מתכוונת שיש שחיקה נוראית בסטנדרטים !

מזעזע!

והכי מזעזע שאף אחד חוץ ממני לא מזדעזע....
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: גונן גל על January 21, 2011, 10:20:46 am
מיכל,

את לא לבד. מזדעזעים איתך.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: דוד פרנק על January 21, 2011, 10:59:28 am
עומרי, קיבלת החלטה חכמה בקשר לקירקוע עד השגת הרזרבי ועד כמה שזה תלוי בי אדאג שתעמוד בה...
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמית על January 21, 2011, 01:34:10 pm
אם אתה מבטיח לנעול ספירלות מעל יבשה רק עם רזרבי אז אני נגד שתטוס עם רזרבי.
נעילת ספירלה/וינגים ושאר ירקות עושים בגובה ומעל מים. 
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: נועם פרידמן על January 21, 2011, 05:26:48 pm
המזל שלך עומרי שהתחלת לקבל שכל ליפני שהעצמות שלך היו משנות צורה,וטוב שכך כי עם היתנהגות כל כך לא מיקצועית גומרים או בביח או מיתחת לאדמה,בכל מיקרה תישמור על עצמך ודבר עם פרנק איזה משמעויות יש לתאונה כמו שהוא עבר,אני בטוח שזה לא שווה את זה,רק בריאות וטיסות בטוחות.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמרי בנדטי על January 21, 2011, 06:06:33 pm
קדמי איש יקר, את ה"ספירלה" הראשונה שלי עשיתי מעל גובה המלון בנתניה רחוק מעל המים.

לאט לאט הגברתי עם הגובה בתלות בתנאים, והיום אני יכול להגיד לך ב 100% שעם המצנח שלי בתנאים נורמלים אין מצב שהספירלה תנעל ותפתיע אותי, עשיתי כבר קרוב ל-20 ספירלות, חזקות יותר או פחות ואני כבר יודע איך הכנף מתנהגת במצב כזה. אין שום מניעה לעשות ספירלה מעל שדה הנחיתה כשיש רזרווי בהתחשבות בסחיפת הרוח במקרה שפותחים אותו...

מקסימום נתרגל זריקת רזרווי.
ספירלה זה לא מילה גסה, ווינגים גם לא וגם לא אינפיניטי טאמבלינג... כשיש לך ידע מה יכול להשתבש, איך אתה פותר את זה ואיך להמנע מזה.
אז ווינגים אני עדיין לומד אבל ספירלה זה הדבר הכי פשוט שיש כל עוד המצנח ממושמע ויש הבנה של המשמעויות שלה והיכרות עם המצנח.

בנאדם שלא עשה מספר ספירלות בחיים שלו ונשאב לענן הוא ברמת סיכון יותר גבוהה מכזה שעשה מספיק כדי לא לפחד מהן, לא?

בלי לפתוח פה, היסטורית התאונות שלי מאוד מאוד קצרה, אז להזדעזע אפשר עד מחרתיים, יש אנשים שההיסטוריה שלהם יותר מרשימה ואף אחד לא יושב להם על הוריד.. כי יש להם רזרווי..
תודה על הדאגה, עד הרזרווי לא אטוס וכשאחזור לטוס אעשה את זה בדיוק כמו שעשיתי את זה עד עכשיו - בחיפוש המגבלות עקב בצד אגודל ולמידה מתמדת.

כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: צחי רייל על January 21, 2011, 06:36:25 pm
עומרי בשיא הכנות הדבר שהכי מפחיד אותי אצלך (ולא שמפחיד אותי לטוס לידך אלא רק מתוך דאגה לך) זה ההבדל העצום בין רמת הידע שיש לך לרמת הידע שאתה חושב שיש לך !!!

ובלי לפגוע באף אחד הכל מתחיל מזה שלימדו אותך לחשוב שמעל גובה מלון זה גבוה לספירלה. שזה בדיחה גרועה ,כל מדריכי האקרו הגדולים בעולם אומרים שמפסיקים לתרגל ב300 מטר מהמים/קרקע. אז להגיד ש100 מטר של המלון זה גובה מספיק להתחיל לתרגל ועוד לחשוב שתלמד מזה לעשות את הדברים נכון ...

אגב רוב טייסי האקרו המקצוענים (שגם מפסיקים לתרגל תרגילים חדשים ב300) טסים עם שני רזרביים, נראה לי שאם ראול רודריגז מתרגל ב1000 מטר עם שני רזרביים יש לזה סיבה טובה.

ואתה מתבלבל בין רמת הסלחנות של המצנח והיכולת להוציא אותו ממצבים.

ממליץ לך לקחת קורס אקרו רציני בחו"ל, זה יפתח לך לגמרי את העיניים.
יש לי חבר שעשה קורס לפני 3 שנים עם פאל וגאבור (שהיו פה בעפקו פעם) באולודניס, את היום (כל יום) מתחילים ב3 פול סטולים אחרי זה מתחילים עם השאר. לדברי גאבור מי שרוצה להתחיל להתאמן באקרו חייב לדעת לעשות פול סטול בלי לחשוב פעמיים כמו שטייס XC צריך לדעת לתרמל.


וסליחה מראש שאני "יורד" עליך זה רק בגלל שאני רוצה להמשיך להנות מחברתך עוד שנים.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: איתן שבירו על January 21, 2011, 09:15:11 pm
עומרי , שוב לא יכול להתאפק
תעשה טובה לכולם אל תבדוק את מעטפת המצנח " עקב בעקבות אגודל "
רבאק, אתה כל כך צעיר  ( גם בתחום)
רחיפה היא למטרת כייף ולא לבדיקת סיכונים
גם קורס SIV  הוא מוקדם מאד עבורך
מעט ענווה לא תזיק לך , ת ר ג י ע  ולך לקבל מסחלבון סטירה!
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: אבי שאול על January 21, 2011, 09:30:20 pm
שבירו לגבי קורס מצבי חרום
אני ממליץ בחום לעשות!!! ובשנה הראשונה !
כמה שיותר מהר יותר טוב.
לא רק בגלל הבטיחות . גם בגלל שאתה נהנה מהספורט יותר
אתה מאמין בחופה שלך
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: איתן שבירו על January 21, 2011, 10:45:55 pm
אבי , לא בכדי קורס מצבי חרום לפי ספר עזר מבצעי שהיה בתוקף בזמנו דרש נסיון ושעות טיסות רבות
הפנמת הערכים שניתנים בקורס ( ואני לא עשיתי אותו ) יכולים להתקבל רק לאחר שאתה מבין את הספורט לעומק, מבין את הסיכונים ובוגר מספיק ( בספורט).
לא השוואה מתאימה אולי  אבל אתה תעשה קורס נהיגה ספורטיבית ברכב רק לאחר שצברתה ניסיון רב בנהיגה.
להבדיל ממטוס שבו כבר מהטיסות הראשונות אתה נכנס להזדקרות ולומד לצאת ממנה, אבל מטוס זה כלי טיס קשיח.
אנו טסים על "סמרטוטים" ולא מנסים לבדוק את המעטפת.
מה עוד שבסהכ אנו טיסים של סוף שבוע.
אני לא מאמין שיהיה מדריך או ביה"ס שיתן לעומרי קורס בשלב זה של ההתמקצעות שלו בספורט ( עומרי אל תעלב בבקשה ).
ושוב אנו בספורט להנות ולא לגרום לסביבה צער וכאב.
שבת שלום
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמרי בנדטי על January 21, 2011, 10:51:26 pm
צחיק איתן ושאול

אני מתייחס לכל דבר שאני נוגע בו כספורט.

