פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: אדרי על March 15, 2009, 03:18:26 pm
-
חברים
אכן יום שישי ה 13 .
אירוע בתבור :
אבי ג'סי - חזיה בהנפה ,מקבל תלישה ונסחף לכביש
נזק -שבר בכף הרגל .
אירוע בנתניה :
דוד פרנק -בביצוע הליקפטר נגמר במים .
נזק -שבר בפרופלור ,וחופה שעברה שטיפה .
2 ארועים שווה לשמוע מפי הטייסים מה היה ואיך הם רואים את האירועים מנקודת מבט שלהם
ומסקנות אישיות
אני מזכיר לכם שמתחקירי אירוע ניתן ללמוד הרבה מאוד במיוחד החברים הצעירים
אדרי
-
מסקנה,
לקבל צ'ק בנקאי לפני שדודי מתקרב למצנח שלך.......
-
דודי המסכנה שלי בלי שראיתי את הארוע זה בדיוק מה שכבר אמרתי לך כמה פעמים - הרכס הוא לא מקום ללמוד ולתרגל אקרו, בארץ המקום הטוב ביותר לכך הוא מבוא חמה (לא אידיאלי אבל ממה שיש הוא הטוב ביותר).
העיקר שלא קרה לך כלום, תתחיל לחסוך קצת בשק המזל אתה מרוקן אותו מהר. ;)
את המקרה של אבי ראיתי במו עיני. אבי לדעתי לקח לך יותר מדי זמן לזהות את החזיה ולקבל החלטה לבטל, במיוחד בהנפה אחורית כשאתה רואה את המצנח מול העיניים אין שום סיבה שהוא יגיע למעל הראש עם חזיה ואפשר בקלות להוריד אותו עוד בשלב העלייה שלו לפני שהוא מגיע בכלל למצב שהוא יכול לתלוש אותך. תמיד עדיף לבקש ממישהו שיפתח לך את הפלונטר כשהמצנח על הקרקע מאשר לנסות לפתוח את זה שהמצנח מונף מעל הראש ובעיקר תנאים תרמליים שהסיכוי לתלישה גבוה.
וכמובן החלמה מהירה ותחזור לטוס כמה שיותר מהר. hug
-
העניין הוא הגובה. לדעתי גובה יותר חשוב ממים ואם הייתי צריך לבחור בין מעל מים או הרבה יותר גבוה הייתי הולך על גבוה.
-
ובנוגע ליום שישי ה 13 בחודש, אני בעיקרון לא מאמין באמונות תפלות ! זה מביא מזל רע... ;)
-
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
-
צחי !
אין ספק שאתה צודק, לדעתי שתי טעויות : הראשונה בשיקול הדעת, בחירת אזור ההנפה היה בחלק האחורי והצפוני של העמדה, מקום שלא משאיר מקום לתיקון ו/או ביטול במיקרה של תלישה במשב שניכנס באותו רגע. השני, שלא הגבתי מספיק מהר וביטלתי את ההנפה כאשר זיהיתי את החזיה בחלק הימני של החופה ובמיוחד כשאחרים קראו לי לבטל.
למרות הפציעה, היה לי הרבה מזל, יכול היה להסתיים גרוע מאוד, וכמובן שאלמד את הארוע, כמו ארועים של אחרים (שקורים לצערי) ואדע לקחת מקדמי בטיחות מספיק גדולים כדי לא להיקלע למצבים מסוכנים, כי כולנו רוצים להמשיך להמריא לטוס ולנחות בביטחה.
הפציעה העיקרית הינה שבר בכף רגל ימין, הרגל גובסה וכעת אני במצב מנוחה (לא רגיל למצב, אבל אין ברירה).
תודה לכל החברים הדואגים שהיתקשרו לשאול בשלומי, שימרו על עצמכם ועל הסובבים אתכם.
אבי ג'רסי.
-
לאבי,
החלמה מהירה!
נפגש בארסוף.
hug
טיסות בטוחות.
-
חברים
מזכיר לכם מתחקור ארועים מהעבר בפורום .
לא בריא להשחיז סכינים ואין המקום בפורום לפגוע ולהעליב .
