פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: גולדי על July 28, 2009, 12:07:09 pm
-
או להשאר ישובים עד הרגע האחרון?
מהן הסיבות שטייסים מעדיפים שיטה אחת על פני אחרת ומתי?
אני נוהגת לצאת מהרתמה עם הכניסה לפיינל. ראיתי טייסים (חדשים וגם מנוסים) שלא פועלים כך.
-
לדעתי צריך לצאת מהריתמה מספיק מוקדם לפני הנחיתה ע"מ שבמקרה של תקלה בנחיתה כמו כניסה לרוטור וכד' נהיה מוכנים עם הרגליים לפגיעה בקרקע ולא ניפול על התחת.
נחיתה על התחת במקום על הרגליים נראית לי מסוכנת לעמוד השידרה ויש ודאי מומחים ממני שיתמכו או יתנגדו לגישה הזו.
אני רואה רבים בעיקר ברכס שיושבים ברתמה עד לנגיעה וזה נראה לי טעות מסוכנת
-
בגלל זה פתחתי את השרשור הזה...
האם נפילה על הרגלים אכן פחות מסוכנת מנפילה על הגב? על הגב יש הגנות של הרתמה - על הרגלים אין הגנות...
-
טוב ברור שצריך לצאת מוקדם מהריתמה, בהרים זה בערך בגובה 15-10 מטר וברכס תוך כדי הכניסה פנימה (לפני הסיבוב לפיינל).
גונן אתה צודק לגמרי הרגליים יכולות לספוג פגיעה חזקה בהרבה מהתחת/גב מבלי להפצע גם אם מדובר ברתמה עם אייר-בג.
רק לא לנעול את הברכיים כל עוד שומרים על קיפוף קטן בברכיים הרגליים יספגו טוב יותר. הרגליים בנויות לספוג את זה והאבולוציה של הרגליים ארוכה בהרבה מהאבולוציה של הריתמה לכן אני סומך עליהן יותר.
ופציעה ברגליים תהיה חמורה פחות מבגב, ותחשבו לדוגמה על הפציעה של הכפרי שהיא יחסית חמורה מאוד לפציעה ברגל אבל אם זה היה בגב זה היה חמור פי כמה ואולי אפילו קטלני.
עוד בעייה ביציאה מאוחרת היא שאם הריתמה לא מכוונת פיקס צריך להעזר בידיים לצאת ממנה (בחלק מהרתמות גם אם היא מכוונת פיקס), ביציאה מוקדמת אין בעייה להעזר בוי-ליין ואז לכוון את עצמך לנחיתה. ביציאה מאוחרת או שאתה נעזר בוי-ליין ואז יש לך חור שאתה לא מנהג את המצנח (וקרוב לקרקע) או שאני רואה הרבה שנשענים על הברקסים ואז עלולים לגרום או לזיקור של הכנף או במקרה של רוח חזקה (מעל 25) שמשיכת היתר של הברקס תביא לטיסה אחורה ואיבוד שיווי משקל ומריחה בנגיעה בקרקע.
רוב המרחפים שאני רואה ברכס שנופלים אחורה ולא משתלטים על המצנח בנחיתה זה בגלל יציאה מאוחרת מהרתמה, בעצם הם עסוקים בלצאת מהרתמה בדיוק בזמן שהם אמורים לשלוט במצנח במעבר מטיסה לשליטה קרקעית.
כן, יש גם שלב של שליטה קרקעית אחרי הנחיתה. עדיף ליצב את המצנח מעל הראש ולעמוד יציב ואז לחרב אותו בתנאים שלך מאשר מייד למשוך ברקסים כמו שנגעת בקרקע ולפני שאתה עומד יציב, ככה גם אפשר להסתובב אם הפנים למצנח שמחרבים אותו. (מדובר על נחיתה ברכס כמובן)
-
היי גולדי
מעבר למילים של צחי, נחיתה על הרגליים במקרה חירום צריכה להיות גלגול צנחנים.