כשהייתי ילד בן 17 עם רשיון היינו מאלתרים מסלול עם קונוסים והולכים ללמוד מצבי חירום במכונית על מגרש כורכר ריק בפלמחים. מעבר לפאן הטהור שיש בזה, זה לימד אותי מספיק כדי לצאת ממצבים שאני בטוח שאני באופן אישי לא הייתי יוצא מהם אם לא הייתי מתרגל את המגבלות של המכונית.

אח"כ קניתי אופנוע והתחלתי להתחרות בשטח ובסופרמוטו, במקומות מבוקרים ומסלולים סגורים. הייתי מגיע עם האופנוע על העגלה ורוכב אך ורק במגרש סגור עם ציוד מיגון מלא במגבלות ומחוצה להן.
מאוחר יותר, כשהתברגנתי וקניתי קטנוע ליום יום - מצאתי שאני משתמש ביכולות, ידע ונסיון הגבוהים שפיתחתי עם הזמן, כדי להחלץ מתאונה קלה או קשה לפחות פעם פעמיים בחודש. שוב, משהו שלא הייתי מצליח להחלץ ממנו אם לא היה לי הידע והנסיון שצברתי על המסלול.

אח"כ התחלתי ללמוד לטוס על מטוסים קלים.
דבר ראשון שמתרגלים שם אחרי שאתה יודע לטוס ישר, לפנות, להמריא ולנחות - זה מה קורה אם... ומתחילים בתרגול כל המגבלות של המטוס בתנאים אופטימלים - הזדקרויות, קאט מנוע וכולי. כדי שכשתטוס בסבבה ויכבה לך מנוע תדע מה עושים כי כבר היית במצב הזה המון פעמים.

עכשיו אני במצנחים. אני כבר יודע להמריא ולנחות, לפנות ולטוס ישר. ולכן הגיע הזמן לעשות קורס SIV
וגם קורס אקרו.
כדי שכשאטוס בסבבה שלי ותקרוס לי החופה, אפילו לא אחסיר פעימה - כי כבר הייתי שם ואדע לתפעל בקור רוח את המצב המוכר, כמו באופנועים, במכוניות ובמטוסים.


שבירו הדרך היחידה להגיד שאתה טייס בטוח, היא תמיד לחפש את המגבלות בתנאים מבוקרים ולבקר במגבלות האלו על בסיס קבוע, כדי שהגוף שלך ידע מה עושים בכל מצב בצורה אוטומטית.
סלח לי כן? אבל בנאדם שלא בטוח בעצמו ויודע להסתחרר בספירלה הדוקה בעומס גבוה וקצב שקיעה מטורף, לא אמור להתקרב בכלל אל בסיס הענן. כי אם הוא מתחיל להשאב מעלה הוא עלול להיות במצב של פחד כפול - הפחד מהשאיבה והפחד מהספירלה. מה שיקרה זה שאותו אדם ישב וישקשק ברתמה תוך כדי השאיבה לענן ולא ישלוט במצב שהוא נמצא בו.

כשטסתי בארי ביום חמישי והתחלתי להתקרב לענן והוא התחיל לשאוב, רעדו לי האשכים. אבל הדבר היחיד שהרגיע אותי היה הידיעה שבאופן חד משמעי אוכל לרדת בספירלה וליצור קצב שקיעה מספיק, כי כבר עשיתי את זה בעבר.
ובכל זאת כ 50 מטר מתחת לענן כשקצב השאיבה התחיל להיות גבוה יחסית למה שאני מכיר - יצאתי מהטרמיקה ולא התפתיתי להמשיך עוד טיפה, כי מתתי מפחד למרות הידיעה שכנראה שאצליח לברוח ממנו במקרה חירום ע"י הספירלה המוכרת.

לסיכום, דעתי מנסיון בענפי ספורט \ כלי רכב אחרים - מי שלא שוהה במצבים קיצוניים או חירומיים על בסיס קבוע, בתנאים מבוקרים ותרגול - הוא טייס מצנחים לא טוב ולא בטיחותי, ושיהיו לו 4 רזרווים ברתמה מצדי.

אין מצב בעולם שאני לא מספיק מנוסה לקורס SIV, ואין מצב בעולם שאני לא אקבל ממנו תועלת. בנוסף, אין מצב בעולם שיהיה נכון למישהו מאיתנו לטוס ללא הקורס הזה, ברגע שהוא יודע להמריא, לנחות ולפנות בצורה נורמלית, כי למצנח לא אכפת אם אתה לא מנוסה מספיק לקורס חירום, כשהוא ירצה לקרוס הוא יקרוס גם אם עוד לא עשית קורס כי עוד לא חלפה שנה. אתה באויר? דע ותרגל את כל מה שיכול לקרות לך!

לגבי ידע תיאורטי - מעבר לידע קודם שיש לי מכל מיני מקורות כמו למשל תיאוריה של לימודי טיס, לפני שבכלל הנפתי בפעם הראשונה כבר קראתי את כל הויקיפדיה וכל החומרים שידי השיגו. לפני שטסתי בפעם הראשונה כבר הייתי עם מספר שעות של סרטוני תאונות וקריסות ביוטיוב, עד מצב שידעתי לתזמן מתי הולכת לקרוס החופה לפי איך שהיא נראית מהצד.

אני יודע שאני לא יודע הכל, אבל אני גם לא "לא יודע כלום" בנושא כנפיים ועילוי, מה שאני לא יכול להגיד על מז"א למשל, שבזה אני מבין מעט מאוד ולא מתיימר.


בקיצור - חברים לא עשיתי תאונה או כמעט תאונה עדיין, יש לי כ-270 שעות באויר תוך 7 חודשים של טיסה עצמאית, מי שראה אותי מניף נוחת ממריא וטס רואה שאני לא ברמה נמוכה, ולא אטוס בהרים יותר בלי רזרווי.
אז תרדו לי מהגב ותהיו בטוחים שלא תהיה לאף אחד מכם הזדמנות להגיד לי "אמרתי לך".

ושתהיו בעניינים שאני מאוד מודע לאלו מכם שכותבים את הדברים בגלל חברות - ואני מעריך את זה מאוד. עם חלק מהקביעות אני מסכים וחלקן לא, אבל חיבוק ובדיחה גסה תמיד תקבלו ממני בעמדה.