כל מה שאנחנו מנסים זה ללמוד מניסינם של אחרים וכמובן מהוותיקים.
הערות משתלחות אינם עוזרות ואינם מוסיפים מאומה ללימוד מהאירועים.
העונה בפתח ואין לי ספק שנצבור עוד ועוד אירועים (אינשאללה שרק נתחקר פה בפרום ולא בבתי חולים במקרה הטוב)
אני ממש מבקש מהחברים לשתות מים לפני ההקלדה בנושאי הבטיחות החשובים .
אנחנו מאוד רוצים שתרבות התחקרים של שנה שעברה תמשיך כפי שהיתה בפתיחות ומקצוענות .
ומאוד נשמח לשמוע את הוותיקים מתחקרים את האירוע מנקודת מבט שלהם ומניסיונם העשיר.
רוצים לשמוע גם את החברים הוותיקים והמנוסים שלא כותבים בדרך כלל בפורום .
אדרי
-
אבי,
ראשית החלמה מהירה.
שנית, אתה/ם למדת/ם והתאמנת בהנפות ברכס וניסיון הטיסה שלך (שלכם) בהרים הוא קטן ומצומצם מאוד.
מבלי להכנס לשיטות ההדרכה בהן למדתם (הפוך משאר העולם), כשתבריא ותחזור לעוף כדאי שתלכו למבוא חמה ותצברו שם קיץ שלם של טיסות ורצוי מאוד גם שיעורים בתאוריה הנכונה.
אתם לא מוכנים עדין לטיסה בתבור (זה כולל גם המראה) !
ראה דוגמא את אריה ביום שישי - איש לא מדבר על המקרה וזה מוזר.
אריה לאחר 10 שנות רחיפה נתקע בשבת בצינור הונטורי בתבור וירד מאות מטרים בצורה אנכית עד לנחיתה שנגמרה בנס בצד המזרחי של דבוריה/צלע ההר.
לאריה ניסיון וידע רב משלכם ואיני רוצה לחשוב מה היה קורה לא הייתם במקומו.
התאונה שלך נגרמה מכמה סיבות שחלקן כבר הוזכרו , הסיבה שלא הוזכרה היא העובדה שאינך מבדיל בין משב טרמלי (שמרים גם למעלה) לבין רוח רכס (הנפות כמו בנתניה) וברגע שראית חזיה התנהלת כאילו אתה בנתניה (עד שקפאת והפסקת להגיב - רגע הניתוק מהקרקע).
המלצתי לך - נצל את הפציעה לצורכי קריאה ולימוד של חומר תאורטי.
החלמה מהירה
איתי
-
אבי , מאחל לך בריאות והחלמה מהירה , שוב אלינו וכמה שיותר מהר !
-
אבי היקר
ראשית החלמה מהירה.
שנית אף אחד לא חף מטעויות.
חשוב מאוד להתקדם עקב בצד אגודל, ובעיקר לנצל את המזל ללמוד לקחים, כי לא תמיד המזל מופיע כשצריכים אותו.....
תחזור מהר, ושהלקחים יעזרו לכולנו להיות כל הזמן טייסים יותר טובים.
אלה שלא לומדים כלום, הם מי שבמקום לנתח מה לא עשינו נכון, עסוקים בלהתגונן ולחפש תירוצים אשר יצדיקו את השיקולים המוטעים שכולנו עושים לפעמים, ושאף אחד לא חף מהם.
אני אמנם בשבת כמובן לא הייתי בתבור, אבל על האירוע של יום ששי אכתוב בנפרד.
אריה לשובר SOL PARAGLIDERS DEALER
-
האם לא היה מצב שאריה ישים גב לרוח ויברח מהמקום? או שכשהגיע למסקנה הזאת כבר היה מאוחר מדי?
-
אמיר,
חקירה נכונה של אירוע מתבצעת בסדר כזה שקודם נותנים לאריה לכתוב ורק אח"כ כותבים האחרים - זאת על מנת לא להכניס לא לראש דברים שלא היו שם בזמן האירוע.
-
צודק, חשבתי שיש כבר דעה מגובשת לגבי המקרה
-
אז ככה.