הספר של דניס פייגן, שלדעתי הוא הטוב ביותר שנכתב כמדריך מלווה בלימוד הרחיפה, מתאר יפה את ההליך בתחילת הספר.
אשמח להראות לך על הדשא.
נחיתות בטוחות!
קרלוס
-
מקבל את הנאמר עד כאן בשתי הסתגייות. ניתן לצאת מהריתמה ממש לפני הפלייר. כל עוד התנאים לא מערבולתיים ומסוכנים, באופן איש עושה את זה המון, התנאי היחיד שצריך באמת ניסיון רב לעמוד את הזמן לפני הנגיעה בקרקע.
נחיתה על הישבן עדיפה במקרים קיצוניים רק בתנאי שיש רתמה סופגת חבטות. הנחיתה על התחת עדיפה בשטחים סלעיים שהסכנה היא לנקוע או לשבור רגל. רצוי כמובן לא להקלע לשדה נחיתה שכזה, אבל, גם מניסיון, פעמים שנעשתה הטעות בשקול הדעת הרבה לפני הנחיתה ומכן ניתן רק למזער את הנזק.
אריה
-
אריה מסכים לגמרי עם דבריך רק לגבי החלק הראשון העדפתי לא לכתוב שום דבר שמדבר על בעלי נסיון רב משתי סיבות:
1) מי שיש לו את הנסיון לא צריך את העצות שאני כותב.
2) יש יותר מדי מרחפים שטסים שנתיים שלוש וחושבים שהם בעלי נסיון רב.
למרות שגם אני לפעמים עושה כך אבל אני גם נוחת בסיבוב ולא הייתי כותב בפורום שכך צריך לנחות.
-
לנו בקורס שלא היה מזמן אצל אילן ארז נאמר שעדיף לצאת בסביבות השלושים מטר באויר במקרה של הרים או ברכס לפני הכניסה פנימה כמו שצחי ציין ואחד הנימוקים לסיבה הזאת הייתה מפי אילן:" שאתה בניחותא יושב לך ברתמה אתה לא יודע מה קורה שם למטה עם הרגליים אולי הן נרדמו אולי יש לך נמלול שאתה לא מרגיש בגלל ההתלהבות ואז יש אחלה פוטנציאל לנקוע רגל " על מקרי הקיצון אנחנו לא מדברים כי לזה יש 1001 ניתוחים
פשוט מניסיון ומנסיונם של אחרים אחרי שעה באויר בישיבה ברתמה יש מצב שנרדמות הרגליים ואז בדיוק שבאים לפלייר נמרחים כמו אלבטרוסים ומסתכלים סביב שאף אחד לא ראה
כמו נוהל במטוסים יש נקודת ירוקים לפני נחיתה צריך לבדוק שכן הנסע פתוח יציב ומוכן לנחיתה
-
לאלה שיוצאים מהריתמה (כמוני למשל) בפיינל צריך רק לשים לב שבטיסות ארוכות הרגליים נרדמות,
ואתה לא כל כך מודע לזה בנחיתה. ואז בנחיתה אתה מרגיש כאילו אתה נכה וחוטף חתיכת זפתה בקרקע.
אז לפני הנחיתה (במידת היכולת כמובן) בטיסות ארוכות כדאי קצת לעסות את הרגליים שהדם יזרום שם.
שוקי
-
אם אני מבין נכון ואשמח עם תתקנו אותי,יציאה מהריתמה יוצרת מקדם גרר שלפחות ברכס היא נותנת למשוך פחות ברקסים(כמובן ברוח במגבלות)...
-
בעיקרון ניר מה שכתבת נכון אתה מגדיל את שטח החתך מול הרוח וכך יוצר התנגדות גדולה יותר שמאטה אותך לקראת נחיתה ולכן אתה גם יכול למשוך פחות ברקסים.. לא בצורה מטורפת פחות אבל במידה מורגשת :-)
-
שוקי אם נרדמות לך הרגליים או שהרתמה שלך ממש לא מתאימה לך או סתם לא מכוונת טוב. גם ב3 שעות ויותר לא נרדמות לי הרגליים.
