פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: אילן על December 01, 2010, 05:59:31 pm
-
לעיונכם (ליחצו על הקישור )
http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cidc_repository2%5C523%5C722%5C042fb50344764f4a0300000094b92aa3&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=48462E089AB7B22CC598F28D1E833606&OnePageMode=1 (http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cidc_repository2%5C523%5C722%5C042fb50344764f4a0300000094b92aa3&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=48462E089AB7B22CC598F28D1E833606&OnePageMode=1)
-
חשבתי מה ניתן לומר למקרה זה
וזה מה שיצא לי :
באנו חושך לגרש,
בידינו אור ואש.
כל אחד הוא אור קטן,
וכולנו אור איתן.
סורה חושך, הלאה שחור!
סורה מפני האור!
כנראה שזהוא קצה הקרחון
כנראה שנשמע עוד ועוד פסקי דין כאלה ואף חמורים יותר .
אדרי
-
מנגלים מעופפים, מועדוני יום ה' ויום חמישי, טנדמיסטים עזי לב, שלישיות חוצות יבשות, חובבי נושאים רציניים ופריקים של בטיחות:
אין לכם מה לומר בעניין???
אין שאלות, מענות, הכל ברור??
נראה לי שכולכם חברים מעכשיו במועדון החדש, "מועדון דום שתיקה".
רונן גורדון, דובר
החרב המעופפת, שאחד מעקרונותיה הוא: צדק צדק תרדוף..............
-
רונן גורדון,
יש המון שאלות. אחת מהן היא למה ניתן פסק דין בלי כתב תביעה?
אפרת
-
חברים יקרים
קצת רצינות.
אני מכיר ומוקר את ארנון יותר מ 15 שנה ורואה בו מורה וחבר לספורט הנפלא הזה,
וללא ספק הוא טרם המון לספורט הזה (יתכן ויש כאילו שחולקים עלי).
אני רואה בפורם הזה פורום חברתי מקצועי (או מקצועי חברתי..).
אבל אני לא מוכן להשתתף ב"חגיגה" הזו שהיא חסרת טעם לדעתי והיא מעכירה את הפורום.
אני אפילו מבקש ממנהלי הפורום לשקול את בקשתי ולהעביר דפים אילו למקום אחר כגון פורום בטיחות.
מוכן לקבל תגובות לד"א שלי.
מנו
-
מנו אין פורום בטיחות פרט לפורום הזה. הפורום הזה הוא פורום כללי על כל מה שמעניין אותנו וחשוב לנו, לדעתי הנושא מספיק חשוב אם אילן החליט שחשוב לו לפרסם את זה כאן. (כמו כל נושא אחר שחשוב למישהו מהחברים)
את דעתי בנושא כבר הבעתי גם בשרשור שהיה אחרי התאונה של אמיר בלץ ז"ל וגם בשרשורים נוספים, לא רואה טעם לחזור על דברי שוב.
למי שלא מכיר - התובע הוא חבר של אילן שהתחיל את הקורס יחד עם אמיר בלץ. את היום הראשון של טיסות הגובה הוא סיים בביצוע החיאה על חבר. לאחר מכן הפסיק את הקורס ודרש את כספו חזרה, ארנון כמובן סירב. פסק הדין קבע שמגיע לו את כספו חזרה.
אפרת מן הסתם היה כתב תביעה כדי שהעניין בכלל ידון בבית המשפט, בפרסום הסופי מפרסמים את פסק הדין (השורה התחתונה).
-
צחי,
ברור שהיה כתב תביעה. היה נראה לי מעט מוזר שמציגים את התוצאה הסופית בלי לספר מעט על המקרה כפי שאתה כתבת. תארתי לעצמי שמדובר בחבר של אילן שדרש את כספו בחזרה.
עצוב שהיה צריך להגיע לכדי תביעה משפטית על מנת לבטל השתתפות בקורס. אי הופעה לדיון בבית משפט היא גם תופעה פסולה מבחינתי.
אפרת
-
אני חושב שהפורום הוא בדיוק המקום לדיון הזה. בעצם אין פה דיון, הכל ברור ושריר וקיים. יש פה אשמה.
בדיון אחר, אפשר לדסקס מה מעלים מעל דפי הפורום ומה שומרים למייל.