שבירו - אני מוסיף הערה, ברכב , קורס נהיגה מתקדמת מתבצע אחרי זמן לא רב של נהיגה (גם בנהיגה מתקדמת יצא לי לגעת..), אבל חייבים לזכור שכל אחד והזמן שלו, הכשרון שלו וזה בכלל לא תלוי בשעות ונסיון - אלא בשקלול של נסיון, כשרון, ידע ורצון של המפעיל (טייס, נהג רוכב).
אני מתייחס לספורט שלי ברמה מאוד גבוהה ומאוד ברצינות והכמיהה להיות טוב או הכי טוב קיימת בי בכל דבר שאני נוגע בו. כשהתחלתי עם האופנועים קראתי את כל מה שניתן היה לקרוא והתאמנתי, כי היה חשוב לי לדעת כמה שיותר.
את המרוץ הראשון שלי ניצחתי בהפרש של חצי הקפה משאר הרוכבים.
לא תשכנע אותי אחרת - כדי להיות מפעיל של כלי כלשהו בצורה בטוחה - אתה חייב לדעת את המגבלות שלו בהקדם!
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: נועם פרידמן על January 21, 2011, 11:24:46 pm
נכון ששאיבת ענן היא דבר שעלול להיות מסוכן אבל לא שמעתי איך אתה נחלץ אם אתה תלוי על כנף של F-16 ?ועוד בלי רזרבי? ???
מטוס קרב עבר באותו איזור שטסת בו ורצית להיות מיתחת לעננים על מנת שתוכל לאותת לו בידיים שייראה אותך בזמן שהוא טס לכיוונך ב-900 קמש?או לעשות כמה ספירלות על מנת לאבד 100 מ ליפני שהוא לוקח אותך איתו לאבדון,אם היית חושב כל כך מיקצועי ועל כל האפשרויות לפחות היית נישאר יותר קרוב להר ומאבד גובה בצורה מתונה יותר קרוב לדופן על מנת לימנוע את הסיכון בלהיכנס לנתיב היתנגשות שכזה,אבל בימקום זה יצאת לעמק והישתעשעת בצילומים ,ספיראלות ושאר ירקות,באמצע שבוע מטוסים טסים בתדירות גבוהה ובגובה נמוך וראיתם את זה חצי שעה קודם,אז אל תקלו ראש בנושא הזה,אז בפעם הבאה לנסות קצת להפעיל את שיקול הדעת גם אם זה על חשבון כמה ספיראלות .
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמית על January 21, 2011, 11:27:12 pm
לגמרי מסכים עם עמרי ואבי לגבי קורס siv, אני חושב שצריך לעשות אותו גם חודש אחרי שלומדים להמריא ולנחות. 
שבירו הקורסים האלה מתבצעים בגובה רב מעל מים ועם מדריך בקשר ובשבילי זה היה הקורס הכי מלמד ומשמעותי ואני לא חושב שצריך איזהשהוא ניסיון משמעותי למעט לדעת להמריא ולנחות.
נעם אין לזה סוף עם המטוסים הדבר היחיד האפקטיבי זה להודיע להם שום תמרון שתעשה ברגע שהם באיזור לא ישנה כלום.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: צחי רייל על January 22, 2011, 12:32:52 am
דבר ראשון אני מסכים לגמרי לגבי הSIV כמה שיותר מוקדם, שבירות למרות ספר העזר המהולל של האגודה הרוב העולם כבר עברו ללמד SIV אחרי קורס גובה וממליצים לעבור אחד כל כמה שנים או כל פעם שעוברים קלאס של מצנח (נגיד מDHV 1-2 ל2).


דבר שני עומרי הדוגמא שלך על שאיבת הענן מדגימה הכי טוב את מה שאמרתי בתחילת ההודעה הקודמת שלי כי ספירלה היא ממש לא הדרך הכי טובה והכי מומלצת לברוח משאיבת ענן ככה שכל הביטחון שיש לך להתקרב לענניםמפותחים כי אתה יודע לעשות ספירלה מהודקת זו אשליה.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמרי בנדטי על January 22, 2011, 12:49:39 am
נכון ששאיבת ענן היא דבר שעלול להיות מסוכן אבל לא שמעתי איך אתה נחלץ אם אתה תלוי על כנף של F-16 ?ועוד בלי רזרבי? ???
מטוס קרב עבר באותו איזור שטסת בו ורצית להיות מיתחת לעננים על מנת שתוכל לאותת לו בידיים שייראה אותך בזמן שהוא טס לכיוונך ב-900 קמש?או לעשות כמה ספירלות על מנת לאבד 100 מ ליפני שהוא לוקח אותך איתו לאבדון,אם היית חושב כל כך מיקצועי ועל כל האפשרויות לפחות היית נישאר יותר קרוב להר ומאבד גובה בצורה מתונה יותר קרוב לדופן על מנת לימנוע את הסיכון בלהיכנס לנתיב היתנגשות שכזה,אבל בימקום זה יצאת לעמק והישתעשעת בצילומים ,ספיראלות ושאר ירקות,באמצע שבוע מטוסים טסים בתדירות גבוהה ובגובה נמוך וראיתם את זה חצי שעה קודם,אז אל תקלו ראש בנושא הזה,אז בפעם הבאה לנסות קצת להפעיל את שיקול הדעת גם אם זה על חשבון כמה ספיראלות .


סליחה כן?
אבל טסתי ומסביבי תמיד היו מצנחים. כשהמטוס עבר עוד לא הייתי באויר אפילו, אבל אחרים היו.
אנשים יצאו לקרוסים.
אנשים יצאו לעמק.

אני הגבהתי ליד ההר, טיפסתי מעליו וירדתי.
הגבהתי שוב מעל ההר, יצאתי לשדה הנחיתה והגעתי אליו עם 500 מטר לאיבוד.

ההר וסביבתו ידועים לחיל האויר במיוחד בסופש, אם אתה שואל אותי המטוס עבר שם בכוונה כדי לראות ולוודא מצנחים ולא עבר שם בטעות. הוא גם לא טס 900 קמ"ש אלא יותר לכיוון ה 400 קמ"ש או פחות. היב"א יודעים על המצנחים ורואים אותם במכ"מ, אולי זה היה מעבר מכוון כדי להפחיד \ להסתכל ולוודא את החתימה שלנו במכ"מ שלא מדובר בפעילות אחרת.
קרוס הוא יותר מסוכן מהבחינה הזאת מאשר טיסה מקומית בסביבת אתר רחיפה מוכרז ומוכר, ונחיתה בשדה המוכרז.
האם אדם וקסלר שזה המקצוע שלו, היה לא מקצועי בכך שהוא טס בגבהים האלו ועוד יצא לקרוס?
האם צ'ינו שטייל לכל אורך הארץ באותו יום היה לא מקצועי?
האם רומן שעוסק בתחום וטס לכמון וחזרה מעל העמק היה לא מקצועי?
האם ויקטור שמתחרה בחו"ל בקרוס קאנטרי וגם טייל בעמק היה לא מקצועי?

 או שהם כן ואני לא כי להם יש רזרווי?

אני לא רואה איך אני לא מקצועי ביחס לאחרים, בהנחה כמובן שכולנו עשינו את אותו הדבר בדיוק - ע"פ הדברים שאמרת.