תשתמש יותר בניהוג גוף, ככה אתה מזיז יותר את התחת והרגליים ומאפשר זרימת דם טובה יותר, לא רק להניע את פלג הגוף העליון לצדדים אלא ממש להעביר את המשקל לצד אחד של המושב. וזה גם טס טוב יותר באותה הזדמנות.
-
לצאת מן הריתמה או לא לצאת
מה נלמד בקורס ?
לצאת hug
אני יצאתי מביה"ח ללא ניתוח
תאריך חדש יקבע במועד אחר
הכפרי=שריסק את רגלו השמאלית בעדיפות הפציעה מאשר עמוד-השידרה lugh
-
תודה לכל המגיבים.
hug
-
ניר-
יציאה מהריתמה מגדילה את הגרר רק באיזור הריתמה ולא באיזור החופה. מה שלדעתי גורם לשינוי זוית החופה (כאילו משכת ספיד סיסטם).
אני לא ממש יודע מה ההשלכות של זה, אך אשמח אם משהו יכול לכתוב.
-
במעבר תאורטית אולי יהיה רגע שהמצנח יתנדנד קדימה (תאורטית כי ברוב המצנחים זה יהיה בלתי מורגש), אבל המערכת תמיד שואפת לאיזון ולכן הגדלת הגרר על הטייס תגדיל את הגרר הכללי של המערכת ותאט את כל המערכת.
-
צחי,, נכון גם עבודה בניהוג גוף יכולה לעזור ברגליים רדומות. וחוצמיזה הריתמה שלי יושבת טוב עלי.
וגם מסכים עם מה שאבי אמר לגבי הגרר ושינוי זוית ההתקפה.
-
ואיך הכי נכון לצאת מהרתמה? מה עושים אם קצת קשה? האם זה בהכרח אומר שהרתמה לא יושבת טוב?
מה אסור לעשות ומה כדאי לעשות?
להכנס, זו לא בעיה: הכי נכון זה להרים ברכיים ולנער את הישבן לתוך המושב... שיטה שאני חושבת שהיא מקסימה, בטוחה ונוחה בו זמנית...
-
שוקי זה שנוח לך לשבת ברתמה זה בסדר אבל אם נרדמות לך הרגליים כנראה שהיא לא מכוונת הכי טוב שאפשר.
יש את הרצועות שמחברות בין רצועת החזה לצד הקידמי של המושב (הרצועות שקובעות את הזווית קדימה/אחורה של לוח המושב), אם תשחרר אותן טיפה המושב פחות ילחץ לך מתחת לברכיים ולא ירדמו לך הרגליים.
לגבי מה שבאבי כתב, אם הוא היה צודק אז המצנח היה מאיץ ועובדתית המצנח מאט. עדיף קודם לברר את העובדות ואז לחפש תאוריה שמסבירה אותם ולא הפוך.
אם זה היה נכון אז רתמות הפוד שהן יותר אווירודינמיות היו מאיטות את המצנח, ואז כנראה שכל המקצוענים שטסים בתחרויות מטומטמים כי הם בעצם מקטינים לעצמם את הביצועים עם הרתמת שכיבה שלהם.
ואני מקווה שזה ברור לכולנו שזה בלתי אפשרי שגם הקטנת הגרר וגם הגדלת הגרר יגדילו את המהירות.
ז"א אם אתה מחפש הוכחה לכך שהגדלת הגרר של הטייס מאיטה את המצנח אתה יכול למצוא אותה בכך שהקטנת הגרר ז"א רתמה יותר אווירודינמית מעלה את המהירות (אגב גם לא בהרבה אבל מעלה).
