פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: עומר נאמן על January 02, 2010, 09:42:44 pm
-
עד בוקר יום חמישי לא הייתי סגור בכלל אם לנסוע. ערב לפני, התחזית הראתה "15 קמ"ש". רק בבוקר, כשראיתי שב-14:00 הולך להיות "18 קמ"ש" אליבא דמודל הג.פ.ס, הבנתי מהנסיון של קיץ 2007 שבסיכוי של 80% הולך להיות לי "30 קמ"ש חביב על האף"... ולא התאכזבתי!!
....ורוח כזו במבוא חמה - זה פשוט קל! המראה קלה! טיסה קלה! נחיתה קלה!
הגעתי לשדה הנחיתה ב-12:50 על מנת להציב סרט רוח במרכז השדה. הייתי גולש האוויר היחיד בצוות שכמעט כולו מנה טייסי מצנחי רחיפה. תיאמנו יחד להשאיר שלושה רכבים למטה ולהעפיל לעמדה עם הרכב שלי. התמזל מזלי (ומזלו) ואספתי טרמפיסט מסורתי צעיר, שתפס אותי כשעצרתי ביציאה מתחנת הדלק בכביש 6. מזלו, שבדיוק לא מצאתי את הפלאפון שלי שנפל בין הכסאות ומזל של שנינו ,שיהודה היה צריך להגיע לבני יהודה... לכן, כדי שה'טריוס' לא יתפצח מרוב אנשים ומצנחים, עלינו בשני ג'יפים למעלה...('טריוס' ו"האבא" הבריא שלו 'לנדרוזר'...(יאללה אילן תחזור כבר! אני מתגעגע ללונה פארק והמבין יבין...))
הגענו והרוח הייתה באיזור ה-20 קמ"ש. אחרי כמה מחוות נימוסין התחלתי במסע ההרכבה שגשווינמן כבר נתן לי בשנת 2008 פרס על "יסודיותה". לא עבר הרבה זמן מאז שהגענו והרוח התחזקה לכ-32-33 קמ"ש ומנעה משותפיי המרחפים להמריא! החל אצלם יום "מהנה" של Para-waitng.
--> המראתי לטיסתי בכיף ובקלות. "תפסתי את הרכס" תוך כדי שמרחף נחמד בשם רולי מצלם אותי (תמונות טיסה אחרונות לשנת 2009).
החברה ורחמיי עליהם שם למטה, מחכים לחלון הזדמנות שלא יגיע... אני בינתיים צובר גובה של 200 מטר מעל העמדה וטס לעבר הקיבוץ להעיר את חברי יותם משנת הצהריים שלו.
הירוק הבלתי נתפס של הגולן ושל מצוקי האון חרפנו אותי לגמרי ........ובעבודה משותפת עם הכנרת שלבשה גוונים סוריאלסטים בצהרי היום החורפי שחלף - הם יחדיו גרמו לעיני הימנית לדמוע מהאושר ומהרוח...
לקחתי שח'טה עמוקה מהירוק הזה שהקיף אותי מכל רחבי הארץ.. (תודו שזה נשמע טוב) ופצחתי בצווחות "אלטא זאכן!" אוויריות שהפתיעו קלות את תושבי הקיבוץ המנומנם.
כשנחתתי ב-4:20 המסרון הראשון שחיכה לי בטלפון הנייד היה מיותם: " אני רוצה מיטה וארון...".
בשעה עשרים לארבע, השותפים המרחפים התייאשו וירדו ב'לנדקרוזר' למטה...ופה שיחק המזל שלי שעלינו בשני רכבים - אחרת הייתי אנוס לנחות מייד ולפספס את אפקט הכנרת שתפסתי באמצע החורף. החלטתי שיחכה להם ליווי אווירי,בדיוק מעל ראשם, כאשר יגיעו לרכבים בשדה הנחיתה - ויצאתי בטיסה לעבר הכנרת המבליחה.
האוויר שליווה אותי היה שקט ונעים במיוחד.. ואז, ברגע שחיכיתי לו כל כך, אמרתי לוויריו שלי "מעכשיו משחקים במשחק השקט" והשתקתיו.
ממבט על האופק ומתוך התחושה העדינה של שינוי זווית המבט על ההרים שבסביבת התבור (שנראה קרוב מתמיד), יכולתי להרגיש איך אני מטפס בעדינות באוויר הקל והשקט לתוך בועת אפקט כינרת ששמרה אותי באהבה בגובה של 700 מטר מעל פני ים התיכון וכמעט קילומטר מעל פני הכינרת.
טסתי כשעה ועשרים דקות והשלמתי את כל החסר שהיה לי מחודש יבש במיוחד...
עומר
-
עוד תמונות
-
ועוד חסר הוידיו....יום שכווווולם חיכינו לרוחות פחות חזקות.....רק עומר חגג. יש גם ימים שגלשנים מסתכלים אלינו מלמעלה