האם הרזרווי היה עוזר לי אם המטוס היה לוקח אותי?
האם היה עליי לא להמריא? אז הביקורת צריכה להיות לכולם ולא רק אליי.

לטוס בהרים ללא רזרווי היה לא מקצועי ולא חכם - מקבל.
 אבל לא בגלל מה שאתה כותב, אלא נטו בגלל שאם משהו משתבש בחופה או בתרגיל ואני מתחרבש לאדמה, לא ממש היה מה לעשות מלבד לתפעל. שאר הסיבות שכתבת הן פשוט לא רלוונטיות ולכן אין בהן כדי לתייג אותי "לא מקצועי" ביחס לאותם אחרים שחגגו באותו היום שם יחד איתי.

הדבר הכי נכון ומקצועי במצנחי רחיפה, בהתחשבות בכל הדברים שעלולים לקרות - יהיה לא לעוף, בטח שלא לצאת לקרוסים.

סיכמתי את נושא הרזרווי.
אז, כמו שהחרקים אמרו פעם - חיה ותן למות.
שחרר אותי בחייך, אם אתה מבקר מישהו דאג להיות רלוונטי אחרת ההתייחסות לביקורת תהיה בהתאם.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמרי בנדטי על January 22, 2011, 12:57:13 am
דבר ראשון אני מסכים לגמרי לגבי הSIV כמה שיותר מוקדם, שבירות למרות ספר העזר המהולל של האגודה הרוב העולם כבר עברו ללמד SIV אחרי קורס גובה וממליצים לעבור אחד כל כמה שנים או כל פעם שעוברים קלאס של מצנח (נגיד מDHV 1-2 ל2).


דבר שני עומרי הדוגמא שלך על שאיבת הענן מדגימה הכי טוב את מה שאמרתי בתחילת ההודעה הקודמת שלי כי ספירלה היא ממש לא הדרך הכי טובה והכי מומלצת לברוח משאיבת ענן ככה שכל הביטחון שיש לך להתקרב לענניםמפותחים כי אתה יודע לעשות ספירלה מהודקת זו אשליה.


ע"י ספירלה אפשר להגיע לכ-20 מטר שניה של אבדן גובה.
ע"י אזניים וספיד אפשר להגיע ל8-9 מטר שניה.

מה יותר יעיל?

אשאל שאלה אמיתית לחלוטין בלי ציניות - האם יש דרך מהירה יותר לאבד גובה?
אני יודע שההבדל בבחירת השיטה היא בין הית ע"פ סחיפת הרוח, ושטיפים וספיד יהיו יותר נכונים במקרה שיש רוח, גם את זה לקחתי בחשבון ובשיטה הזאת השתמשתי לאבד גובה בשרונה ברוח חזקה לקראת נחיתה, ספירלה לא הייתי עושה שם, למשל.
אני מאמין שכל שיטה והיתרון והחסרון שלה, אבל הבנתי שהדרך הכי מהירה לאבד גובה היא ספירלה ולכן זה המפלט האחרון במקרה של שאיבה רצינית.

ובינינו, זה גם הרבה יותר כיף מאשר לשבת כמו אהבל עם ה A בידיים ולחכות שזה יפסיק לעלות...
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: צחי רייל על January 22, 2011, 01:09:45 am
כשהעילוי של הענן הוא ב30+ לא יעזור לך לרדת ב20-, וכבר שמעתי סיפורים מסמרי שיער של חברה שעשו את הספירלה הכי חזקה שלהם ועדיין עלו ב15+.
והבעייה בספירלה שאתה לא יוצא מהעילוי ואתה גם לא יכול להשאר בספירלה של 20- יותר מדקה אולי 2 אם אתה ממש גיבור. ז"א שגם אם הצלחת לרדת יותר מהר מקצב העלייה ולהציץ מתחת לבסיס הענן ברגע שתשחרר את הספירלה אתה באותה הבעייה אבל בלי הכוח להכנס לעוד ספירלה כזו.

נכון שבטיפים עם SS אתה לא יורד מאוד מהר אבל אתה תצא קודם מהעילוי, ובענן כזה שצריך 20- כדי לרדת לצאת מהעילוי זה הסיכוי היחיד לשרוד.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמרי בנדטי על January 22, 2011, 01:19:26 am
כשהעילוי של הענן הוא ב30+ לא יעזור לך לרדת ב20-, וכבר שמעתי סיפורים מסמרי שיער של חברה שעשו את הספירלה הכי חזקה שלהם ועדיין עלו ב15+.
והבעייה בספירלה שאתה לא יוצא מהעילוי ואתה גם לא יכול להשאר בספירלה של 20- יותר מדקה אולי 2 אם אתה ממש גיבור. ז"א שגם אם הצלחת לרדת יותר מהר מקצב העלייה ולהציץ מתחת לבסיס הענן ברגע שתשחרר את הספירלה אתה באותה הבעייה אבל בלי הכוח להכנס לעוד ספירלה כזו.

נכון שבטיפים עם SS אתה לא יורד מאוד מהר אבל אתה תצא קודם מהעילוי, ובענן כזה שצריך 20- כדי לרדת לצאת מהעילוי זה הסיכוי היחיד לשרוד.

זה ברור, חשבתי שיש משהו אחר שלא ידעתי.
כשהחלטתי לצאת מהסכנה של השאיבה הייתי רק עם SS
אם הייתי מרגיש סכנה התכנית היתה להוסיף טיפים
אם גם זה לא היה עוזר, המפלט האחרון למנוע את הצפצוף של הוריו הוא הספירלה.


לגבי ה + 30, אני חושב שזה אחד הדברים הכי מפחידים שאני יכול לחשוב עליהם.

האם התנתקות מהמצנח לגמרי, ופתיחת רזרווי בגובה נמוך יותר היא פתרון לגיטימי לדעתך, או שהסיכוי שהוא יחזיק את המכה של הפתיחה במהירות שתצבור בנפילה החופשית הוא נמוך?
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: חיים אוסין - קרלוס על January 22, 2011, 01:28:35 am
וואלה חברים, זה השרשור המעניין ביותר מזה זמן רב! כל הכבוד לנו...

עמרי, כפרה...

מסכים לגישה שלך, מאמין בגישה שלך, מאמץ את הגישה שלך, במקצב שונה.

לפני הנסיעה הראשונה לנפאל, כשידעתי מה זה ספירלה, אך עוד ידעתי לבצע אותה, בניתי לעצמי מרווח בטיחות:
"אני עולה עד ל2/3 מהמהירות שבה אני יודע לרדת."
מאותו רגע הייתי רגוע באוויר.

למידה היא תהליך של הבנה, קבלה והפנמה.
הפנמה הוא תהליך ארוך. הוא בעיקר ארוך בטיסה חפשית, בה החושים בתהליכי למידה מאוד עדינים. באותה מידה שהראייה שלנו לא יכולה לראות כל גרגר חול בנפרד כאשר אנו עומדים בחוף הים, כך ה"מוח האנליטי" אינו מסוגל לעבד את גרגרי החול שהחושים קולטים.

