פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: איתן שבירו על April 26, 2009, 07:13:19 pm
-
מעט הירהורים על " רוח הקודש ", מועדון בלתי כתוב של מרחפים למען מרחפים.
חברים המאוחדים בשל אהבתם לספורט נפלא של ריחופים.
לא מעט אכזבות לאחרונה .
לדוגמא : בשבת פירסמתי בקשה לטרמפ לצפון , כ60 צפיות היו להודעה ללא תגובה
והאמינו לי העמדה היתה מלאה.
הפורום נועד גם לזה , דפי שירשור לטרמפים
התא הקולי שאירגן בהתנדבות משה כל כך מוצלח, אך יש עוד תאי דיווחים חוץ מתא 1 ו- 2
יפה עשה גורדון שהשאיר הודעה ב 830 למי שזקוק לטרמפ, כך גם אני עשיתי ב 10 .
הרוח ההתנדבותית במועדון כנראה שיכת רק לקומץ אנשים קטן שתורמים ועושים למען הכלל
חברות במועדון אינה מסתכמת רק בשלום חם בעמדות.
סתם רציתי לשתף hug
-
שבירו ..מבין אני לליבך , נתקלתי בתופעה דומה באותו היום ועוד ממי ????? שלא תדע !!! לא נורא כול אהבל ביג'י יומו .
-
Ronen Gordon
I gave you a plus on your karma, for good attitude
Moshe Grad
-
איתן,
אתה צודק ב 100%
אי אפשר רק לקחת....צריך גם לתת !
- הפורום אליו אנחנו נכנסים מידי יום
- השבשבות שחוסכות לנו נסיעות יקרות
- התא קולי שמדווח ללא הפסקה
- האתר שזמין 24 שעות..מכל חור בעולם ותמיד מזכיר לנו את הבית.
- חולצות רוח הקודש איתן אנחנו מתפארים בכל הזדמנות...בגאווה רבה.
- האירועים שמשאירים לנו טעם של עוד...
- פינות היצירה לילדים שדואגות שגם שאר המשפחה תעשה חיים..ותורמות להארכת ה PASS.
- הרצאות שמעשירות את עולמנו.
- ההסברים אחד לשני, שם אנחנו פותחים את הלב וגם את החששות במצבים שונים.
- מפגשי הבטיחות שחוסכים לא מעט פציעות
- המדבקות לרכב - במיוחד שרואים רכב עם מדבקה באמצע שום מקום...ועוד באמצע שבוע.
- הסרטים שכולנו נהנים לראות ולהראות.
- התמונות שאנחנו שולחים לחברים ומוציאים להם את הנשמה מקנאה.
- המאמרים וסיפורי הטיסה...שכולנו מתרגשים לקרוא.
- הנקיון בעמדות שחוסך לנו החלפת מיתרים קרועים
- האיסופים שחוסכים לנו שעות של ייבוש בפינות נידחות...
- הטרמפים לכל חבר...גם אם האוטו מפוצץ בציוד.
- העיצות הטובות...שכולנו נהנים לקבל...וגם לתת.
- החברות האמיצה
- והביחד שבגללו כולנו פה..
הכל נוצר בזכות נתינה של מי שמחשיב עצמו חבר ברוח הקודש.
-
איתן,
אני מנסה כל יום טיסה כמעט לחבר בין נהגים, רכבים וחברים הזקוקים לאיסוף.
לאחרונה אני שומע הרבה דברים בסגנון:
עם ההוא אני לא נוסע באותו רכב יותר מארבע דקות.
תיסע אתה עם ההוא לתבור אני מעדיף להשאר בבית.
השתגעת לשבת עם שני אלה ברכב עד לצפון.
והרשימה עוד ארוכה....
בסופו של דבר גיליתי שאיך שאני לא אסובב את זה מישהו ירגיש שיצאתי איתו לא בסדר.
מסקנתי היא שעדיף לי לקחת את הרכב שלי או של אישתי ולנסוע לבד על חשבוני, מי שבא ברוך הבא.
אגב יותר מחצי מהצופים בהודעה שלך חיפשו לראות מי עונה לך על מנת לתפוס עליו טרמפ ולא על מנת להציע לך טרמפ.