בכל מקרה המייל שלי עמוס מספיק ואני לא רוצה לקרוא שם מה שאני יכול לקרוא כאן.
-
מנו היקר . אשיב לך על גבי הפורום , למרות שבתחילה ערכתי את התשובה מול המייל שלך.
אבל אני חושב שבכל זאת זה נוגע לכלל.
אם יש מישהוא שפירגן לארנון ( מול כל העולם ואחותו ) זה אני
ביום בו הוא גרם למוות ברשלנות של חניך - ואין דרך אחרת להגדיר את מה שראיתי מול העיניים שלי - האמפטייה התנפצה . ארנון הוסיף חטא על פשע , ניצל את חברותי וביקש ממני להעיד בפני החוקר הראשי דברים שלא היו מעולם .
יום לאחר התאונה הטראגית ארנון כבר המשיך להדריך - ללא נטילת כל אחריות אישית כאילו עולם כמנהגו נוהג . שבוע לאחר התאונה הוא פירסם באתר שהוא מזמין את המרחפים "להמשיך ולהנות בקורסי גובה וטרמיקות " -כדבריו. עד כמה ניתן להיות אטום לב , רע לב , חסר רגישות למשפחה המתאבלת בפרט ולקהיליית המרחפים בכלל ?
הוא מתכחש לעובדות כאילו אין לו ולא היה לו שום קשר למקרה .
מבחינתי אדם חסר רגישות, שמפקיר למוות את חיי אלו שמפקידים את חייהם בידו ,שמנסה לנצל חבר לטובתו כנגד כל עקרונות המוסר והיושר - אינו זכאי לכל הערכה או אמפטייה .
ולעניין התביעה :
אני הבאתי את החבר הכי טוב שלי לעשות קורס אצל ארנון . מתוך תחושת חברות וצורך לעזור לארנון . ( אמפטייה - כבר אמרתי? )
גם החבר שלי צנח את צניחת קמיקזת הגובה הראשונה שלו במסגרת קורס גובה אצל ארנון באותו היום (זאת הסיבה שהייתי שם ).
הוא נחת לפני אמיר בלץ ז"ל , וראה את אמיר מתרסק למוות לא רחוק ממנו . הוא הראשון שהגיע לאמיר . אמיר מת לו בידיים . הוא ביצע בו החייאה עד שהגיעו כוחות החילוץ וקבעו את מותו .
חבר שלי לא היה מסוגל להמשיך קורס אצל ארנון לאחר שראה את התרחשות העניינים והזילות וההפקרות בחיי אדם ע"י ארנון - שהביאה ישירות למוות . ( ברור והגיוני , לא? )
חבר שלי פנה באופן מכובד לארנון וביקש ממנו החזר כספי יחסי על הקורס שעדיין לא ביצע .
ארנון אמר לו באופן הכי ברור שניתן - שילך לחפש מי שינענע אותו .
ארנון גם "שלף" לו את המסמך המגוכך וחסר כל תוקף משפטי שהוא מחתים כל חניך בתחילת קורס כי אין לו כל אחריות על גופו , נפשו וחייו של החניך - יעני - מותר לארנון לגרום למוות של חניך - אבל - החניך מחויב לחתום שהוא מסיר אחריות מארנון .
חבר שלי לא ילד . הוא לא אוהב שמתיחסים אליו בזילזול וכמו לילד מפגר . הוא הודיע לארנון שבמידה וארנון לא יתיחס אליו ברצינות והגינות - הוא יאלץ לתבוע אותו -וכך היה .
לצערי הרב במערכת המשפט לא פעם יש עיוותי דין ולא תמיד היושר וההגינות זוכים- וחששתי .
הייתי שותף למערכה המשפטית ( גם טרום המשפט וגם במהלכו )
כאשר חברי זכה הירגשתי מאושר
הירגשתי שאני חייב את זה לאמיר בלץ ז"ל
הרגשתי שהמוסר , היושר והצדק ניצחו .
אני כועס על עצמי שעד אותו מוות מיותר לא הייתי מספיק אמיתי עם עצמי להודות שמה שקורה הוא שאני עיוור בייחס לארנון
כל הכתוב ( ואני מעלה זאת פעם ראשונה על הכתב ומוציא מהבטן )הוא מאוד אישי שלי - אבל נוגע לכולנו
עשיתי צעד קטן של תיקון