אין לנו דרך להסביר איך נולד החוש השישי באוויר.
הדבר היחיד שאנחנו כן יודעים להגיד הוא שזה דורש זמן לפתח אותו.

מתוך נסיון קולקטיבי אנחנו יודעים להגיד שזה דורש יותר זמן ממה שנדמה לנו.
איך אנחנו יודעים להגיד את זה?
מכיוון שעם הזמן השתפרנו. יש מאיתנו שהשתפרנו הרבה. עבורי שיפור הטיסה הפך לדרך חיים.

בהסתכלות אחורה, מה שידעתי לתפעל כאשר היו לי 270 שעות טיסה היה חצי ממה שאני יודע היום.
הרבה מאיתנו מסתכלים אחורה, אל תחילת הדרך שלנו, ורואים איזה שטויות עשינו. כל אחד מאיתנו עשה לפחות דבר אחד, שהיום הוא לא יעשה. בעבר, כאשר זה נעשה, זה יכול היה להסתיים בסיפור עצוב.

אחת מתפיסות הלמידה המתקדמות נקראת NLP. (Neuro Linguistic Programming)
על פי גישה זו, כל הליך למידה עובר 4 שלבים:

1)   אי יכולת                 לא מודעת
2)   אי יכולת      מודעת
3)   יכולת      מודעת
4)   יכולת       לא מודעת

קורט סטולרו הברזילאי מתאר את ארבעת השלבים בהליך לימוד הטיסה החפשית:

1)   פעם ראשונה רואים מצנחים בנתניה. להניף נראה פשוט.
2)   לומדים להניף ומתוודעים לקושי.
3)   יש לנו היכולת להניף ולשלוט, אך זה דורש מודעות, חשיבה על הדבר הנכון לעשות בכל מצב.
4)   אנחנו מניפים כאילו הכנף היא שלוחה של גופנו. אנחנו מבצעים תיקונים לא מודעים. כמו לקשור נעליים.

מה שהרבה חברים פה אמרו לך, ואני מצטרף אליהם באהבה, הוא לתת זמן לחוש השישי להיבנות.

רמת הסיבוכים שיכולים להתפתח בספירלה מאוד גבוה. סיבוך ביציאה יכול לגרום לחופה לרוץ מתחתייך ולמצוא את עצמך "gift wrapped".
בספירלה נעולה 100 מטר נגמרים ב 5-7 שניות. פשוט אין זמן להגיב.
אני מזכיר לך את דבריו של צחי אליי: " השאלה היא לא אם אני יכול לתפעל תקלה מעבר למגבלות. השאלה היא האם אני מבין כמה פחות יכולת תהיה לי לתפעל את התקלה שנוצרה כתוצאה מהתקלה הראשונה..."

עמרי יקירי,
מצד אחד, צריך לשחרר את התודעה.
מצד שני, אף אחד לא מצליח בקפיצה הראשונה.
מצד שלישי, אין לנו הכלים להפוך אדמה לספוג, או לקלף אותך מהאספלט...שמור על עצמך.

שלך,
קרלוס
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: צחי רייל על January 22, 2011, 01:40:42 am
א) הרזרבי לא מתוכנן לעמוד בפתיחה כזו.
ב) קצב השקיעה של הרזרבי הוא 5-. ז"א אין בעייה להגיע לסטרטוספירה דרך הענן על רזרבי גם אם פתחת את הרזרבי יחסית רחוק מהענן אבל מתחתיו.
ג) ואז אין לך איך לברוח מהעילוי והביטוי 'תלוי בחסדי שמיים' מעולם לא היה נכון יותר לגביך !


אהה כן וד) בשביל זה צריך לטוס עם רזרבי ....     ;)
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמרי בנדטי על January 22, 2011, 01:47:51 am
א) הרזרבי לא מתוכנן לעמוד בפתיחה כזו.
ב) קצב השקיעה של הרזרבי הוא 5-. ז"א אין בעייה להגיע לסטרטוספירה דרך הענן על רזרבי גם אם פתחת את הרזרבי יחסית רחוק מהענן אבל מתחתיו.
ג) ואז אין לך איך לברוח מהעילוי והביטוי 'תלוי בחסדי שמיים' מעולם לא היה נכון יותר לגביך !


אהה כן וד) בשביל זה צריך לטוס עם רזרבי ....     ;)


ובקיצור - רזרווי מוערך יתר על המידה.. איפה יש תנאים מחר?  lugh
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: shaison על January 22, 2011, 05:24:16 am
התעייפתי מלקרוא את השירשור הזה..........

וואלה הילד רוצה להרוג את עצמו מי אתם שתעצרו אותו?

ורגע של רצינות.
עמרי לבדוק את מגבלות המצנח זה נכון בזמן הנכון בתנאים המתאימים!!!
100 מטר מעל הים בלי חליפת הצלה וסירה במים = מוות.
אתה יכול להגיד שאני קיצוני אבל אלו העובדות היבשות (לאחר הפגיעה במים!)  בלי התחנפות  ושאר ירקות.

זה שאתה בודק את מגבלות המצנח זה לא אומר שאתה יודע מה המגבלות שלך על המצנח הנ"ל בטח כשזה מתפתח למצב חרום ללא גובה או רזרבי.

ולגבי מתי לעשות קורס SIV  זה דבר מאוד אישי רוב המרחפים אשר יעשו את הקורס מוקדם מידי בשנתם הראשונה כמרחפים רק יבהלו ויורידו מבטחונם האישי וכתוצא מכך יהפכו לטייסים גרועים/מסוכנים יותר ולמעשה יעשו צעד אחורה ולא קדימה.

לעומתם כ20 אחוז  מהמרחפים בשנתם הראשונה  בגלל ביטחון אישי גבוה  חלקם בגלל ידע ושעות טיסה מספקות וחלקם בגלל טימטום אכן ילמדו וירוויחו צעד גדול קדימה ................  כלומר כולכם צודקים.

מיכל מה שמזעזע זה לקרוא כול שבוע שאנשים ממריאים במשב חלש של 25-30 קמ"ש וזה נשמע נורמלי לאחרים.

וכן עומרי כולם חוטאים לטוס באמצע שבוע בגבהים האלו באזור הזה אני מקווה שזה לא יגמר באסון (אבא שלי היה שואל אותי בתור ילד" ואם כול הילדים יקפצו מהגג אז גם אתה תקפוץ?".)

עמרי מצנח רזרבי הוא לא שיטה לאיבוד גובה.

בקיצור תהנו

שי
 
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: מיכל מור על January 22, 2011, 07:50:13 am
מסכימה לגמרי !

השירשור הזה משאיר אותי בלי מילים...ולא קל להשאיר אותי בלי מילים בד"כ....
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: איתן שבירו על January 22, 2011, 08:16:58 am
עומרי
כן יש עוד שיטה לאבד גובה ללא ספירלה - B STALL , כמובן שיש ללמוד אותה ולדעת את הסיכונים ואיך לצאת ממנה.