-
שבירות הוצאת לי את המילים מהפה. ואם אתה לא מאמין תשאל את אדרי שלא מזמן אמרתי לו את זה.
מה שאמרתי לאדרי היה במסגרת דיבורים על המענה הקולי קצת לפני שגרד פתח את המערכת, והנה תקציר של מה שהסברתי לאדרי אז בטלפון: (כמובן כל הנאמר זו דעתי האישית בלבד ואף אחד לא חייב להסכים איתה)
100% מהמרחפים רוצים שיהיה מענה קולי, הבעייה מתחילה בזה ש90% מהם רוצים שישאירו בשבילם עדכונים על התנאים אבל כשהם מגיעים לאתרים הם לא טורחים להשאיר הודעות בשביל אחרים. לדעתי מי שרוצה שהמענה הקולי יעבוד צריך קודם כל לרצות להשאיר הודעות ורק אחרי זה לקבל. כשיש לך 10% שנותנים ו90% שרק מקבלים גם אם הם אומרים תודה 1000 פעם וגם אם הם מעלים את הקרמה למליון ומשבחים בכל הזדמנות, אם הם לא יתרמו גם הם זה פשוט יתפרק (ממש מאותה הסיבה הקיבוצים התפרקו חברתית).
יוצא לי מדי פעם לדבר עם חברים על הנושא הכאוב של כמה מעט מתוך 240 האנשים שרשומים בדף הקשר טורחים להזיז את האצבע כדי לעזור למישהו אחר. אני תמיד מקבל תשובות כמו "לא כולם יכולים לבנות אתרים כמו אמיר" או "לא כולם יכולים לארגן ארועים כמו שבירו" וכו'.
אבל חברים כל אחד יכול להשאיר הודעה במענה הקולי! אז למה כלכך מעט עושים את זה?
כששמעתי על רוח הקודש בפעם הראשונה והחלתתי להצטרף לחבורה המדהימה הזו היה לי ברור שאני מצטרף כדי לתרום, רק לא ידעתי שאני מצטרף למיעוט.
לדעתי המצב היום מחפיר, אנשים לא עושים מאמץ מינימלי לאסוף חבר שאין לו איך להגיע, אנשים חוזרים לתבור אחרי קרוס ומייד חוזרים הביתה בלי לעזור באיסופים.
אני לא מבין את זה, אם אתם כלכך אוהבים את "רוח הקודש" למה אתם לא מתחילים גם להתנהג ככה?
פעם מליק אמר לי:
"אין לי פתרון איך לגרום לאנשים להתחיל לעשות משהו, הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה להמשיך לעשות מה שאני יכול ולקוות שהם ילמדו לעשות גם כן."
-
האירוניה בכל העיניין היא , יצא לי לדבר עם דני כהן לפני כשבועיים, ( למי שזוכר )
אז כאשר פרש מהחברותה אמר לי ," רוח הקודש מתמוסס והולך לכוון לא נכון " יכול להיות שהוא צודק.
כאשר קובי רבנו היה פעיל בתא הקולי, כתבתי בפורום שיש לנצל את התא ולהשאיר הודעות גם על חשבון חרמנות טיסה.
צחי ספר בבקשה כמה טלפונים היתה מקבל, שישי/שבת של סתם חברה שמעונינים לדעת מה קורה .
אני מודע לכך שישנם אנשים עם יכולות נתינה גבוהות יותר, אבל לא לתרום כלל ?
יאלה מיצינו
טיסות בטוחות
-
איתן צחי ויוגב וכל אלו להם נוגע העניין (שזה כל אחד ואחד מקהילת המרחפים המצומצת בארצנו hug )
אני פשוט מסכים במאה אחוז הדברים שנאמרו...
ולכן דבר אחד
בכוונתי מעתה לעדכן (בחפץ לב) את המענה על התנאים בזיכרון כשארחף, ואפילו אם סתם השמיים נראים כמו מליון דולר כמו היום (ראשון) ואני לא יכול ללכת :-)...