ביום ששי הגעתי לתבור מאוחר כהרגלי והרבה מצנחים היו כבר באוויר ואלה שהיו מעל המנזר או בקרבתו התקדמו מערבה מאוד מאוד לאט.
דבר שהצביע שהרוח חזקה למדי למעלה.
צחי אמר לי שנראה לו שהוא לא ימריא.
אני לא הייתי בטוח אם אמריא אבל הכנתי את המצנח לכל מקרה ונרתמתי במחשבה שאם ייחלש קצת אהיה מוכן.
בינתיים על העמדה איתי ניסה 3 או 4 פעמים לעזור לבני ישי להמריא בסייקלים נמוכים, ולאחר כמה נסיונות כושלים התייאש ונרתם בעצמו עם נוסע לטנדם והמריא.
אני חיכיתי עוד איזה חצי שעה ולאחר שבני המריא לבד וללא עזרה, והיה נראה לי שהיה סייקל נמוך המראיתי ותיכף תפסתי טרמיקה נחמדה שהעלתה אותי עד לגובה 950 מטר והחלה להחלש יותר ויותר ונגמרה לי מעל המנזר בגובה 1030 מטר.
בעמדה כבר לא היו כמעת מצנחים פרוסים.
ואני שעליתי כל כך בקלות לגובה שהיה מספיק בשבילי בתנאים שהיו , לשים גב אל הרוח ולצאת לקרוס, כאשר ראיתי מזרחה בעמק מצנח עולה כמו טיל תפסתי "גרידיות" בלתי מוסברת ובמקום לצאת לקרוס עם הגובה שהיה לי החלטתי לטוס מזרחה אל הטרמיקה של המצנח העולה במטרה לטפס הרבה יותר גבוה ורק אז לצאת.
דא עקא, שאיך שפניתי מזרחה אמנם התקדמתי אבל נככנסתי כנראה לסינק של הטרמיקה שאליה טסתי.
כך שמהר מאוד אבדתי את כל הגובה שהיה לי ומצאתי את עצמי בגובה 300 מטר כמאה מטר מזרחה מן העמדה.
והחלטתי להתכונן או להמשיך כך מזרחה וצפונה , כי הרי באתי מכיוון המנזר, ולנחות בשדה המותר, או לחילופין אם יפסק הסינק ויגיע העילוי הגואל, להתקרב שוב אל ההר ככל שהעילוי ימשך תוך כדי המשך הטיסה צפונה.
וכך היה , מגובה 300 ככל שאני עולה כך אני מרשה לעצמי להתקרב עוד קצת אל ההר מרוכז מאוד בלהשיג גובה, כאשר הפעם אמרתי לעצמי איך שיהיה לי גובה מספיק בשביל לעזוב את ההר, אני לא מחכה.
אני רואה את יוסי שטייף, שקודם היה הרבה יותר נמןך ממני , הפעם כ300 מטר מעלי וכמאה מטר צפונה ממני, הוא עולה ואני מצמצם את הפערים אליו.
מה שלא שמתי לב, זה שהרוח התגברה משמעותית תוך כדי הטיפוס שלי , ושאני נסחף מזרחה יותר מהר ממה שאני עולה, ושאם אני אמשיך אני עלול להכניס את עצמי לפינה לא טובה.
ללא גובה מספיק לעזוב את ההר בביטחה מצד אחד, היו לי רק כ200 מעל ההר, ומצד שני אם הייתי ממשיך להיסחף מזרחה כבר לא תהיה לי אופציה להיחלץ משם קדימה.
לכן הסתובבתי מערבה וטסתי אמנם קדימה ב-9.5 קמ"ש אבל תוך כדי איבוד גובה חזק, זו לא היתה ירידה אנכית,אבל בהחלט איבוד הגובה היה כזה שהמהירות הקרקעית של 9.5 קמ"ש ( עדיין ללא שמוש בס.ס) לא היתה מספיק טובה בשביל להגיע לקדמת העמדה ולצאת בביטחה לעמק.
לכן החלטתי להתרחק מן ההר, כל עוד היה לי עדיין גובה, לכוון צפון לפינה הצפונית של הכפר שם זיהיתי מרווח בין מטעי עצי הזית, שלא היו לפניו מכשולים שייצרו רוטור מספיק גדול שאוכל לנחות שם בביטחה.