פחד הוא לא מחלה , פחד הוא מנגנון המגן עלינו מלעשות שטויות ( כמובן במינון נכון) ילד קטן לא מפחד , כי הוא לא מבין את רמת הסיכון.
ח"א טס גם בימי שישי ובגבההים נמוכים.
האם וידאתם עם ה יבא את הפעילות?
קרא את כל התגובות ותפנים גם את החלקים שלא מצאו חן בעינך.
קרא את התגובה של שי לנואל בעיון ותבין.
חרמנות טיסה גבתה קורבנות לא מעטים.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: נועם פרידמן על January 22, 2011, 08:17:19 am
עומרי באמת הצלחת להוציא פה אחלה דיון,אבל אל תהיה כל כך רגיש,אני מצטער אם היתכונתי לטיסות באמצע שבוע רק אליך,הכוונה היתה לכל השאר גם כן ;)
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמרי בנדטי על January 22, 2011, 08:45:45 pm
עומרי באמת הצלחת להוציא פה אחלה דיון,אבל אל תהיה כל כך רגיש,אני מצטער אם היתכונתי לטיסות באמצע שבוע רק אליך,הכוונה היתה לכל השאר גם כן ;)


אני ממש לא רגיש וגם לא נעלב, אני רק שם גבולות.
ועכשיו אני אפתח עד הסוף ואולי גם תבין מאיפה מגיע הגבול המוחלט שאני מציב, ולמה אני דואג שלא ייצא לי שם רע כשזה לא נכון.
כי אמנם אני חדש, ואמנם עשיתי דברים שנראים לאחרים מסוכנים ואולי באמת מסוכנים..
אבל העובדות מדברות בעד עצמן ורקורד הבטיחות \ פציעות שלי נקי מלבד מספר גרירות בהנפות הראשונות.
אז ברגע שסגרתי את נושא הרזרווי, אין שום סיבה שיהיה עליי זרקור של ילד מופרע וחסר אחריות, לך תדע אם ביום מן הימים ארצה לטנדם את החברה שלי ומישהו יזרוק לה שאני טייס מסוכן וחסר אחריות?

אני מוכן לקבל ביקורת עניינית אבל לא מוכן להיות "ההוא הלא בטיחותי" שכולם מסתכלים עליו בעין עקומה, בגלל שיש איזה טרנד או משהו כזה.
אני טייס בטיחותי מאוד עם יכולת קבלת החלטות מושכלות ומבוססות על ידע. לפעמים טועים כמו כולם, ועד היום הטעות הכי גדולה שלי היתה לטוס בהרים בלי רזרווי.
מרגע שהפסקתי לעשות את זה - אני טייס בטיחותי ככל הטייסים, רק שעל הדרך למדתי ואני לומד את המגבלות וע"י כך אני אפילו יותר בטיחותי.

אנשים בקלות יכולים להתבלבל ולטעות בי כי אני מספר בדיחות גסות ועושה רושם של בחור קליל וקל דעת, אבל כאמור - הרקורד הבטיחותי שלי במצנחים וגם בכל ספורט אחר שעסקתי בו הוא נקי ללא רבב וללא אף פציעה שמצריכה בית חולים או החלמה כלשהי, אפילו באופנועים, ואי אפשר להאשים אותי ברמה נמוכה של מתיחת גבולות.
מסקנה מתבקשת - אני מכיר את הגבולות ומכאן אפשר להסיק שיש לי ידע בתהליכי למידה והשגת נסיון באזור המגבלות, אבל מהצד התחתון שלהן ולא מהצד העליון - כלומר מגרד את הגבול בלי לעבור אותו.

אלו הסיבות שאני פשוט לא מוכן לקבל רבע ביקורת לא עניינית, בשיא הכנות.


ואכן - הדיון הזה הציף שאלה מאוד רצינית - איך מחליטים מתי ניתן להתקדם לקורס מצבי חירום? האם טייס שטס רגוע ונינוח תמיד, הוא טייס יותר בטוח מטייס שחווה את מגבלות המצנח בשביל ללמוד אותם?
מי ישרוד במקרה של מצב חירום שדורש תפעול נכון וקר רוח?

לי התשובה ברורה, שבירו חושב אחרת, והאמת לדעתי איפשהו באמצע ותלויה מאוד בבן אדם עצמו.
אבל השאלה הזאת צריכה להיענות על ידי מדריכים לדעתי, ולא ע"י טייס ותיק שאוהב את הרוגע, או טייס צעיר שמחפש את הגבול, כי שבירות, כפרה עליו  hug הוא בדיוק ההפוך ממני כשמשווים את הנתונים האלה.. ולכן דיון בינינו בלי קבוצת ביקורת או מישהו אובייקטיבי ומנוסה לא ייתן כלום מלבד הגעה לאלימות. ושבירו יותר חזק ממני אז אין מצב שאני זורם איתו על אלימות, אני פשוט רץ מאוד מהר...
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: Moshe Grad על January 22, 2011, 09:32:18 pm
ולא עבר שם בטעות. הוא גם לא טס 900 קמ"ש אלא יותר לכיוון ה 400 קמ"ש או פחות. היב"א יודעים על המצנחים ורואים אותם במכ"מ, אולי זה היה מעבר מכוון כדי להפחיד \ להסתכל ולוודא את החתימה שלנו במכ"מ שלא מדובר בפעילות אחרת.
קרוס הוא יותר מסוכן מהבחינה הזאת מאשר טיסה מקומית בסביבת אתר רחיפה מוכרז ומוכר, ונחיתה בשדה המוכרז.
האם אדם וקסלר שזה המקצוע שלו, היה לא מקצועי בכך שהוא טס בגבהים האלו ועוד יצא לקרוס?
האם צ'ינו שטייל לכל אורך הארץ באותו יום היה לא מקצועי?
האם רומן שעוסק בתחום וטס לכמון וחזרה מעל העמק היה לא מקצועי?
האם ויקטור שמתחרה בחו"ל בקרוס קאנטרי וגם טייל בעמק היה לא מקצועי?

עד כאן ציטוט של עומרי


עמרי ידידי

לצערי המ"כם של היב"א ושל מטוסי הקרב איננו יכול לראות אותנו, בדוק.
אני בספק גדול אם הם יכולים או מנסים לראות אותנו במהירות 900או 400 קמש, לדעתי בלתי ניתן לביצוע תוך כדי דוג פייט רציני בשבעה גיי על הגב.
מבחינתם המקום נקי, והחשבונות שלנו של דרום מזרחיות מתחת ל30 קמש שפותחים את האתר לטיסת מצנחים אפילו לא ידועים להם.
הם לא שולחים אף 16 לבדוק אם המקום נקי ממצנחים או גלשנים.

כנראה מה שמחזיק אותנו  ואותם בחיים זה חוקי ההסתברות של מפגש ארעי בין שני כלי טייס קטנים במרחב תלת מימדי, בפרקי זמן קצרים יחסית.

דרך אגב החוק לצדם.
דרך אגב שתיים, גם אם תתקשר ותודיע, הם לא ישנו את התוכניות שלהם אלא יודיעו לך מידית להשאר על הקרקע לצמיתות, ויחזירו אותך לדרך אגב הראשון.