ודבר שני
רציתי להוסיף שאומנם איני אדם בעל "סבלנות" מרובה לפורומים וכדומה
אבל מה שנוצר באתר הזה פשוט מדהים ובעל ערך מוסף אדיר!!!!!!!!!!!!
לי באופן אישי כפרט, ולדעתי לספורט בכלל....
יש באחריותנו לשמר ולחזק את החיובי ובסבלנות לאזן את השלילי.....
אז חזק ואמץ על הדברים שנאמרו עד כו
ובתיקווה שאכן נזכה ליישם אותם בהמשך ....
שבוע טוב אבנר ..
-
שבירו אני מבין ללבך, אבל באמת שאין הרבה מה לעשות, הרבה אנשים רוצים להתנדב, באמת, אבל משלב הדיבור ועד לשלב העשייה יש מרחק גדול, אני לא אומר את זה בזילזול, פשוט יש אנשים שתמיד עסוקים, יש להם עדיפויות אחרות וכהנה וכהנה, הם רוצים, אבל זה לא מסתדר להם
לעומת זאת, יש כאן צוות מוביל שרואה את הספורט והאנשים מעל לכל דבר אחר, יש אנשים שיעדיפו לבצע איסוף מאשר לצאת לאויר ולגנוב עוד טיסה קצרה, העיקר שכולם יחזרו, יש אנשים שמובילים ארועים ואפילו לא ממריאים בארועים כדי לוודא שהכל דופק, יש אנשים שמובילים נקודה, ורואים את כל העניין הזה שנקרא "מצנחי רחיפה" בעניים אחרות ממרחפים אחרים, האנשים הללו חרטו על דגלם לעזור לכל מרחף באשר הוא, ללא קשר למוצאו,דתו, ואולי גם "מועדונו"
אני שמח להיות אחד מאלה, ואני לא מצפה לשום תמורה מאף אחד, איך אמרנו כשהקמנו את רוח הקודש "מי שרוצה שיבוא, מי שלא רוצה, שילך" אני לא מכריח אף אחד בשום דבר,
איתן, אם אתה יודע על מישהו ספציפי שהיה נוכח בתבור באותו יום ולא התקשר אליך אנא תן לו צילצול, ולו רק כדי להבין למה, או כדי להסביר למרחף שמצפים ממנו לפחות לעזור.
עד היום יצא לי לאסוף כמה אנשים ששירשרו בפורום, ולחילופין גם אספו אותי כי כתבתי בפורום, יתכן וזו נפילה ריגעית, או באמת לא היה מי שהגיע מאזור המרכז או מי שקרא את ההודעה שלך.
לגבי ההידרדרות של רוח הקודש, או כמו שכתב
האירוניה בכל העיניין היא , יצא לי לדבר עם דני כהן לפני כשבועיים, ( למי שזוכר )
אז כאשר פרש מהחברותה אמר לי ," רוח הקודש מתמוסס והולך לכוון לא נכון " יכול להיות שהוא צודק.
אני חולק על דני כהן במאה אחוז!, רוח הקודש לא היתמוססה, אלא גדלה, וכמו שהיא גדלה נכנסו חברים חדשים עם רעיונות חדשים, ורוח הקודש זזה עם כולם, גמישה, מתפתלת ומצאה את מקומה החדש בנוף שלנו.
הקמנו את רוח הקודש שתמלא חלל שהאגודה יצרה, מאז האגודה נעלמה ורוח הקודש ממלאת היום תפקיד אחר, מרכזי יותר בחיי המרחפים בארץ, אם רוח הקודש היתה מתמוססת היא לא היתה כאן, ואני לא הייתי כותב כאן, אבל מספיק להגיע פעם אחת לארסוף או לתבור ולדבר, להתרגש, לצחוק, לטוס ולהיות עם כולם כדי לדעת שרוח הקודש עדיין כאן, ובגדול!
אמיר
-
אמיר , ברוב אתה צודק, אך מה לעשות זה ספורט של איסופים.
זה בדיוק הספורט שאתה מצפה שיאספו אותך מכל חור, כפי שאתה יודע שאתה תאסוף אחרים.