גולדה זה שקשה לצאת לא אומר שהרתמה לא יושבת טוב, יש רתמות שפשוט בנויות פחות נוח (ליציאה).
ליציאה עושים את הפעולה ההפוכה מהישיבה ז"א אם כשמתישבים נשענים אחורה ומרימים ברכיים אז ביציאה מישרים את הרגליים והגב אפילו עם קצת קשת בגב שיהיה קל להחליק החוצה ואז תנועה קלה קדימה עם פלג הגוף העליון ואת אמורה להיות במצב עמידה, אם התנועה קדימה קשה קצת אפשר להעזר בוי-ליין. מה שאסור זה למשוך את עצמך החוצה עם הברקסים ומסיבות מובנות.
-
גולדה זה שקשה לצאת לא אומר שהרתמה לא יושבת טוב, יש רתמות שפשוט בנויות פחות נוח (ליציאה).
ליציאה עושים את הפעולה ההפוכה מהישיבה ז"א אם כשמתישבים נשענים אחורה ומרימים ברכיים אז ביציאה מישרים את הרגליים והגב אפילו עם קצת קשת בגב שיהיה קל להחליק החוצה ואז תנועה קלה קדימה עם פלג הגוף העליון ואת אמורה להיות במצב עמידה, אם התנועה קדימה קשה קצת אפשר להעזר בוי-ליין. מה שאסור זה למשוך את עצמך החוצה עם הברקסים ומסיבות מובנות.
תודה. hug
-
צחצח,, באבי אמר שני דברים שונים ושני דברים נכונים.
שאתה קם אז שטח הפנים שלך יותר גדול ובמקביל את גם משנה את זוית ההתקפה של החופה.
אבל שהמצנח מהיר קצב השקיעה שלו יותר גדול ושאתה גם מושך בברקס אתה בסוף נוחת.
אל תשכח גם שהנחיתה (בגלל המצב הזה) היא בעצם נחיתת חירום וזאת נקודת החולשה של הטיסה.
-
לא הוא לא אמר שבמקביל להגדלת הגרר אתה משנה את זווית ההתקפה הוא אמר שעצם הגדלת הגרר על הטייס תגדיל את זווית ההתקפה, שתכלס זה דבר אחד לא שניים.
בכל מקרה שני הדברים לא נכונים זווית ההתקפה לא גדלה כשאתה עובר לעמידה, אם הייתה מאט את הטייס וזווית ההתקפה הייתה גדלה המצנח היה קורס, והוא לא. אם הוא כן היה קורס לא היינו יכולים להמריא (הרי אנחנו ממריאים בעמידה).
לגבי נחיתת חרום לגמרי לא הבנתי מה אתה אומר, שכל נחיתה היא נחיתת חרום?
לא יודע אצלי 99% מהנחיתות הן סבבה לגמרי. באחוז הנותר אני רק מסתכל סביב שאף אחד לא ראה (לא ממש מצב חרום).
נחיתת חרום היא נחיתה שהמצנח לא במצב טיסה תקין, שאתה עובר לעמידה המצנח טס תקין לגמרי רק ב1-0.5 קמ"ש פחות.
ככה שלא ממש הבנתי מה חרום בלהאט את המצנח ב1 קמ"ש זה רק אומר שאתה צריך למשוך את הברקסים סנטימטר או שניים פחות מבמצב ישיבה, 99% מהמרחפים לא יבדילו בין השניים.
לגבי משפט: אבל שהמצנח מהיר קצב השקיעה שלו יותר גדול ושאתה גם מושך בברקס אתה בסוף נוחת.
לכל מצנח יש מהירות ספציפית שבה מהירות השקיעה שלו היה "שקיעה מינימלית" גם אם אתה מאט מהמהירות הזו קצב השקיעה שלך יגדל, אם אתה לא מאמין לי תבדוק גרף פולרי של כל מצנח שאתה רוצה.