נשכבתי חזק ימינה ברתמה , והמשכתי להתקדם במהירות נמוכה מעשר קמ"ש תוך כדי החלקה צפונה ובאיבוד גובה עצבני.
רק אז כאשר הרגשתי שהאוויר היה יותר יציב, לחצתי בהדרגה על הס.ס. ובגלל הונטורי והתגברות הרוח, כל הס.ס. לחוץ, שבתנאים למינרים, מוסיף למהירות שלי עוד 12 קמ"ש , הספיק הפעם בקושי רק לשמר את המהירות הקרקעית שהיתה לי של פחות מעשרה קמ"ש.
כאשר הגעתי למקום שבחרתי לנחות בו אבדתי את שארית הגובה שנותר לי בניה חדה דרומה וחזרה ונחתתי בבטחה,
נשמתי לרווחה, הכנסתי את עצמי לפינה שלא הייתי צריך להכנס אליה.
תוך דקות הגיע צחי, תודה צחי המחלץ האולטימטיבי, ולקח אותי חזרה לעמדה שם פגשתי את חוואיג' שעקב אחרי עד הנחיתה, והוא אישר לי שבדקות הרלוונטיות הרוח התחזקה מאוד מאוד ובבת אחת.
זה שיצאתי בשלום לא צריך למעט מן הלקחים שצריכים להפיק מין האירוע.
היות וזה לא תחקיר המסקנות והלקחים יבואו אחר כך.
אבל מה שבטוח שהתבור כמו זכרון הם מקומות שמצריכים הרבה מרווחי ביטחון וצריך להתייחס אליהם עם הכבוד הראויים להם.
דרך אגב יוסי שטייף שלא היה הרבה יותר גבוה ממני כאשריצא לכוון הכינרת בסוף נחת בכפר חרוב כמדומני.
טיסות בטוחות ומהנות לכולם.
אריה לשובר SOL PARAGLIDERS DEALER
-
אריה
טוב שהכל נגמר בשלום.
כשאתה כותב שיצאת לעמק מזרחה, נראה לי שאתה מתכוון למערבה.
מסקנה חשובה, למרות שדרום אמריקאים לא אוהבים לקום מוקדם, כדאי להגיע לעמדה בתבור מוקדם יותר.
גונן
-
כמובן מערבה gogle. ט.ל.ח.
גונן תגיד ,מתי ראיתי דרום אמריקאי קם מוקדם?
תשאל את אילן תשובה ואת חגי לרמן הם מנסים להתגייר לדרום אמריקאים, להגיע לתבור לא לפני 12 כבר למדו .
על יתר התכונות הם עדדין לומדים lugh lugh lugh.
היום ברכס צפונית חזקה. 10 דקות קסומות באוויר.
זה הזמן שלקח להגיע מהעמדה למלון.
ועוד כמה שניות לחזור לנחיתה.
אחלה.
אריה לשובר SOL PARAGLIDERS DEALER
-
תיאור האירוע מפי עד ראיה - רומן
רומן עסק בהדרכה בעמדה במבוא חמה.
המרחף שהסתבך באירוע - בשם דימה אינו שייך לחניכים של רומן, בזמנו למד אצל סשה סורוקין.
תיאור התנאים הסביבתיים - רוח מערבית עד מערבית עם רכיב קל - 15-18 קמ"ש
פעילות תרמאלית עירנית למרות הכיסוי המלא של השמיים.
מצנח - SkyCountry דגם - Discovery תחילי LTF 1
האירוע -
קריסה אסימרטרית חריפה בגובה של 15 מטר מהצוק דרומית לעמדה, מספר מטרים מהשביל העובר לאורך הרכס.
המרחף לא הספיק לתקן או לשמור כיוון וסיבסב באלימות אל תוך דופן המצוק.
פגיעות ברגליים - אין שברים
פגיעות חריפות באגן - חשש לשברים.
חילוץ רגלי בתוך שדה מוקשים על ידי רומן ומספר חיילים. דילוג מסלע לסלע כדי להימנע מדריכה באדמה רכה לא ידועה חשודה.