זה ספורט מוטורי , כמה בכינו שהתא הקולי מטעם האגודה נסגר, עכשיו בזכות חבר יקר משה גארד יש תא קולי,
בדוק וספור על כף יד אחת מי משאיר דיווחי שטח, ומי בודק את שאר תתי התא הקולי .
בפורים הסרחתי שעתיים בשדה הנחיתה , ואפילו לא טרחו להודיע ליהודית שהיתהבעמדת ההמראה( היתי עם אלחוט בלבד )
אני בטוח שאתה יודע כמה איסופי שטח עשיתי עם ה GMC שלי.
זה ממש לא נעצר בין הרצון לדיבור, ראה כמה חברים נפגעו בשל תרומתם הרבה, ולאחר מכן עוד דיברו כי הם עושים רווחים כספיים.
אני לא מתכוון לעשות עם זה חשבונאות עם חברים.
אמשיך לתרום ככל יכולתי , כמו אחרים וטובים אף ממני, אבל דחילקם זה מועדון חברים.
-
צודק, מוריד את הכובע.
-
הרבה זמן לא ידעתי לשים את האצבע על מה בדיוק מרגיז אותי במצב הזה אבל פתאום תוך כדי שיחת טלפון עם טדי נפל לי האסימון.
כמובן שבין כל הדברים דיברנו גם על השרשור הזה ואז טדי אמר "אבל סה"כ זה תמיד היה ככה, תמיד היו 10% שתרמו יותר מהשאר, בזה כלום לא השתנה ברוח הקודש".
וזה בדיוק מה שמרגיז אותי - שכלום לא השתנה.
ז"א אני הייתי מצפה מחברה שמצטרפים לחבורה שכלכך מבוססת עזרה הדדית שיהיה להם גם נכונות לעזור לאחרים גבוה יותר מהממוצע. אולי הבעייה היא אצלי שאני מצפה מאנשים להתנהג מעל הממוצע אבל מחברי רוח הקודש אני מצפה.
את הרצון לעזור יש להרבה אנשים ההבדל הוא בנכונות להשקיע ובאמת לעזור. לכל אלה ש"רוצים אבל לא יוצא להם לתרום" אני יכול רק להגיד - כן זה השקעה לעזור למישהו אחר וזה לא תמיד בא מתי שנוח לך אלא זה בא מתי שהאחר צריך ולכן זה דורש מאמץ. מי שיחכה שיצטרכו אותו מתי שנוח לו כנראה ישאר אחד שרק "רוצה לעזור".
-
שבירו ידידי
לצערי שום דבר לא משתנה
במקום ה GMC של היום
היתה בעבר C ברלינגו .. מי שזוכר ...
הימים היו אותם ימים והאתרים היו אותם אתרים , והארועים היו אותם ארועים.
וכן המארגנים לא המריאו ביום הארוע , וזה לא כאב להפיך זה חיזק..
רק שבעבר קבוצת המרחפים היתה מאוד מאוד מגובשת
או בעצם קבוצת רוח הקודש היתה - באש ובמיים , באויר וביבשה.
מה שחסר כאן כמו שצחי אומר , שהחברה החדשים...
וכמו שאמיר כותב שהקבוצה רק גדלה וגדלה
זה שהקבוצה היא לא מובן מאילו
אין יש מעיין , חיבים לתרום ליזום ליצור.
אומנם רוח הקודש לא מתמוססת
אך בהחלט היא גדלה למימדים שלא ניתן לשלוט עליה
ואלוי גם לא צריך לשלוט עליה
לסיכום מה שחשוב זו הרוח , הדרך , העזרה ההדית
ושלא ישברו אותך שבירו ...
-
כל מילה בסלע אולי עוד כמה ערבי גיבוש יעזרו
-
חבל שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה בכמה שנים.
איפה דני כהן,,לעזאזל?
נראה לי שכמה מהמרחפים צריכים לעשות מילואים אצל החברה הרוסים וללמוד מהם קצת.
איתן....כפרה עלייך רוצה לנסוע ביום רביעי?
איתי....יש איסופים בתורכיה?