ונכון יהיה להגיד שכולנו לא מקצועיים, עד אשר החוק יוסדר ויאפשר לנו להיות חוקיים ומפוקחים  קרי "מקצועיים".

משה גרד
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: אוהד על January 22, 2011, 10:27:50 pm
רק עכשיו אני קורא את השירשרשור הניפלא הזה.
ועומרי עליי לציין שאני גאה בך.
בראש ובראשונה על השפה העינינית
ועל העובדה שהשירשור לא התדרדר להכפשות וריבים.
נותר לנו רק לקבוע קורס SIV אולי בנפאל או שניקח את הסירה לטורקיה
ונשלב את זה בהפלגה.
אגב קרלוס איפה למדת NLP.? כי נירשמתי ללימודים הללו .
חוץ מיזה שבירו , אני לא נותן סטירות, אני חונק ,"פייט קלאב בשרונה", יועלה על ידי עומרי בזמנו החופשי.
מניסיוני בצניחות חופשיות (13 במיספר) החלטתי לשקול להחזיק ברזרבי שהינו ריג של חופשיות,
וזאת מהסיבה שהוא ניתן לניהוג נוח ובטיחותי, אבל עוד חזון למועד.
אני חייב לציין שלמדתי ממך עומרי, איך לנהל ויכוח בפורום תוך שכל הצדדים לומדים ממנו . תודה :)
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: אבי שאול על January 22, 2011, 11:46:57 pm
עומרי מה שהחברה מנסים לספר לך פה ואני יתמצת במשפט 1 של צחי 

ההבדל העצום בין רמת הידע שיש לך לרמת הידע שאתה חושב שיש לך !!!

קבל כמה דוגמאות ללמה חושבים עליך שאתה חסר אחריות כולל אני

1 ספיראל בגובה נמוך      כניראה שלמדת בשירשור הזה שמסוכן !! במידה וידעת לפני שזה מסוכן אז אתה מה שחושבים עליך !!
2 וינגים ברכס                כניראה שלמדת בשירשור הזה שמסוכן !! במידה וידעת לפני שזה מסוכן אז אתה מה שחושבים עליך !!
3 טיסה ללא רזרבי          כניראה שלמדת בשירשור אחר שמסוכן !! במידה וידעת לפני שזה מסוכן אז אתה מה שחושבים עליך !!
4 טיסה קרובה להר עם רכיב משמעותי      הספקת ללמוד כבר מהנסיון בצרעה
5 רתמה ללא מיגונים ואם ישנם מיגונים אני מקווה שלא תזדקק להם עוד לא למדת


טיסה ברכס עם סיגריה בפה ללא קסדה וכפכפים ואתה מצפה שאנשים כאן ישפטו אותך לפי עובדות ????

אם בזמן הקצר שאתה טס למדת כל כך הרבה לך תדע מה אפשר ללמוד ב 5 שנים ??

תעשה לעצמך טובה תוריד פרופיל ואו תלך ללמוד מסודר כי תאמין לי
אנחנו צריכים אותך גם לאיסופים  ;)

ואת כל זה אומר מי שגם יש כמה שחושבים שהוא אם עובר ביטחון

מקווה שקיבלת בהבנה כמו שראיתי 
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: אוהד על January 23, 2011, 12:48:43 am
אבי וינגים ברכס זה באשמתי.
לדעתי זה מציל חיים במידה ויש סכנת התנגשות .
לגבי הסיגריות יש גם סכנה מהסרטן :)
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: איתן שבירו על January 23, 2011, 09:02:39 am
אוהד,
רצוי מאד שתיקח את עומרי לשיחה רצינית , לא הכל צחוק
יכול להיות שעומרי הוא פנומן , אבל רבאק ! כפי שאבי אמר אנכנו צרכים אותו גם לאיסופים.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: צחי רייל על January 23, 2011, 01:05:23 pm
אוהד בלי לפגוע אבל לדעתי זה לא רק הוינגים ברכס אלא הרבה יותר בגלל שלימדת את עומרי וינגים ברכס לפני שאר כללי הבטיחות!!!
אולי אם היית מלמד לפי סילבוס מסודר ועומרי היה טס בגלבוע לפני שעשה ספירלה ברכס במקום ההפך הוא לא היה צריך ללמוד את כל חוקי הבטיחות בפורום.


ואגב להציג וינגים ברכס כאמצעי להמנע מהתנגשות נראה לי קצת מוזר, לא עדיף ללמד הסתכלות סביב?  ולא עדיף ללמד וינגים בגובה לפני שמתרגלים אותם ברכס (אם בכלל) ?
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: באבי שחר על January 23, 2011, 01:58:06 pm
 
ווינג זה תרגיל שנבנה בכמה שלבים. בכדי למנוע התנגשות ברגע האחרון צריך פחות זמן. איך בדיוק זה עובד?
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: elad_sinai על January 23, 2011, 05:35:37 pm
ווינגים ברכס זה לא מציל חיים!!! זה אפילו יכול להרוג dead

מה שאולי התכוונת שיכול להציל חיים ברכס, זה ספין, שיכול למנוע התנגשות.

ואני לא מכיר הרבה טייסים בארץ שיכולים למנוע התנגשות על ידי ספין ולצאת בחתיכה אחת :P

גם אין הרבה שיודעים לעשות ווינגים כמו שצריך (אני ביניהם) והרבה יותר שלא מבינים מה המשמעות של ביצוע לא טוב של ווינגים...

לתשומת לבכם... hug
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: ram_nizani על January 23, 2011, 06:23:35 pm
הוא גם לא טס 900 קמ"ש אלא יותר לכיוון ה 400 קמ"ש או פחות.

סתם, למען הדיוק:
F16: מהירות שיוט 930 קמ"ש. מהירות מירבית 2165 קמ"ש.
http://www.nationalmuseum.af.mil/factsheets/factsheet.asp?id=399 (http://www.nationalmuseum.af.mil/factsheets/factsheet.asp?id=399)
F15: מהירות שיוט 917 קמ"ש. מהירות מירבית 2655 קמ"ש
http://www.globalsecurity.org/military/systems/aircraft/f-15-specs.htm (http://www.globalsecurity.org/military/systems/aircraft/f-15-specs.htm)

עומרי, עזוב את כל השאר. אם מישהו שריסק את כל העצמות בגוף וכמעט מת איזה 4-5 פעמים, והולך עם חולצה שכתוב עליה "if you're gonna be stupid, you better be tough" מטיף לך על בטיחות, כנראה שיש כאן בעיה קטנה. אתה לא חושב?
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: עמרי בנדטי על January 23, 2011, 10:04:42 pm
הוא גם לא טס 900 קמ"ש אלא יותר לכיוון ה 400 קמ"ש או פחות.