אתה תנחת גם בלי למשוך בברקס כי גם בשקיעה מינימלית אתה עדיין יורד, המשיכה בברקס באה כדי להאט את המהירות האופקית הנחיתה תגיע בין אם תמשוך ובין אם לא, רק שאם לא תמשוך תצטרך לרוץ מאוד מהר כדי לאבד את המומנט קדימה.
הנה לדוגמה הפולרי של המצנח שלך (גם שלי) כפי שמופיע בפארא2000:
[attachthumb=#1]
השקיעה המינימלית היא בקצת פחות מ30 קמ"ש כל עליה או ירידה מהמהירות הזו תגדיל את מהירות השקיעה.
-
עם עלית הגרר המהירות קטנה, אבל המשקל שנושאת החופה נשאר אותו דבר ולכן גם כח העילו לא משתנה, כדי שכח העילוי לא ישתנה למרות הקטנת המהירות, זוית ההתקפה צרכה לגדול כדי להגדיל את מקדם העלוי והמכפלה נשארת גודל קבוע.
זוית ההתקפה גדלה על ידי הגדלת קצב השקיעה או לחילופין הקטנת יחס הגלישה.
הפוך ברתמת שכיבה - הקטנת הגרר מגדילה מהירות, יחס הגלישה גדל, קצב השקיה קטן, זוית ההתקפה קטנה.
-
שאתה ממריא בעמידה אתה עם ברקסים משוחררים כדי שלמצנח יהיה מהירות (תלוי במהירות הרוח)
הנחיתות של הם סבבה כי אתה נוחת מול הרוח נראה אותך עושה את עם הגב לרוח כמו מטוס.
ותודה על הגרף הפולרי "שלנו" דווקא חיפשתי אותו
-
אתה מבלבל בין מהירות אוויר למהירות קרקעית.
ולא הבנתי מה הקשר למצב העמידה ולמצב הברקסים, גם בנחיתה אני עובר לעמידה כשהברקסים עוד משוחררים ורק בשלב הסופי מבצע פלייר, אז למה הנחיתה היא מצב חרום וההמראה לא?
מצב הברקסים בהמראה אינו תלוי במהירות הרוח תמיד בהמראה צריך לתת למצנח לתפוס מהירות. מה שתלוי במהירות הרוח זה כמה מהר צריך לרוץ, כנל גם בנחיתה אם תנחת ברוח גב תצטרך לרוץ מאוד מהר.
אבל לכל זה אין קשר למהירות האוויר של הכנף שעליה מדובר בשרשור הזה.
-
באבי זה יכול להיות נכון רגעית. וגם זה בקושי בגלל ההבדלים הגדולים של המסות של הגוף שלך והחופה שלך.
אתה שוקל פי 10 מהמצנח ומהר מאוד מהירות המצנח ומהירות הגוף מתאזנות כך שהגרר בסוף הוא הגרר של המערכת חופה+טייס.
עדיף בכל מקרה לצאת מהריתמה מוקדם יותר וכל שלבי הנחיתה לבצע אותם בעמידה.
כדאי לראות איך הציפורים בעלי הרגליים הדקיקות כמו גפרורים נוחתות על הרגליים .
כמובן יש מקרים יוצאים מן הכלל .
אני זוכר בברזיל נחתתי פעם אחת בגלל אילוצים (ובעצם תכנון נחיתה לקוי) ברוח גב בפיינל נמוך וארוך, ולפני השפשוף בקרקע בעודי יושב בריתמה הרמתי רגליים , פלייר בכל העוצמה וסמכתי על האייר בג, שספג את החבטה.
אגב אני ממליץ לכולם לטוס רק בריתמה עם איירבג. לא מאט חברים שלי חבים לאיירבג חוב של כבוד.......
אבל הדבר הנכון שוב, הוא לצאת לעמידה מוקדם.
טיסות מהנות ונחיתות מוצלחות.
אריה לשובר SOL PARAGLIDERS DEALER