-
הלו!!!!! לנשום עמוק ועוד לא להספיד את את האתר הנפלא הזה. "חברה צעירים" ??? ??? ??? זכור לי על כמה צעירים שאירגנו ערבים בטיחות,ימי גיבוש,עזרה בארגון והפעלה(גם של ילדים)התנדבות באירועים מיוחדים ואירועים מלוכלכים. "צעירים"שנתנו לאתר הזה צבע,והעלה לרף חדש את נושא ההתמקצעות והתחקור והידע המקצועי. אותם "צעירים" שניסו לשקם ועדין מנסים את מה שאתם "הותיקים" הצלחתם להרוס בכמה שנים בודדות.אני יודע שמילים אלו אולי מרגיזות אותכם לדעתי זה נכון כי גם אם אתם אישית לא עזרתם להרוס גם כנראה לא עשיתם כלום בשביל להציל.
בימים קדושים אלו ערב יום הזיכרון ויום העצמאות אני שמח שיצא לי להכיר את חברי רוח הקודש צעירים וותיקים כאחד,כולנו הולכים בגאווה עם הלוגו של רוח הקודש ולא ניתן למקרה ספציפי כזה או אחר להטיל ספק בחברותנו אחד עם השני,אולי נפסיק לשפוט ונתחיל לפרגן.
-
דני כהן לא יעזור כאן במאומה.
גם בזמנו היה מצב די קקה. אמנם היינו מעטים יותר אך היו זמנים בהם חבר'ה של שמיים לא עזרו לחבר'ה של עגור ולהיפך.
אז אמנם עברו כמה שנים מאז, הילד גדל ואיתו באו קשיים אחרים.
אולי אלו חבלי לידה של משהו אחר...טוב יותר, מגובש יותר. הלואי.
מסכים עם ידידי המלומד, עמוס פרל, לגבי ערבי הגיבוש.
עוד מעט מתחיל הקיץ...ויאלללה בלאגן ;D
-
ספי מי זה החתיך הזה ??
איתן תגיע לרכס ובזה הרגע נגמרו צרות הלוגיסטיקה.
מבטיחים לך קפה, ח'ברה, א. בוקר/צהרים שתיה קלה.... ואפילו טבילה בים
-
איתן ידידי,
כנראה שעיפת.
המצב לא השתנה, ומנקודת ראותי הוא נשאר אותו דבר.
תמיד יהיו חברה שמוכנים לעזור, לקחת טרמפים, לחכות לאיסופים ולעזור להקמת אירועים. ויהיו כאלה שיעדיפו להנות ולהתפעל מאותם חברה.
כנראה שלא ראיתה את זה לפני כן אבל, אתה שייך לאותו זן של אנשים שתמיד מוכן לעזור ולארגן ואין ספק שהיית רוצה לראות את הכל אחרת אבל, זהו המצב.
הדעה שמוצגת כאן לפיה יש ירידה ברמת ההתנדבות נובעת אולי מכך שהמחזור החדש של המרחפים לא יודע מה ניתן לעשות ועיקר הבעייה שאת השיחות בענייני הספורט הזה ולאן הוא הולך מכאן מנהלים רק דרך הפורום.
זו דעתי
אורי שמיר
-
הדבר היחיד שמצופה מכל מרחף...לאוו דווקא הצעירים, הוא להתחשב גם באחרים. זה המינימום.
איתן העלה פה את עניין הטרמפים...שזה הדבר הכי פשוט, הכי מתבקש וגם הכי עוזר.
הוא לא ביקש שיעזרו לו בהפקת אירועים מורכבים.
אז שכל אחד ישאל את עצמו...
במה אני יכול לתרום? (והמינימום זה טרמפים).
-
כן ניר הצטרפו 'צעירים' שמזיזים דברים (הצטרפו גם ותיקים בספורט שהם חדשים ברוח הקודש), אבל על כל אדרי אחד שמצטרף מצטרפים עוד 9 שלא יסטו מנטיב הנסיעה שלהם בשביל לאסוף מישהו בדרך, נכון יש יותר מאדרי אחד יש כמה 'צעירים' שמזיזים דברים אבל הם אולי 10 ובשנה האחרונה נרשמו לדף הקשר של רוח הקודש עוד 100 מרחפים חלקם ותיקים בספורט וחלקם חדשים בספורט אבל הם חדשים ברוח הקודש.