סתם, למען הדיוק:
F16: מהירות שיוט 930 קמ"ש. מהירות מירבית 2165 קמ"ש.
http://www.nationalmuseum.af.mil/factsheets/factsheet.asp?id=399 (http://www.nationalmuseum.af.mil/factsheets/factsheet.asp?id=399)
F15: מהירות שיוט 917 קמ"ש. מהירות מירבית 2655 קמ"ש
http://www.globalsecurity.org/military/systems/aircraft/f-15-specs.htm (http://www.globalsecurity.org/military/systems/aircraft/f-15-specs.htm)

עומרי, עזוב את כל השאר. אם מישהו שריסק את כל העצמות בגוף וכמעט מת איזה 4-5 פעמים, והולך עם חולצה שכתוב עליה "if you're gonna be stupid, you better be tough" מטיף לך על בטיחות, כנראה שיש כאן בעיה קטנה. אתה לא חושב?


סתם לשם הידע שלך - מהירות שיוט היא לא המהירות שבה המטוס נמצא תמיד.
אתה מחפש את מהירות המינימום - מהירות ההזדקרות של המטוס.
אליה אתה מוסיף איזה 20% וזאת תהיה המהירות שהמטוס יטוס בה, אם הוא יודע שיש מצנחים באויר והוא מחפש אותם.

ידע כללי - מהירות שיוט = המהירות שבה המטוס יעבור הכי הרבה מרחק על אותה כמות דלק = יעילות מירבית.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: jonatan על January 23, 2011, 10:56:39 pm
עומרי שלום
לפני שבועיים בנפאל  ראיתי טייס  מסיים את הקריריה שלו בתחום המצנחים  בגלל שהוא עשה ספירלה לצאת מבסיס ענן וזה נגמר בגב מרוסק .
אני לא טס הרבה זמן רק שנה וחודש אני עשיתי את הקורס SIV שבוע אחרי שסיימתי את הקורס גובה שלי בנפאל זה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי ממליץ בחום לעשות אותו .
המדריך שלי בנפאל ראה את הסרטים שלך והוא אמר לי הצורה פשוטה אם מיפתה צורפתי כבד לקחת סכין ולחתוך לא את המייתרים אם אתם לא רוצים טייס הרוג .
שתחלית שאתה רוצה לעשות קורס אקרו אולי תבין שספירלה זה לא אקרו  זה תרגיל טיפשי ומשעמם ומאוד מסוכן.
ואיך שזה ניראה אתה לא מבין מזה תהליך נכון ומה היכולת שלך לדוגמא ביום שתעשה וויגאוור  ותחתף קירסה קתנה אתה תיכנס לכזו ספירה עצבנית ואם תעשה ברכס או בכול מקום נמוך מדי 300מ' מטר ומטה  אתה  מת נקודה .
אני חושב שאתה אחלה בן אדם ואבל  אני חושב שאין לך מושג מה באמת אתה עושה אני רק יכול להמליץ לך ,תחסוך קצת כסף טוס
לנפאל יש שם בחור בשם דוד הוא מחלוצי האקרו בעולם תעשה SIV אצלו זה יפתח לך קצת  את המחשבה.

יונתן
 
 
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: צחי רייל על January 23, 2011, 11:36:01 pm
עומרי באמת נראה לך שחיל האוויר ירים F16 בשביל להסתכל אם יש מצנחים בהר הארי?     קרעת אותי מצחוק.

אני יכול להבטיח לך ב100% שאין להם מושג שאתה שם.

אגב 900 קמ"ש זה מהירות השיוט בגובה מיטבי (מאוד גבוה) בגבהים שלנו הם משייטים ב600-700 קמ"ש.
אבל בינינו גם ב400 קמ"ש הם לא יספיקו לראות אותך ו/או להגיב. חבר שהוא טייס קרב אומר שהם רואים מסוק באוויר הוא נראה להם בכמה שניות שהם רואים אותו כאילו הוא עומד במקום למרות שהוא טס מעל 100 קמ"ש.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: יובל - נשרק'ה..... נשר מצנחי רחיפה על January 24, 2011, 08:54:34 am
ממה להתחיל?
רזרבי? נו שוין -זאת לא הנקודה.
הנקודה היא תהליך החשיבה  :אני לא אטוס ללא  רזרבי כי אני אזדקק לו (לעומת :אני אטוס עם רזרבי למקרה חירום חס וחלילה טפו טפו טפו, חתול שחור, מלח מים).
מטרת הרזרבי אמורה להיות בעיקר שקט נפשי. היו מעט מאד מקרים מוצדקים של פתיחת רזרבי בארץ...
אתה "חייב" רזרבי כי אתה "יודע" שתזדקק לו,הליך חשיבה כזה לא בריא -לדעתי.
אני טוען שמוטב להתרכז בציוד,מה קורה עם מיתרים בכלל והאם יש פגומים? מתי החופה נבדקה לאחרונה? והדברים קריטיים בעיקר למי שנהנה מתרגילי אקרו . עשית 270 שעות חופה צריכה לעבור בדיקה כל 100 שעות.
מה קורה עם הריתמה?נעלי רחיפה?כפפות?
בקיצור למד מנסיונו של דויד...
דברים אחרים - ווינגים למקרי חירום ??????למנוע תאונה??????? אמרתי פעם  - אוי לנו.
ספין כדי למנוע תאונה?????????????????????  (אני מאד מקווה שזאת היתה בדיחה)
יונתן אם מישהו נהנה מספירלה (אני לא יכול יותר מ3-4 סיבובים זה עושה לי כאב ראש) אתה לא יכול לומר לו שזה תרגיל משעמם...
בכל מקרה ,עמרי, התבגרת בספורט - כבוד.
כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: shaison על January 24, 2011, 10:04:31 am
וואלה יובל טוב שהזכרת מה ששכחתי לכתוב!!!
270 שעות על החופה לא בטוח כמה ספיראלות הייתי רוצה לעשות עלייה!
שתיי חופות של אותו יצרן עם 250 שעות אחד בספיראלה אחד בסאט גמרו פה עם מייתרים קרועים ונקודות עגינה בB שנתלשו החוצה.  שני המקרים נגמרו עם רזרבי.

מי צודק ?  הייצרן כי בשני המקרים  לא הוחלפו או נבדקו המייתרים........... נשמע לך מוכר?

ויונתן כול בחור שני בעולם הוא מחלוצי האקרו..........
ספיראלה הוא תרגיל חשוב מאוד לא טיפשי וכן נחשב לאחד מתרגלי האקרו הראשונים (תשאל את החלוץ בנפאל).
לגבי מתי לעשות קורס SIV כבר כתבתי מעטים ירוויחו מזה שבוע אחרי קורס גובה, רובם הגדול "יפסיד" וחלקם אפילו יפרשו מהספורט.
אני שמח שלך זה עזר

בשמחות
שי

כותרת: בעניין: סיפור הטיסה של היום, בקצרה ממש ועם מסקנה ענקית
תגובה על ידי: ליאור על January 24, 2011, 10:37:59 am
אוהד,

אם אתה שט לטורקיה אני מקווה שזה בשביל להביא הספקה לכורדים ולארמנים המקופחים.
ממליץ על שינוי שם הספינה שלך למירמוריה, כדי למרמר להם קצת את החיים בחזרה.