הבעייה בעייני היא שהאחוז מהאוכלוסיה שמוכן לעזור מעבר ל"מתי שמתאים לי" נשאר נמוך כמו בכלל האוכלוסיה וזה לא אמור להיות ככה אצל חבורה שחרטו על דגלם "עזרה הדדית".
-
ועל זה נכתב השיר....(אחלה שיר)
"כי אחרי ככלות הקול והתמונה....מישהו יכול לשאול בלי כוונה.. מתי בפעם האחרונה ?!... עשית משהו, בשביל מישהו.. ???"
-
אני רוצה להגיב - אבל... נאמר כבר הכל - אין לי מה להוסיף לזה (יוגי, עוד ציטוט בשבילך).
מה שכן - אני רוצה לכתוב משהו לשבירו:
מבחינתי ומבחינת רבים כאן - אין לך תחליף (!!!) וכמו שכבר נכתב כאן... אני מקווה שלא ישברו לך את הרוח.
hug
-
בניגוד לרוב אני חושב /רואה את הדברים קצת אחרת : שום דבר לא מושלם , לא פה ולא בשום מקום - אבל - ופה ה-אבל הגדול - יש אחווה , יש חברות , יש עזרה , יש התנדבות , יש רצון ליצור עתיד טוב יותר - ועוד הרשימה ארוכה . נכון , אנו רחוקים מהפסגה והשלמות ויש לשאוף להגיע ולהתקרב למטרה אבל - ללא ספק שחבורה נפלאה זו המכנה את עצמה בשם " רוח הקודש" הרבה הרבה מעבר לנורמה של החברה בכלל .
זה טוב שמידי פעם עולה הסוגיה החברתית/התנהגותית היות וכך אנו מחדדים ומלטשים את הנורמות
ומבלי לגרוע מדברי , אני חושב שכל אחד נדרש לחשוב בינו לבין עצמו כיצד הוא יכול לעשות צעד קטן לטובת הכלל - ובכך נהפוך לטובים עוד יותר
בברכת חג שמח
-
העליתי כאן לפני זמן מה את הרעיון לכתוב קוד אתי, אני עדיין סבור שזה חשוב לנו, וזה גם אגב נגזר מכל דעות
שהועלו כאן. הקוד האתי הוא לא דבר מסובך, הוא נכתב כעשרת הדברות אבל אינו מהווה חוקי חברה אלא נורמות
חברתיות שישמרו על החברה ויכונו אותה. לדוגמא: " מרחף ידאג לשמור על נקיון עמדות ההמראה" " מרחף לא ינחת על שדות מעובדים", " המרחף יעשה ככל יכולתו לאסוף את חבריו המפוזרים בשטח לאחר יציאה לקרוס"
ועוד ועוד.. אפשר לזרוק מלא רעיונות - בסוף נאגד נעשה סלקציה, אולי מיני משאל בפורום, נכתוב ונקדש,
ונאמר אמן.
אבל בואו ונתחיל מזה שכותבים לא יתחבאו תחת שמות קוד כמו בומרנג, מגד הי ג'ינקס, ועוד כל מיני כאלו.
עופר
-
עופר טדי מתחיל לעבוד על משהו כזה, כשזה יעבור את שלב הטיוטה נעלה את זה לדיון בפורום לפני הצגת הגירסה הסופית.
-
צאביק- אפשר לחקות את התוכנית של אברי גלעד וג'קי לוי בגלי צה"ל ("המילה האחרונה"), כלומר לפתוח שירשור שבו כל מי שרוצה יזרוק רעיון ואז נבחר את הטובים ביותר.
-
להיות חבר ברוח הקודש :
חשבתי על המשמעות של להיות חבר ברוח הקודש מבחינתי האישית וזה מה שיצא לי :
רוח הקודש הנה חבורת גברים ונשים שאוהבים לטוס על מצנח רחיפה .
רוח הקודש בנוי על חברות ,רעות , ועזרה הדדית .
הספורט שלנו מאוד אישי אך מאוד חברי .(איסופים ,הסעות ,לימוד,וסתם אהבה ).
רוח הקודש זה בית מקום שכל מרחף אשר הוא יכול להרגיש בו חבר (בדומה ליחידת מובחרת ).
התנדבות מבחינתי הנה דבר אישי למען קהילת המרחפים איש איש אמונתו ויכולתו .
נכון שלפעמים ישנם חברים שהורגים את השליח בחצי רעל כן גם עבדכם נפגע מכך.
תמיד אבל תמיד שהרגשתי לא בנוח היה חבר של רוח הקודש שתמך ועודד וחיזק אותי.
להיות חבר ברוח הקודש וממש לא משנה מי אתה "העיקר שאתה אוהב לטוס במצנח רחיפה " תקבל תמיד תמיכה ויעוץ על כל דבר שתרצה .
לאחרונה נקלעתי לסוגיה אישית עסקית
החברים של רוח הקודש תמכו בי נפשית ונתנו את דעתם לגבי דרכי פעולה שלדעתם אני צריך לפעול שהדבר האחרון שרציתי זה לטוס הם סחבו אותי לתבור בכוח וכו'
זאת חברות בעני רוחי מתי אנחנו צריכים את החברים שלנו בדיוק בזמן קושי בדיוק בזמן הלא מתאים
כל מה שבירו כותב מאוד נגע גם בי אך צריך כמובן לראות את חצי הכוס המלאה
אנחנו חבורה חזקה ,אוהבת ,תומכת ומגובשת ומי שלא מרגיש את זה שיקום .
חברי רוח הקודש ימשיכו לתרום ולהתנדב למען הקהילה שלנו כי אין אף אחד אחר שיעשה זאת .
תראו מה אנו כן עושים:
מבצעים הדרכות והכשרות .
מבצעים ערבי גיבוש וחברה
מבצעים מטסים לשחרור גלעד שליט
מבצעים הטסות לילדים חולים
אתר אינטרנט של רוח הקודש של כולם
מתחקרים אירועי טיסה .
נוסעים בחבורות לצפון בכל שבוע .
לא עוזבים חבר שנחת בקיבינימט .
מחלצים חבר בצרה
תא קולי של משהפון .
תחנות מטאורולוגיות
טיפול בעמדות וניקיון עמדות.
טלפונים לחברים למידע כזה או אחר
וזאת רק מעט ממה שהחברים שלנו עושים בכל יום עבור רוח הקודש
יש לנו חבורה נהדרת וטובה אנו נמשיך שבירו ידידי לעשות למען הקהילה וכמו שצחי ואמיר אומרים "בסוף כולם יתיישרו לקו של רוח ההתנדבות כי זאת המשמעות של חבר ברוח הקודש " .
אדרי
-
עופר, צחי, טדי:
אהבתי מאוד את הרעיון בענין הקוד האתי. כל הכבוד.
-
כל מרחף שנרשם בפורום יהיה חייב להציג בכותרת שלו את השם המלא + תמונה (בלי קסדה)
---נכתב כבר בעבר---
חובה
חובה
חובה
-
כל מרחף שנרשם בפורום יהיה חייב להציג בכותרת שלו את השם המלא + תמונה (בלי קסדה)
---נכתב כבר בעבר---
חובה
חובה
חובה
למה זה חובה?
למה זה חובה?
למה זה חובה?
;)
ניקים זה דבר מקובל מאוד בפורומים...
בקשר לתמונה:
א. אני אוהבת את הראש שלי עם קסדה.
ב. אם אני אשים תמונה בלי קסדה, ישאלו אותי "אבל למה בלי קסדה???"
-
מצחיקולו,,,הידיים שלי רעדו , כך שיצא לי 3 פעמים.
פעם אחת זה מספיק.
וחוצמיזה את גולדי, יותר מתאים לך בלי קסדה . תנסי.
-
שוקי,
אני מאתגרת אותך עכשיו:
אתה מוסיף לפרופיל שלך תמונה... אני מחליפה את שלי. הולך?